אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן מט

סימן מח

ב"ה תרפ"ט סטניסלאב.

אשר נשאלתי מכבוד ידידי הרב הג' כו' מו"ה חיים דוד האכבערג ז"ל אבד"ק ניזנוב תע"א:

באחד שנדב פרוכת בעיר מלוכה וויען ושלח לעירו לבה"כ עבור נשמת אביו זה כעשרים שנה ונכתב על הפרוכת קודש לשם ועלה ונסתפק מהא דתניא (ע"ז י"ג) אין מעריכין ואין מקדישין ואין מחרימין בזמן הזה ואם כו' ירקבו הרי דטעונין גניזה שדעתו הי' לבדק הבית וא"כ כיון שנכתב קודש לשם שמא כונתו להקדיש לבה"ב וטעון הפרוכת גניזה והאריך בזה הרבה והעלה להתיר ולפע"ד הדבר פשוט להתיר דזה אינו דומה כלל להא דאין מקדישין בזמן הזה דהא תיבות קודש להשם יש לפרש הקדש לבה"ב ויש לפרש הקדש לבה"כ פרוכת לפני ארון הקודש כי ארון שס"ת מונח בו נקרא בלשון בנ"א ארון הקודש וממילא קרא נמי לפרוכת שהוא לתלות לפני ס"ת ולפני ארון הקודש פרוכת קודש לשם אבל לא עלה על לבו שיהי' לבית המקדש שיבנה במהרה בימינו רק לבה"כ לפני ארון קודש וראי' לזה ממשנה נדרים (דף י"ח) ופסקינן בש"ע סי' ר"ח סעיף א' ואם רוב אנשי מקום קורין כו' וכתב בש"ך או' ד' דה"ה להקל כגון שרוב קורין לבשר מלוח של ע"ז בשר מלוח סתם וכן ליין נסך של ע"ז י"נ סתם הולכין להקל וכ"כ הרמב"ם בפ"ב יע"ש וכ"ש בנ"ד שכל העולם קורין כך. ועוד ראי' ממשנה נדרים (פ"א) ופסקינן כן בש"ע סי' ר"כ סעי' י"ד קציר סתם הוא קציר חטים ואם המקום שנדר בו רובו סתם קציר הוא שעורים הולכין אחריו ועיין בש"ך שם או' כ"ד דודאי דאחשיב הוא לאנשי עירו וקורא סתם למה שהוא רוב בעירו וכ"ש בנ"ד שכל העולם אין דעתם בלשון זה רק להיות קודש לבה"כ ולא לבה"ב ובודאי כך כוונתו וב"י בסי' רנ"ח הביא תשובת הרא"ש דכל הקדש שלנו חולין הם שאין עתה הקדש לבה"ב ואינו אלא צדקה יע"ש והשואל הביא ראי' ממה שכתב רמ"א סי' רנ"ח סעי' א' אם אמר להקדש כחם כוונתו לצדקה לעניים ובפ"ח הביא דאף אם אמר הקדש לשמים כוונתו לצדקה יע"ש וגם זה ראי' נכונה ובפרט בנ"ד כל מעשיו מוכיחים דלא לאסור בהנאה לבה"ב נתכון דהא עשה בדמות פרוכת לתלות לפני ארון הקודש וגם שלח לבה"כ לתלות שמה א"כ הוי כמו שפירש בשפתיי קודש לשם לפרוכת לפני ארון הקודש, דבה"כ פלוני וז"ב מאד:

אלטר יחיאל נעבענצאהל

ראבד"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה