אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן נב

סימן נא

ב"ה ב' אחרי י"ב ניסן תרפ"ט סטניסלאב.

להבחור המופלג מר צבי זאנענשטיין נ"י.

א) מכתבו מיום ה' ניסן הגיעני ומה דקשיא לי' על מקור חיים סי' תל"א שהשיג על ש"א סי' ע"ז במה שכתב דבדבר הגורם לממון וכן באין בו רק טה"נ אין בכחו לבטל ולהפקיר והקשה עליו מק"ח מערכין כ"ח דיכול להקדיש טה"נ וממילא דיכול לבטל וע"ז הקשית הא שם ילפינן מקראי ולא ידעתי מה קשיא לך הא גם בחמץ ילפינן מקרא דטה"נ וגורם לממון הוי ממון אף דבעלמא לא הוי ממון א"כ שפיר הקשה במק"ח אף דבעלמא אינו ממון אבל בחמץ כיון דילפינן מקרא דהוי ממון לענין ב"י וב"י ה"ה דהוי ממון לענין ביטול כמו גבי הקדש וזה פשוט אך לפע"ד יש ליישב קושית מק"ח דסברת הש"א הוא כך דבשלמא בקדשים דא"א לומר ולפרש הקרא רק ע"ז דחל הקדש על טה"נ דאין שום נ"מ בקדשים רק על זה לבדו דחל הקדש אבל בחמץ דאפשר דקרא אתא רק ע"ז דעובר על ב"י וב"י בטה"נ מוקמינן קרא ע"ז ולא על ביטול דזה הוי שני ענינים נפרדים ע"כ שפיר כתב הש"א דעל ביטול דליכא קרא ומצד הסברא לא מהני דהוי לענין זה כמו בעלמא דטה"נ וגורם לממון אינו ממון. ובימי חורפי הבאתי ראי' לש"א מר"ן ריש פסחים שכתב שם דעשה דתשביתו יכול לקיים באחד משני ענינים או ע"י ביטול דזה מהני בין לר"מ ובין לר"י אך אם לא ביטל ורוצה לקיים בביעור בזה פליגי דר"י סובר דוקא שרפה הוי תשביתו אבל במפרר וזורה לרוח לא קיים העשה וחכמים סוברים אף מפרר וזורה לרוח קיים העשה וקשה מאד מי גרע מפרר וזורה לרוח מביטול הא בזה נתבטל ונחשב כעפר בעלמא ואמאי סובר ר"י דאין מקיים מצות תשביתו רק בשרפה הא כתב הר"ן דמודה ר"י דבביטול קיים תשביתו אמנם לפי סברת הש"א אפשר לומר דפליגי בחמץ דלא מהני ביטול היינו שיש לו בו רק טה"נ או גורם לממון דאף דעל ב"י וב"י ריבתה תורה דעובר וכן איכא מ"ע דתשביתו אבל לבטל חמץ כזה אין בכחו כי על כן פליגי ר"י וחכמים אי מהני מפרר וזורה לרוח ודו"ק:

הנני בזה אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה