מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן כח
ב"ה ג' בראשית תר"ץ סטניסלאב:
שוכט"ס לכבוד הרב המה"ג מו"ה אברהם דיינהאלד נ"י מקראקא.
א) הגיעני מכתבו אודות מה שהקשיתי על מהר"י אלפאנדרי שהביא המל"מ בפ"ו דמעילה שהקשה על הא דאמרינן כהנים דורשים מקרא זה לעצמן הואיל ועומר ושתי לחם שלנו הם איך נאכלין וע"כ דהם פטורים ממחצית השקל כדי שלא יהי' להם חלק בזה והקשה הא בטלין שקליהם ברוב ותירץ דמטבע חשוב ולא בטל מדאורייתא והקשיתי הא אנן לא בעינן לבטל רק חלק סולת שקנו משקלים וסולת לא הוי דבר חשוב ויתבטלו חלק סולת שיש לכהנים במנחת העומר ושתי לחם וכתב לי כ"ת שמצא קושיא זו בספר מהרא"ל מפלאצק זצ"ל בחידושיו ליו"ד סי' ס' ולא תירץ כלום וכ"ת כתב לתרץ קושית מהרי"א דלעולם מטבע בטל דדבר חשוב מדאורייתא בטל רק הכא א"א להתבטל דהא כל או"א אינו נותן רק מחצית השקל ואין כאן רוב במטבע של אדם פרטי רק צ"ל ויתבטלו בתוך הכלל א"כ כל מי שנותן אם יתבטל חלקו בכלל של מי המה השקלים דהא כל מה"ש נתבטל בכלל כל השקלים ולא נשאר לשום אחד זכות בקרבנות ציבור, עוד הקשה על מהרי"א מה הקשה דיכולים לאכול העומר ושתי לחם משום דנתבטל חלקם ברוב ולפ"ז כל מה"ש של כהנים נתבטלו במה"ש של ישראלים א"כ מטעם זה לחוד א"צ הכהנים ליתן דלתכלית מה יתנו דהא חלקם בטל ואין להם חלק בקרבנות ציבור ועיקר מצות מה"ש כדי שיהי' לכל אחד חלק בקרבנות ציבור וכיון דמה"ש מכהנים יתבטלו א"כ מטעם זה לבד פטורים הכהנים ממה"ש:
ב) ואף שדבר חכמה הוא אבל דבריו אינם נכונים דקושית מהרי"א שיתבטל חלק כהנים אין כונתו שהממון שנתנו מה"ש יתבטל כשל מה"ש של ישראלים דהא ממון חבירו א"א להתבטל ברוב ממון של אחרים כמבואר בביצה (ל"ח) רק כונתו דהאיסור אכילה שיש במנחת כהן דאמרה תורה כליל יהי' היינו אם מנחת כהן הוא בפ"ע אבל בתערובות רוב מהני בטול שהאיסור בטל ברוב אבל חלק הממון שיש לכהן בשקלים בודאי לא בטל א"כ יש לו זכות בכל הקרבנות ועיין בפמ"ג יו"ד סי' ק"ט אם נתערב חתיכה בשר טרפה של אחד ברוב בשר כשר של חבירו אף דאיסור נתבטל אבל מחויב להחזיר חתיכה האחד למי שהוא שלו דממונו של חבירו א"א להתבטל ורק האיסור פקע מהם ע"י ביטול זאת כונת מהרי"א שהקשה שיתבטל היינו האיסור ולא הממון וז"ב מאד:
ג) אך לפ"ז צריך להבין מה תירץ מהרי"א דמטבע ד"ח ולא בטל הא אנן רק על האיסור הוא דאמרינן שיתבטל ולא על המטבע אך הדבר נכון דאם נתערב ד"ח של אחד בד"ח של חבירו מב"מ ברוב אף דגוף הד"ח אף שיתבטל ברוב היתר אפ"ה מחויב להחזיר לחבירו חלקו דממון חבירו לא בטל א"כ אמאי לא נתבטל האיסור בתערובות הא האיסור לא הוי ד"ח אך כיון דאיסור נצמח מן ד"ח נחשב האיסור לדבר חשוב ואינו בטל ושפיר תירץ מהרי"א כיון דמטבע דבר חשוב האיסור דכליל יהי' א"א להתבטל והבן:
ד) ולפ"ז יתיישב גם מה שהקשיתי על תרוצו של מהרי"א דהא הסולת לא הוי דבר חשוב ויתבטל האיסור מחלק הכהנים שיש להם בסולת וגם מהרא"ל לא מצא מענה אכן לפי שכתבתי א"ש דהא בלאו הכי האיסור לא חשוב ורק מחמת שנצמח מו"ח שוב לא בטל ע"כ גם הסולת היינו האיסור הנצמח מסולת א"א להתבטל דהא הסולת והאיסור שיש על חלק סולת הכל נצמח ממטבע היינו מה"ש שהוא ד"ח וא"א לאיסור הנצמח ממטבע להתבטל כי כבר הוכחתי באו' ג' דכל איסור הנצמח מד"ח לא בטל וכיון דגוף הסולת חלק הכהנים שיש בסולת א"א להתבטל דממון חבירו לא בטל וכן גוף המטבע חלק הכהנים א"א להתבטל דממון חבירו לא בטל ע"כ גם האיסור מחלק הכהנים א"א להתבטל דנחשב כאלו עדיין המטבע עתה עוד בתערובות כיון דאיסור נצמח ממטבע שהוא ד"ח וא"א גם האיסור להתבטל כיון שנצמח מו"ח אשר הוא ממון חבירו ג"כ ודו"ק היטב ועיין בספרי ח"ד סי' ק' או' א' או"ק ב' ואו"ק ג' מה שכתבתי שם ליישב את המהרי"א:
ידידו דוש"ת אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק.