אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן כד

סימן כג

ב"ה יום א' מקץ תרפ"ס סטניסלאב:

שוכט"ס לכבוד הרב הג' כו' מו"ה ישראל אלי' פוקס דומ"צ דק' לאנטשצא שליט"א:

א) הגיעני מכתבו מה שכתב להעיר שכתבתי בספרי פהפ"ל הלכות מקואות סעי' מ"ב שני מקואות כו' ולא מיקרי המקוה ב' הווי' עי"א אף דאדם פותח הברזא ועי"ז בא המים כו' רק שמסיר המונע והמים ממילא בא כו' ועל זה קשיא לי' מאו"ח ס"ס קנ"ט סעי' ט' ידע כ"ת דכן מבואר בח"ס יו"ד סוף סי' רי"ד ד"ה ומאי דקמן מפורש שם הלשון שכתבתי וז"ל ומה שאדם מסיר הברזא אין מיקרי הוי' ע"י אדם כו' יע"ש ומה שהקשה מאו"ח סי' קנ"ט כבר העיר מזה בשו"ת מהר"ש סי' נ"ב אחר שהאריך הרבה בשאלה זו כתב שם בסוף ד"ה עתה נבוא כו' וז"ל אך באמת זה לא הוי עי"ח כיון שאדם אין עושה פעולה במים גופא רק שמסיר המניעה והמים נמשכים מעצמם בשלמא לענין נט"י בסי' קנ"ט בעי רק כח גברא בנטילה ומה לי אם נוטל הכלי בידו דלא עשה פעולה בגוף המים רק שגרם שיפלו המים ע"י והה"ד דמהני במסיר הברזא אבל הכא כיון שאין עושה פעולה בגוף המים שפיר מהני דהוי כמו חופר להרחיב המעיין והמים הולכים שמה ע"י אחד שחפר והרחיב המעיין כמפורש בשו"ת דברי חיים ובספרו על הלכות מקואות ועיין בשו"ת ח"ס סי' ר"י ורי"ד כו' והדבר פשוט וברור דבהסרת הברזא לא הוי חשש שבא עי"א כו' עכ"ל העתקתיו דאפשר שאין הספר ת"י ועוד ידע כ"ת דכמעט בכל ערי גאלציא הוא כן שמנקים מקוה אחת ואח"כ פותחים הברזא ובא לשם המים ממקוה או ממעיין שהוא מקוה כשרה להרקנית כמו שכתבתי בספרי ובעיר וישניצא ששמשתי שם בתור ראב"ד תשע שנים והמקוה דשם שנעשה בעיר הוא ע"י גאונים וקדושים זצלה"ה כמו הרה"ג הק' רב"פ מלייפניק שהי' שם אב"ד קידם שנסע ללייפניק ואחריו הרה"ג הקדוש אדב"ע ששמו הלך מסוף העולם עד סופו ואחריהם אדמו"ר הרה"ג הק' ר"ש האלבמרשטאם זצלה"ה והי' שם מקוה בפתיחת ברזא כמו שכתבתי בספרי וכן בעירנו פה סטניסלאב נעשה המקוה ע"י הרה"ג ר"ל הארוויטץ זצ"ל ג"כ כן כי על כן חלילה לשום אדם לפקפק ולהרהר על מקואות הללו שכבר נהגו ישראל ע"י גאונים וקדושים זצלה"ה זי"ע:

ב) ואף שדברי גאונים הנ"ל א"צ חיזוק עכ"ז אביא ראי' לדבריהם מפ"ו דמקואות מ"ח כיצד מביא סלון כו' ומניח ידיו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו כו' ועיין בר"ע מברטנורא שכתב ומניח ידיו תחתיו שלא יצאו מים לחוץ כשהוא מתמלא עד שעה שישק ויתחברו עם מקוה האחרת יע"ש ומזה למדו הרא"ש וטור דאם סלון של מתכות מביא את המים ממעין או ממקוה אחר למקוה זה אע"ג דסלון מקבל טומאה והוי הויתן ע"י טומאה כשר כיון דמי מקוה מחוברים למעין או למקוה אחר שהוא כשר וזה הוא שיטה ראשונה שפסק ב"י בש"ע סעי' מ"ט ולדבריהם כ"ש בפתיחת הברזא אף אם נאמר דהמים ראשונים שבאו ע"י שנפתח הברזא למקוה השני' נחשב שבא ע"י אדם מה בכך כיון שהמים באים ממקוה או ממעין שהוא מקוה כשרה ומחובר למקוה הכשרה אפילו בא ע"י סילון המקבל טומאה כשר אמנם אף לשיטה שני' שהביא שם המחבר ז"ל ויש מי שאינו מחלק בכך וזה שיטת רמב"ן ורשב"א ומפרשים המשנה הנ"ל דבסלון שהוא מחובר לקרקע איירי שאין מקבל טומאה אבל בסלון תלוש שמקבל טומאה פסול להמשיך אפילו ממקוה כשרה ע"כ מודים דפתיחת הברזא לא הוי הוי' עי"א דאל"כ קשה מה יענו על הא דמבואר שם דמניח ידו תחתיו וכונה כמו שנראה ברעמ"ב דבראש הסלון מניח ידו כדי שיתמלא המים בסלון וכשיתמלאו נוטל ידיו מפה הסלון ויצא המים למקוה השני' ונעשה השקה א"כ קשה דהא בעי"א המים למקוה שני' דמה לי שמסיר הברזא או שמסיר את ידו מסילון ונפתח ויצא המים אלא ע"כ אף לפי שיטת רמב"ן ורשב"א עכ"פ פתיחת הברזא לא הוי עי"א כמו שכתבו כל הפוסקים שהבאתי לעיל ולפי מה שפרשתי יסור מרמב"ן ורשב"א קושית תוס' יו"ט שם ומה שהניח תוס' יו"ט שם בקושיא משום דלא מפרש דמניח ידו תחתיו כמו שפרשתי ולפע"ד נראה דרעמ"ב כונתו דמניח ידו היינו תחת פה הסלון כמו שפרשתי א"כ מוכח דמה שמסיר הברזא לא מיקרי הוי' עי"א כמו שכתבתי והגאון בספר ישועת מלכו שהביא כ"ת במכת"ה לא ראה דברי הפוסקים וגם לא ידע מנהג העולם שכבר נהגו כן:

אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה