מנחת יחיאל חלק א· רבי אלתר יחיאל נבנצל
סימן ח
ב"ה א' תולדות תרמ"ט סטניסלאב.
להבחור הצורב העוסק בחוקי חורב החריף מר נפתלי צבי טייטעלבוים מק' ברינעל נ"י.
א) הגיעני מכתבו שהקשה דאמרינן בגמרא קידושין (ב') דלכך לא תני האיש קונה דה"א אפילו בע"כ ע"כ תני האשה נקנית דמדעתה אין שלא מדעתה לא וקשה הא לקמן (דף ה') אמרינן לא נכתב רחמנא בכסף ותיתי משטר וביאה מה להנך שכן ישנן בע"כ (היינו גט ויבמה] וכ"ת כסף נמי בע"כ באמה העבריה באישות מיהא לא אשכחן א"כ אף אי הוי תנן איש קונה הוי ידענו דליתא בע"כ דאם נאמר דאיתא בע"כ בקידושין א"כ הוי ילפינן כסף מביאה ושטר ולא משדה עפרון א"כ הדרא קושית הגמ' (בדף ב') לדוכתא שהקשו וליתני האשה מקודשת ולא לשון קנין ומתרצינן משום דילפינן כסף משדה עפרון ששם שייך לשון קנין א"כ יכול ליתני האיש קונה ולא אשה נקנית ואי דה"א אפילו בע"כ הא אי שייך בקידושין בע"כ לא ילפינן כסף משדה עפרון ואמאי לא תנן האיש מקדש וכיון דשינה הלשון ותני קונה ע"כ משום דילפינן משדה עפרון ולא משטר וביאה וע"כ דליתא בע"כ א"כ אף אי הוי תני האיש קונה הוי ידענו דליתא בע"כ ובאמת שלכאורה תמוה מאד:
ב) ונלע"ד ליישב דלכאורה בלאו הכי הקשו אחרונים דמהיכי תיתי לטעות שמהני קנין בע"כ והא בכל הקנינים בעינן דעת המקנה ועוד הקשו אחרונים קושיא עצומה מאד איך נטעה לומר איש קונה בע"כ הא (בדף ג') אמרינן מניינא דרישא למעוטי חופה (ובדף ה') אמרינן דלכך לא ילפינן חופה דקינה מצד השוה שטר וביאה שכן ישנן בע"כ ואם נאמר דבקידושין אף כסף מהני בע"כ א"כ אף חיפה מהני בע"כ והוי ילפינן חופה מהצד השוה והוי קשיא לן מניינא דרישא למה לי וע"כ כיון דתני ברישא מניינא שלש דרכים כדי לדעת דחופה אינה קונה נדע דקידושין ליתא בע"כ א"כ אמאי לא תנן האיש קונה דהא ידענו שפיר דאין קונה בע"כ דתני מניינא ברישא למעוטי חופה עיין באור חדש ע"כ נראה דודאי בע"כ גמור אין שום ה"א לטעות דמהני בקידושין דמ"ש מכל הקנינים דבעינן דעת המקנה אמנם מבואר בב"ב (מ"ח) אמר ר"ה תלויה וזבין זביני' זביני סברא הוא אגב אונסי' גמר ומקנה ואמרינן שם קידושין דמי למכר ומעיקר הדין מדאורייתא אמרינן נמי דאגב אונסה מתרצה להתקדש לו אך מר בר ר"א אומר דאע"ג דבאמת מהני מדאורייתא תקינו רבנן דלא ליהוו קידושין ואפקעינהו רבנן לקידושין משום שעשה שלא כהוגן יע"ש כל הסוגיא וזה כונת הגמרא דאיש קונה ה"א אפילו בע"כ לאו בע"כ גמור ואם מסרה מודעה וידענו שלא נתרצית בודאי דלא מהני בקידושין כמו במכר רק בלא מסרה מודעה אמרינן דנתרצית ומהני כמו בתלוי' וזבין וקמ"ל מתניתין ואף דבמכר מהני כה"ג אבל בקידושין לא מהני מדרבנן משום אפקעינהו רבנן לקידושין ועיין במקנה שהביא כן בקיצור בשם מעצמות יוסף ולפ"ז א"ש ולא קשה קושיתו דאי תני קונה דאף דה"א בע"כ היינו משום דגמרה ומקנה כמו כמכר ולא אפקעינהו רבנן ומהני אף מדרבנן כמו שסובר שם אמימר בב"ב ואפילו הכי א"א למילף כסף משטר וביאה דשטר הגט מהני בע"כ גמור אף שעומדת וצווחת ומוסרת מודעה דהוי בע"כ גמור וכן ביבמה בביאה מהני בע"כ גמור אבל בקידושין כיון דבע"כ גמור אף מדאורייתא לא מהני כמו במכר דלא מהני א"כ לא אשכחן בכסף בע"כ גמור כמו בשטר וביאה כי ע"כ אין ללמוד כסף מינייהו וצריך ללמוד משדה עפרון וא"ש לשון קנין וכן חופה א"א למילף משטר וביאה אף אם נאמר דקונה בע"כ היינו משום דגמרה ומקנה ונחשב לרצון אבל בגט וביבמה מהני בע"כ גמור א"כ אמרינן שפיר דאי הוי תני האיש קונה ה"א אפילו בע"כ לאו אונס גמור רק תלוי' וקדש אבל על אונם גמור בודאי אין לטעות דהא בעינן דעת מקנה א"כ עדיין צריך למילף כסף משדה עפרון ודו"ק היטב כי זה נכון ואמת:
ב) ועוד נראה ליישב דבכסף ושטר בודאי לא הוי ס"ד לטעות דמהני בע"כ דמ"ש מכל הקנינים דצריך דעת המקנה אך ס"ד דבביאה מהני אפילו בע"כ דהנה הראב"ן הקשה למה לן קרא ומתקדשה בביאה הא הנאת ביאה שוה כסף א"כ מהני מדין כסף ותירץ דקרא נצרך בבתולה בביאה ראשונה דצער הוא לה ואין כאן הנאת שוה פרוטה וקשה הא אמרינן בכתובות דמפותה אין לה צער וצריך לומר דקרא אתא דמתקדשה בביאה אף לאוסרה דבזה אין כאן ש"פ דצער הוא לה עיין בספרי א"ד בתשובה סי' י"א וממילא דנשמע דביאה מהני בע"כ בקידושין ע"כ אי הוי תני האיש קונה ה"א בע"כ כלומר בביאה מהני בע"כ לכך תני האשה נקנית בשלש דרכים דכולם שוים דאף ביאה לא מהני רק מדעתה וצריך לומר כמו שתירץ הראב"ן דבחולה יש לה צער ואין הנאה שוה פרוטה אף דמפותה אין לה כ"כ צער כמו אנוסה אבל עכ"פ יש לה קצת צער לכך אין הנאה שלה ש"פ ודו"ק ובזה מיושב שפיר קושיתו וגם הקושיא מחופה דלא הוי ס"ד דמהני בע"כ רק בביאה אבל בכסף ושטר לא הוי ס"ד כלל דמהני בע"כ ובזה מיושב קושית התוס' שהקשו דהא תנן האיש מקדש בו ובשליחו ואמאי לא חשו שם דמשמע אפילו בע"כ ולפי מה שכתבתי א"ש מאד דהתם תנן בו ובשלוחו וע"כ לא איירי בקידושי ביאה רק בקידושי כסף או שטר דיכול לעשות ע"ז שליח ובכסף ושטר א"א לטעות כלל דמהני בע"כ דמ"ש מכל הקנינים דבעינן דעת המקנה ודו"ק ויותר בזה אין הפנאי מסכים להאריך:
אלטר יחיאל נעבענצאהל ראבד"ק.