אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן כא

סימן כ

ב"ה ה' האזינו תרפ"ט סטניסלאב.

גמר ח"ט לכבוד ידידי הרה"ג שלשילתא דיחוסא כש"ת מו"ה יעקב יוסף שפירא שליט"א רב דבה"כ הספרדי בעיר לאנדן תע"א:

א) הגיעני מכתבו ויסלח נא כת"ה שלא השבתי לו על אתר כי באתי לביתי ממרחץ קרעניץ בימי הסליחות וטרדותי רבו למעלה ראש ולא הי' לי פנאי ועתה באתי בדבר המקואות ממדינת אנגליא שבא המים למקוה מוואסער לייטונג עד שיעור מקוה ואח"כ נותנים לתוך המקוה חמים שיהי' ראוי לטבול בתוכה ורער של מתכות שהולך המים מוואס"ל לתוך חלל ואויר המקוה נתחבר שמה חתיכת גוממי רער אורך ג"ט אשר ע"י רער של גוממי יוצא מים אל המקוה אם המקואות הללו כשרים והיטב אשר דבר כת"ה מה שכתבתי בספרי סעי' י"א להכשיר שאני שם דהתם נעשה בהשגחת הבי"ד שלא יבוא רק ממעין לצינורות ולא לשום כלי ובהוואסער זייגער השני הנקבים כשפה"נ הוה למטה ממש סמוך לשולו ואין יכול לקבל מחים מנקב למטה אבל באנגליא הולך מהוואס"ל כמה פרסאות ולא ימלט מלהיות באמצע כלים מכלים שונים ונעשה כל המים שאובים מכלים והוי הדין המבואר בש"ע סעי' מ' דאף אם יצא מהכלי פסולים דנעשו שאובים בכלי עכ"ל. ואני ידעתי ממקואות הללו באנגליא זה כמה שנים וכפי הציור אשר ראיתי מהוואס"ל דשם הזייגער הוא כלי גמור ואין שום ספק דנעשה שמה שאובים ועפ"י הש"ע ורוב פוסקים פסולים המה כמבואר בספרי סעי' כ"ח דהנו"ב ז"ל הצריך הנשים שטבלו במקוה כזו טבילה שנית יע"ש במנחת יחיאל או' ע"ג באריכות מזה ובשנת תרע"ב נדפס ספר מקוה ישראל מחכם אחד מאנגליא האריך שם להכשיר את המקואות מאנגליא שיצאו מערערים על מקואות הללו דשם מטעם שכתב כת"ה והחכם הנ"ל האריך הרבה והכשיר אותם עפ"י שיטת הרשב"א בת' והביא כמה פוסקים הסוברים כרשב"א דהמים היוצאים כשרים משום דלא נפסלו בכלי כיון שהיו מחוברים למעיין ורמזתי עליו בספרי סעי' כ"ח או' מ"ג ושם הארכתי בזה ובדברי נו"ב ופמ"א יע"ש שאין להכפיל הדברים שספרי ת"י ובודאי כל מי שיראת ה' נוגע בלבו יעשה כמו שכתב כת"ה לתקן המקואות ע"י חיבור למקוה של מי גשמים להכשירם בהשקה וע"ע בספרי או' ט' או"ק י"א וע"ע בספרי או' כ"ב או"ק ג' מה שכתבתי שם להעיר על הרשב"א דמתיר לטבול בתוך הכלי אם יש מ"ס במעיין שמחובר לכלי והבאתי שמה שכל הפוסקים חולקים עליו ואף הרשב"א בעצמו בתוה"א פסל לטבול תוך הכלי אך במה שמתיר במים היוצאים מהכלי שמחובר למעין אף דאין במעין מ"ס יש פוסקים סוברים כותי' אך בש"ע פסקינן כרמב"ם ורא"ש דפסול ובפמ"א הבאתיו באו' ע"ג כתב ליישב את הרשב"א וכתב דהא דתנן דמים היוצאים פסולין היינו בזוחלין אבל באשבורן כשר יע"ש ואני דחיתי שם דבר זה והעליתי כדעת הפוסקים והב"י בש"ע לאסור אף באשבורן יע"ש אמנם זאת פשוט וברור ואף הרשב"א וסייעתו לא הכשירו רק באשבורן וחלילה עוד להקל להכשיר בזוחלין אשר זאת לא עלה על שום אחד מפוסקים וזוחלין הוי דאורייתא כמו שכתב כת"ה ואף דבח"ס כתב להוכיח כדעת קצת פוסקים דזוחלין לא הוי רק דרבנן ואני ישבתי בספרי או' ג' או"ק ב' קושיתו ונדחה ראייתו יע"ש ובפנ"י שבת (פ"ה) רצה להוכיח מתוס' שם שהקשה נימא קמא קמא בטל דזוחלין לא הוי רק דרבנן דהא באיסור תורה לא אמרינן ק"ק בטל ועיין בספרי או' ל"ב או"ק א' שכתבתי ליישב ועיקר להלכה כמו שכתב כת"ה דזוחלין הוי איסור תורה ומה שהביא בשם הר"ש דאין המעין הנמשך בחפירה שחפר עי"א מטהר בזוחלין יותר הי' לומר דלרוב פוסקים בנ"ד אין מעין מטהר בזוחלין כיון שנותנים לתוך המקוה בכל יום חמים שאובים א"כ מבואר במשנה דכל דרבו שאובים על מי המעין אין מטהר בזוחלין ועיין בספרי או' ל"ב שביארתי שמה כל שיטות הפוסקים בזה וימצא נחת בעזה"י. ובענין גוממי שעשו בסוף ג"ט יפה כתב כיון דמחובר למתכות הוי כמתכות כמבואר בשו"ת ח"ס דצריך לעשות באופן שלא יהי' מחובר אך בלאו הגוממי ג"כ הצנורות שנעשו מתחלה לחברם לקרקע וחיברם לקרקע אין מקבלים טומאה ובשאר הדברים אין הפנאי לפלפל:

הנני בזה המברכו בכוח"ט ושנה טובה בכל מיני ישועות והצלחות כנפשו ונפש ידידו מחו' הדוש"ת בלונ"ח אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק:

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה