אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן לא

סימן ל

א) כתב בח"ס סי' רי"ב באר מעין אם לא הי' מי באר עמוקים אלא מרודדים ולא הי' כל גופו של אדם נכנסים בהם בלי תוספות שאובים הייתי חושש לכתחילה לדעת הרא"ה בבה"ב דאם מרודד עד שאין אדם בינוני יכול לטבול אף שיש בו מ"ס אם נתן מ"ש שיעלו המים עד שיהי' ראוי לטבול פסול מטעם שאובים ודברי הרא"ה דברי טעם הם אע"ג דרשב"א במשמרת הבית דחם לי' בגילוי דחטתא כך תורף דברי רח"ס יע"ש ואני בער ולא אדע דהא כפי הנראה לא פוסל הרא"ה רק במקוה אבל לא במעין דהא הרא"ה מכח הסוברים דמעין אף לאדם מטהר בכ"ש כמו שכתב שם בבה"ב לחלוק על הרשב"א וזאת א"א רק ברוב מ"ש הנשפך למעין דהא צריך להתכסות כל גופו בב"א ומעין כ"ש לא יתכסה גופו של אדם הרי דבמעין לא פוסל הרא"ה:

ב) גם מה שכתב דהרשב"א דחה לי' בגלוי דחטתא אני תמה דהא כל הראשונים לא סברי כהרא"ה דהא כולם כתבו דמקוה שיש בו מ"ס לא נפסל בכל מ"ש שבעולם ולא חלקו בין מרודד או לא והרא"ה הוא יחיד בחומרא זו ועוד נראה לי דגם הרא"ה אינו פוסל במרודד רק אם צריך לשפוך רוב מ"ש כדי שיכול לטבול בו אבל במועט גם הוא מודה שכשר אף במרודד וזה הוי כשיטת רשב"ם בב"ב (פ"ו) הובא בב"י דרוב מ"ש פוסלין מקוה אף שיש בו מ"ס אלא שרשב"ם פוסל אף באינו מרודד והרא"ה אין פוסל רק במרודד וכבר כתבתי בתשובה אחת שגם רשב"ם אין פוסל רק משום מ"ע וסובר הרא"ה דלא שייך מ"ע רק במרודד וכל הפוסקים חולקים על רשב"ם וה"ה על הרא"ה ואם נאמר כמו שכתבתי דטעמו משום מ"ע א"כ במעין דלא שייך מ"ע כמבואר בדמ"ר דאף הפוסלים נסונ"ס משום מ"ע זה דוקא במקוה אבל במעין ליכא מ"ע וכשר בנסונ"ס א"כ ה"ה במרודד דכשר. עוד נראה לפע"ד דאף במקוה דיש בו מ"ס ומרודד אך דאדם בינוני יכול לטבול בו אם מתפשט א"ע לאורך המקוה על פניו אף הרא"ה מודה דמותר לשפוך מ"ש שם כדי שיהי' טובל כשהוא עומד וז"ב:

ג) וראיתי בספר הנדפס מחדש שהביא בשם ספר חי השלוח דלכל הפוסקים החולקים על הרא"ה עכ"פ בעינן במרודד להיות גובה המים של מ"ס במקוה כשפה"נ היינו שתי אצבעות דאל"כ לא נחשבים מ"ס מחוברים וספר זה אינו ת"י לעיין בו ולכאורה אין הבנה לטעם זה למה אין המ"ס נחשבים מחוברים דהא אפילו שני מקואות וכותל ביניהם ומחוברים למעלה מהכותל די חיבור כקליפת השום כ"ש היכי דליכא שום הפסק במים של מ"ס דהוי חיבור עכ"ז נראים לי דבריו הלכה למעשה דאם יהי' המים מרופפים ע"פ קרקע מבית גדול רק כקליפת השום יכול להיות הפסק בין מים שמצד אחד למים שבצד השני ולא יהי' ניכר ואז אין מצטרפין המ"ס דהא אינם ביחד ויוכל להיות מכשול ע"כ צריך להיות במ"ס קצת גובה ע"כ נכון לעשות גבול ושיעור הגובה כשפה"נ כיון דשיעור זה הוא חיבור המקואות היכי דכותל מפסיק ודו"ק:

ד) וראיתי בספר טורי אבן חגיגה (דף י"ב) שכתב דבר פלא דהא דאמרינן ורחץ במים את כל בשרו מים שכל גופו עולה בהם וכמה אע"א ברום שלש אמות דאם הוא גדול כעוג מה"ב לא מתכשר לגבי' מקוה מ"ס רק צריך להיות יותר מאדם בינוני והביא ראי' מעירובין (דף מ"ח) דד"א שאמרו באמה דידי' משערינן וה"ה במ"ס של מקוה כן הוא ולפע"ד לא מבעיא לדעת הרשב"א שסובר אף מרודד הרבה כיון דעכ"פ יש מ"ס יכול לשפוך מ"ש להיות השיעור שיתכסה כל גופו בפ"א כיון דיש מ"ס שהוא מקוה כשר א"כ בודאי דלא סובר סברת הטו"א אך אף לדעת בה"ב שהבאתי היינו באם המקוה מרודד שאין אדם בינוני יכול לטבול בו אז פוסל לשפוך מ"ש אבל אם אינו מרודד ויוכל אדם בינוני לטבול והוי מקוה הכתוב בתורה דתורה איירי מאדם בינוני דיש מ"ס שיכול לטבול כל בשרו בפ"א והוי כמו דהוי כתוב בתורה בפירוש מקוה אם יש בו מ"ס כשר ממילא דאף לעוג מה"ב נמי כשר ואי משום דאין יכול להתכסות כל גופו במ"ס הא כיון דהוי מקוה כשר לאדם בינוני א"כ יכול עוג לשפוך מ"ש למקוה ויתכסה כל גופו ועיין בפרק התכלת אמר רבא מידי צבעא קא גרם דכיון דבשעת קבלת התורה הי' טליתים לבינים הוי כאלו נכתב בפירוש לבן יע"ש וכן נמי גבי מ"ס דמקוה ודו"ק:

ה) והנה רש"י שם פירש שיוכל לטבול כל בשרו בפ"א וזה אע"א ברום ג"א ואם עומד במים עד צוארו ירכין ראשו ויטבול וקשה מנ"ל דאיירי בג"א ושיעמוד עד צוארו במים הא אם יעמוד במים עד טבורו יכול לטבול ג"כ בפ"א בעשרים סאה ומנ"ל דכל בשרו דאמרה תורה שיעורו שיעמוד עד צוארו במים ועוד קשה מנ"ל דאנשים בשעת קבלת התורה היו בינונים ג"א עד צוארם כמו בימי חכמי המשנה אפשר שבדור ההוא היו גבוהים יותר דהא משה רבינו הי' גבהו עשר אמות עד צוארו ועוד לפי מה שכתב הריב"ש הובא בח"ס יו"ד סי' ר"ט דאדם בינוני א"צ מים עד צוארו רק כ"ס דמדת עובי' לא הוי רק חצי אמה והא דאמרו חז"ל שיעורו אע"א ברום ג"א שכל גופו עולה בהם תיבת עולה הכונה שגופו בטל בהם ברוב דמ"ס הוא מים כפול מגופו וכבר תמהו אחרונים א"כ מנ"ל שכונת התורה אע"א אפשר שכונת התורה אמה על חצי אמה שגופו יכול לטבול בהם וא"צ מים להיות כפול היינו מ"ס אפשר שלא הי' כונת התורה להיות אדם בטל ברוב במים ודי בשיעור כ"ס ודו"ק אמנם לפע"ד לא קשה כל הני קושיות דבאמת מ"ס למקוה נתקבל הלכה לממ"ס רק דחז"ל דרשו מקרא דרך אסמכתא על הלממ"ס ולפ"ז כל שיש מ"ס הוי מקוה כשר בין לקטן אין לפחות ובין לגדול אין להוסיף כי כך הוי הלחמים דמקוה צריך להיות מ"ס לא פחות ולא יותר ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה