אור ברסלב

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

סימן יט

סימן חי

באבן העזר סי' קס"ט סעיף ט"ז. צריך לכתחלה שיהא וכו' דומה קצת לסנדל וכו' וי"א שעושים אותו מחתיכה אחת כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. הגה. אבל נהגו לחלוץ לכתחלה במנעל שהוא וכו' משני חתיכות, דהיינו שהתחתון שלו שקורין סול"א היא חתיכה אחרת, עכ"ל:

ובחתם סופר ח"ב מאבה"ע סי' קי"ב כתב, דה"ה מנעל העשוי מג' חתיכות, דהיינו שהעקב הסובב אחורי הרגל תפור להפנתא שע"ג הרגל. והשול"א שתחת הרגל היא חתיכה ג', הדבר פשוט שג"כ כשר אפילו לכתחלה, למה דנוהגים במנעל תפור משני חתיכות, כי אין שום חילוק בין ב' לג', וראי' ברורה מדברי יש"ש בפמ"ח סי' ה' וכו' עיי"ש וגם בסי' קי"ג שם:

ולפענ"ד אין מוכרח כלל להכשיר לכתחלה יותר ממ"ש הרמ"א, ב' חתיכות, והגם דזה אמת דלאותן המפרשים שהביא הנ"י סנדל הוא רק מחתיכה אחת, וא"כ כיון דאנו עושין לכתחלה יותר מחתיכה אחת אלמא דלא חיישינן לדעה זו, וא"כ לכאורה ה"ה ביותר מב' חתיכות, מ"מ יש לומר דהא דאנחנו עושין לכתחילה מב' חתיכות לא משום דלא חיישינן לדעה זו כלל, אלא משום דקשה לנו לכוון לעשות מחתיכה אחת, ולכך עושים מב' חתיכות, דהיינו העליון חתיכה אחת, והשול"א חתיכה אחרת, אבל מ"מ אין לעשות העליון מב' חתיכות, כדי להתדמות עכ"פ לסנדל בכל מאי דאפשר, והגם דאי אפשר לנו לעשות סנדל גמור, עכ"פ צריך שיהי' דומה קצת לסנדל, וכמו שעושים העור קשה קצת מטעם זה, הגם שאי אפשר לנו לעשותו קשה ממש כסנדל גמור, וכמ"ש בזה בטור וב"י, עיי"ש:

וגם יש לומר, דהא באמת כתב שם ביש"ש וגם בביאורי הגר"א כאן ס"ק ס"א דמשבת ס' ע"ב מוכח דגם סנדל הי' מב' חתיכות, עיי"ש ברש"י ד"ה אלא לחזק, ומ"ש החתם סופר שם שראי' זו אינו מכיר, דצורת הסנדל לדעת הגדולים שבנ"י הי' כעין מעברתא דתפילין, שהי' מעור אחד וכופלים אותו ותופרים או מסמרים אותו בצד השני, עיי"ש בסי' קי"ג, תמהני דהא התם איירי בסנדל שהתחתון שלו הוא עץ, כמ"ש רש"י שם במשנה, וכן משמע שם מהסוגיא, וכמ"ש הר"ן שם בד"ה נקטינן משמעתין, עיי"ש, וא"כ פשיטא דהם ב' חתיכות, השול"א של עץ, והעליון של עור, וכיון דשמעינן משם דגם מב' חתיכות הוי סנדל לכך לא חיישינן למ"ש המפרשים הנ"ל לעשותו דוקא מחתיכה אחת, אבל מ"מ עדיין יש לומר לנקוט במקצת כאותן המפרשים, דהיינו דעכ"פ העליון של הסנדל הוא מחתיכה אחת, ולא כמנעל דגם העליון הוא מב' חתיכות, שהעקב והפנתא תפורין זב"ז, ומ"ש הח"ס שם דראי' ברורה שאין לחלק בין ב' חתיכות לג' מדברי יש"ש שם שהביא ראי' דסנדל הוא מב' חתיכות, ואם איתא דלמא סנדל הוא מב' ומנעל מג', עיי"ש, ג"כ תמהני, דהא המהרש"ל לא הביא שם הראי' אלא לסתור מ"ש הנ"י שאין לעשותו אלא מחתיכה אחת, אבל אה"נ דאכתי י"ל דעכ"פ אין לעשותו יותר מב' חתיכות, כעין סנדל, דכל מה דנוכל למעט בתפירות טפי עדיף, וליכא למיחוש כולי האי למרופט:

הן אמת שהמהרש"ל שם השיג על המפרשים שבנ"י הנ"ל עוד מטעם אחר, והוא דאי משום רבוי החתיכות למה יש לחוש יותר במנעל למרופט מבסנדל, הלא גם בסנדל שהוא מחתיכה אחת בהכרח יש בו איזה תפירה לחבר הקצוות, וגם בו יש לחוש שיקרע התפירה, עיי"ש ביש"ש, הרי שמהרש"ל אינו מחלק לענין גזירת מרופט בין הרבה תפירות ובין מעט, וא"כ ממילא נ"כ אין לחלק כלל לענין זה בין ב' חתיכות ובין ג' חתיכות, אמנם אעפ"כ, מאחר דהמפרשים הנ"ל שהבדיל בין מנעל לסנדל לענין גזרת מרופט במה שזה הוא מחתיכה אחת וזה מיותר חתיכות, ע"כ צ"ל אליבייהו דס"ל דכל כמה שיש יותר התפירות ביותר יש לחוש למרופט, וא"כ נהי דמה שאמרו דסנדל הוא דוקא מחתיכה אחת נסתר מש"ס דשבת הנ"ל, ולכך אנן לא חיישינן להו בזה לעשותו דוקא מחתיכה אחת, מ"מ למה לא נחוש לדעתם ולסברתם לכתחלה שלא לעשותו עכ"פ מיותר מב' חתיכות כמו מנעל דעלמא, בכדי למעט בתפירות ולהקליש ממנו גזרת מרופט, וכנ"ל:

וכן מנהג העולם לדקדק שלא לעשות העליון העקב והפנתא אלא מחתיכה אחת, ושפיר עבדו לפענ"ד כפי פשטות משמעות דברי הרמ"א ז"ל, וכנ"ל:

תוכן העניינים

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה