אור ברסלב

מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל

סימן יא

סימן יא

ב"ה יום א' שלח תרפ"ח סטניסלאב.

לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם יקר ערך חכם השלם כליל המדעים כש"ת מו"ה יצחק ציף שליט"א האבד"ק לבוב והגליל

א) הגיעני ג"י באשה העגונה מנעמירוב מ' רחל בר' מרדכי שבעלה צבי הירש בר' יוסף קלינגסבעריג הלך למלחמה בשנת 1914 למספרם והחליף תמיד משם מכתבים עם אשתו והי' ביניהם אהבה רבה גם בן יחיד לאו"א ונזהר בכיבוד א"א מ"ה הודיעם משלומו בשם שלא לצערם ואח"כ נסתם כל חזון ובא מכתב משרי הצבא מיליטערקאמאנרע להגימיינדא מנעמרוב שאנפאנטריסט צבי הירש קלינגבערג מכפר זמאלין מת ונכתב זמן מתי מת והמקום שמת, בו ומקום מולדתו ומקום שיש לו זכות האזרחי ואחר שהשיגה האשה מכתב זה שלחה לקראקא המכתב לשרי צבא דשם לאשר ולקיים לה פרס הקצוב לאלמנות שמתו בעליהם במלחמה כפי נמוסי מדינה וכן הי' שקבלה את הפרס הקצוב אך הכתב נשאר בקראקא ונאבד שמה והגידו לפניו בתורת עדות האשה בעצמה וגם עוד אשה אחרת אשר גם היא קראה המכתב קודם שנשלח לקראקא ונאבד וגם כתה"ר ראה אצלה הכתבים מה שלקחה פרס הקצוב לה ויצא בכחא דהיתרא להתיר את האשה מכבלי עיגון והאריך הרבה בדברי הפוסקים עד שלא השאיר עוללות כי על כן אכתוב בקיצור נמרוץ ורק על שרשי הדין אתחקה:

ב) הנה נודע מה שכתוב בח"ס שבזמנינו שנשתנה העתים ממה שהי' בימי חכמי תלמוד שכל העולם פתוח לפנינו ואחרונים כתבו שמימי ח"ס עד בימינו נשתנה עוד יותר לטובה עד שכמעט כל העולם נעשה כמדינה אחת וכל איש שהי' לו שלום עם אשתו ונאבד זכרו ונשתקע ולא נשמע ממנו כלום עכ"פ איכא רוב דמת אך אף דרובם למיתה נשאר ספק איסור תורה כמו בסיפא דר"א ב"פ במשנה גיטין (כ"ח) וכמו שביאר הריב"ש ועכ"פ חזקת א"א ליכא עוד ולדעת התשב"ץ ח"א סי' פ"ה הובא דבריו בצ"צ החדש סי' ע"ז ובאמרי יושר סי' קכ"א דהיורד למלחמה במקום סכנה ואח"כ נאבד ונשתכח זכרו זמן רב הוי רוב גמור שמת ולא הוי מד"מ אשר אין מצטרף לחזקת א"א כמו שכתבו התוס' בבכורות (כ') במשאל"ס וחומרא דרבנן הוא שלא תנשא לכתחילה אבל בדיעבד לא תצא א"כ יצאנו בנ"ד מידי איסור תורה לדעת התשב"ץ אפילו אם לא הוי כתב מערכאות ולא שום עדות:

ג) ולענין ערכאות עיין בבית שלמה סי' מ"ז האריך מאד והביא קושית כנ"י וב"א שהביאו ראי' דלא מהני ערכאות רק במסל"ת כמו שאר עכו"ם וגם כתה"ר הביא משמם ראי' זו מגיטין (י') שמע מבי"ד של ישראל כו' משיאין את אשתו מקמנטריסין של עכו"ם אין משיאין כו' הא קיי"ל מסל"ת נאמן עכ"ל הגמרא ואמאי לא מקשינן בפשיטות הא ערכאות מהימנו אף בלא מסל"ת ולפע"ד נראה לתרץ דהא לכאורה למה לא מקשה על ר"י מרישא דאי ס"ד מת ונהרג ממש מה קמ"ל דבי"ד נאמנים פשיטא הא ע"א נאמן כ"ש בי"ד ונראה דמרישא אפשר לומר מת ונהרג ממש וקמ"ל דאף דרק שיחה בעלמא שמע מבי"ד ולא נתכונו לא להעיד ולא להתיר רק שיחה בעלמא הי' ביניהם וס"ד דלא סמכינן על זה כמבואר ביבמות (קכ"א) בר"נ דאמר אכלו כוורי לחסא ושמעה דביתהו ונשאת ובאה לידי מכשול דר"נ רק שיחה בעלמא אמר ולא להתיר קמ"ל דא"צ לחוש' דהתם בר"נ מקרה הוא שקרה אבל כיון דשמע שיחה מב"ד של ישראל מותרת להנשא ממילא דגם בסיפא שמע מקמנטריסין א"א לפרש באופן אחר ולא במתכוין להעיד רק מסל"ת כמו רישא לכך לא מקשינן רק הא קיי"ל מסלת"ר ודו"ק היטב ועיין בח"ס ח"א אהע"ז סי' מ"ג ובסי' צ"ד ועיין בא"י סי' קע"ט ח"ב דרוב האחרונים מקילים לסמוך על ערכאות כדעת ח"ס וכן פסק מהרש"ם ח"ג סי' צ"ב וכן העלה בבית יצחק ח"א אהע"ז סי' ס"ד כדעת ח"ס דאפילו על שאלה נאמנים דחזקה דלא מרעי נפשייהו ולא משקרי וכמבואר בח"ס דקיום ג"כ א"צ ובפרט בנ"ד שנשלח לקראקא והמה בודאי חקרו ודרשו היטב שאמת זה הכתב דהא נותנים לה פרס ע"י כתב זה וז"ב דהוי כמו קיום גמור ובפרט דכבר נפסק הלכה דא"צ קיום:

ד) איברא דאדומו"ר הגה"ק זצ"ל בדברי חיים אהע"ז סי' נ"ה מפקפק שם הרבה על היתר ערכאות אפילו בלא שאלה אך בח"א אה אהע"ז סי' ל"ג שם. נראה מדבריו להתיר אך חשש לדעת חותנו הג' מהרב"פ זצ"ל שלא אמר בה היתר אך בד"ח ח"ב סי' כ"א בהשמטות שם החליט בפשיטות להיתר מטעם דלא מרעי נפשייהו ולא משקרי יע"ש ובפרט בנ"ד דמשלמים לה הפרס הקצוב נראה דבזה לכ"ע נאמנים דבודאי לא שדו מעות בכדי דיראים לנפשם וחקרו ודרשו היטב דאמת הדבר שמת גם סברא זאת ראיתי באחרונים וזה סברא אמתית ע"כ נחליט בנ"ד דערכאות נאמנים לד"ה:

ה) אמנם מה נעשה שהרי בהאקט שקבלו מערכאות לא נזכר קברנוהו ובמלחמה בעינן קברתיו וכת"ה כתב דבערכאות הוי עמפ"ע ויש לסמוך על מהריב"ל דעמפ"ע לא בעינן קברתיו והנה דעת מהריב"ל הובא בק"ע סי' מ' ושם כתב כיון דרוב פוסקים מתירים בע"א במלחמה בלא קברתיו ע"כ יש לסמוך על סברא זו בעמפ"ע יע"ש ובאמת שאני מתפלא מאד דהא המעיין בסוגיא דע"א במלחמה ושיטת הראשונים בזה יראה דכל הפוסקים לא מתירים בלא קברתיו חוץ משלשה אלה הראב"ד ורשב"א בחידושיו שם ושלטי גבורים בשם ריא"ז המה סברי דלא בעינן קברתיו וחוץ מהם סברי כל הפוסקים דלא איפשט איבעיא או לרי"ף אף דאיפשטא איבעיא אבל קברתיו בעינן וכן פסקינן בש"ע סי' י"ז סעי' נ' ושיטת המקילים לא הביאו הב"י ורמ"א בש"ע ע"כ בער אנכי ולא אדע איך כתב מהריב"ל כן וצע"ג ועיין בק"ע ס"ס רצ"ג דכתבו שם דאין לסמוך על מהריב"ל אמנם ראיתי במהרש"ם ח"ג סי' שמ"ג שהביא חבילות פוסקים דסמכו על מהריב"ל עוד כתב כת"ה לסמוך על דעת יש מקילים שהביא רמ"א בסעי' נ"ה דמסל"ת א"צ שיאמר קברתיו וכן בנ"ד הוי מסל"ת דהפעלדוועבל הממונה לרשום המתים בפנקסו ומגיד להפקיד שר צבא מלחמה הוא מסל"ת. איברא דהרבה פוסקים חולקים על יש מקילים ואני הוכחתי מהראב"ד שהביא שם הרא"ש בסוגיא דע"א במלחמה שכתב דאיפשטא איבעיא דלא בעינן קברתיו מהאי עובדא דטבע חסא בודאי לא סבר לחלק בין מסל"ת או לא דאל"כ איך איפשטא איבעיא מחסא הא שם מסל"ת הוי אע"כ דאין סברא לחלק אמנם כן דלראב"ד לעולם לא בעינן קברתיו ובחידושי תמהתי על הרא"ש שדוחה ראיית הראב"ד מטבע חסא יע"ש מה שכתב ואני לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה דלפע"ד ראיית הראב"ד נכונה דאיכא שם שני לשונות אי גזרו רבנן בג"ר במשאל"ס ואם לא איפשטא איבעיא אמאי לא חששו מטעם אחר לאסור אף בג"ר דהא בעינן קברתיו וע"כ דלא בעינן קברתיו כדעת הראב"ד דהא משאל"ס ומלחמה שווין המה יע"ש בסוגיא ודו"ק כי קצרתי מאד ובד"ח ח"ב אהע"ז סי' נ"ב כתב דרוב פוסקים הסכימו דאף מסל"ת בעינן קברתיו ועיין ס"ס ז' או' ט"ו שיישבתי שם דברי הרא"ש דעיקר קושיתו על הראב"ד דעל לכתחילה אין ראי' שלו מוכרחת יע"ש]:

ו) אמנם יש לומר דכיון דערכאות נאמנים מטעם חזקה דלא מרעי נפשייהו ולא משקרי גם בדדמי לא יאמרו ולא בעינן שיאמרו קברנוהו דהמה דייקו שפיר וכבר ישב על מדוכה זו באמרי יושר סי' קע"ט שהאריך שם הרבה וכתב סברות ועיקר שערכאות דייקו שפיר ולא שייך בדדמי ועוד דהסאניטעט לוקחין מבגדי המתים רשומות שמותם לאחר מותם כדי לדעת מי המה המתים ועי"ז מזיזין אותן ממקומם ומבואר בפוסקים וב"ש דהזזה הוי כמו קברתיו אך סיים דלבו מהסס להתיר בלא קברתיו אך חזי להצטרף יע"ש. וראיתי במהרש"ם שגם הוא מצדד דערכאות לא בעינן קברתיו ובפרט שמשלמים הפרס בודאי דייקו שפיר דלא שרי איניש זוזי בכדי יע"ש וכן בנ"ד כמו שכתב גם כת"ה כי זה סברא נכונה ובפרט בהצטרף שיטת מהריב"ל והיש מקילים שהביא רמ"א כמו שכתבתי לעיל ועוד כבר כתבתי בנ"ד שזה כמה שנים נאבד ונשתקע זכרו דלכל הפוסקים איתרע חזקת א"א ולשיטת תשב"ץ אפילו אם אין שום עדות אם ניסת ל"ת ובלא אמר קברתיו אפילו לא נשתקע זכרו מבואר בש"ע דל"ת א"כ אין לנו לגבב חומרות רק אדרבה לכל הני טעמים אשה ואת מותרת לכתחילה להנשא לכל הפוסקים אך עדיין נשאר בנ"ד שלא נזכר שם אביו רק שם משפחה והביא כת"ה בשם ח"ס וכ"ס דשם משפחה הוי כשם אביו אך יש מחמירים וראיתי במהרש"ם ח"ד סי' קכ"ח שכתב דשם אומנות הוי כמו שם אביו ואפשר לומר דהכא בנ"ד שנתנו סי' שהוא אפאנטריסט וג"כ כתבו עיר מולדתו והמקום שהוא אזרחי דסימנים הללו הוי כשם אביו ובפרט דהא כיון שנותנים לה פרס הקצוב לה חזקה דחקרו ודרשו היטב בקראקא לדעת בטח שם אביו ושהיא אשתו אך נכון לחקור שם היטב במקומו אם לא נחסר שמה עוד אחד כשמו ושם משפחתו ושהי' באנשי צבא ואם לא נחסר שם אלא הוא לבד ידענו שפיר שזה שמת כמו בשמו ושם אביו כמו שכתב בד"ח בסי' ל"ז א"א שהביא כת"ה ומחמת שמצוה רבה להתיר את האשה מכבלי עיגון ע"כ אני מצרף עמו להתיר את האשה מ' רחל בר' מרדכי אשת המת ר' צבי הירש בר' יוסף ע"ה קלינגסבערג מנעמירוב להתנסבא לכל גבר דיתיצביין וישבו בי"ד של שלשה ויתירוה:

ידידו דוש"ת בלונ"ח ובאהבה רבה אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק.

תוכן העניינים

מנחת יחיאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה