אור ברסלב

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

סימן יד · ענף ב

סימן יד

אמנם בנתיבות שם ס"ק ב' כתב לפרש דברי הנ"י [דהיינו התירוץ על הקושיא הנ"ל] שלא יהיו תמוהין כ"כ, והוא, דאי ס"ד דבעינן בחליצה מומחין, אף דלא כתיב בי' אלקים, וע"כ הוא משום דכדיני ממונות דמיא, כמבואר ביבמות ק"ד לענין חלצה בלילה, דמאן דמכשיר ס"ל דחליצה היא כגמר דין, ומאן דפוסל ס"ל דחליצה היא כתחלת דין, והיינו כדיני ממונות ממש, דמתחילין ביום וגומרין בלילה, ומשו"ה י"ל דבעי נמי מומחין, כמו ד"מ, וא"כ ממילא א"א לומר לפסול סומא באחד מעיניו מלעיני, דמאחר דחלצה בלילה כשרה, א"כ מכש"כ סומא באחת מעיניו דרואה יותר מכל אדם בלילה, דכשר לחליצה, וכמו דאמרינן כן בד"מ, דמשו"ה א"א להקיש ריבים לנגעים לענין לפסול בהם סומא באחת מעיניו, מאחר דגומרין ד"מ בלילה, א"כ סומא באחת מעיניו דרואה טפי מכל אדם בלילה, מהראוי להיות כשר לד"מ גם בתחלת דין, כמ"ש הרי"ף בס"פ אד"מ, וה"ה בחליצה דכשרה בלילה א"א למעוטי סומא באחת מעיניו מלעיני, הואיל דעדיף מלילה לענין הראיה, וע"כ א"א למעוטי מלעיני אלא סומא בב' עיניו, וא"כ קשה ל"ל לזה לעיני, דהא גם בד"מ פסול סומא בב' עיניו, וחליצה דמי לד"מ, ומדאיצטריך קרא דלעיני, הרי גילה רחמנא דאין ללמוד חליצה מד"מ, וממילא גם הדיוטות כשר לחליצה, דאין ללמוד מד"מ לפסול אותם, עכת"ד הנתיבות שם, ועיי"ש:

ולכאורה דבריו תמוהין מאוד, במ"ש בפשיטות בסתם דחלצה בלילה כשרה, וסומא באחד מעיניו הוא ק"ו מלילה דכשר, עיי"ש בסוף דבריו, והרי חלצה בלילה הוא פלוגתא דתנאי שם ביבמות ק"ד ע"א, ואנן קיי"ל דחלצה בלילה פסולה, ומאן דמכשיר כיחידאה אוקימנא לי', כמבואר שם דף ק"ד ע"א, ובאבה"ע סי' קס"ט ס"ו, וא"כ איך נימא דסתם גמרא שבדף ק"א ע"א, דנפקא לי' הדיוטות לר"י מלעיני, אזלא כיחידאה, שלא אליבא דהלכתא, דחלצה בלילה כשרה:

ונראה ליישב דבריו, דכוונתו לומר, דמאחר דאיכא מ"ד דחלצה בלילה כשרה, והיינו משום דס"ל דחליצה היא כגמר דין, ואפילו מאן דפוסל אינו משום דס"ל דבחליצה אפילו גמר דין פסול בלילה, וחמור יותר מדיני ממונות, אלא משום דס"ל דחליצה היא כתחלת דין, כמבואר שם בגמ', הרי דחליצה לא חמור יותר מד"מ, אלא דתחלת דין פסול בלילה וגמר דין כשר, כמו ד"מ ממש, וא"כ כמו דאמרינן בד"מ, מדגמר דין שלהן כשר בלילה, דין הוא שיהא סומא באחד מעיניו, דעדיף מלילה, כשר אפילו בתחלת דין שלהן, כמ"ש הרי"ף הנ"ל, ה"ה דיש לנו לומר בחליצה, דסומא באחד מעיניו כשר, אף למאי דקיי"ל דחליצה היא כתחלת דין, כנלפענ"ד בכוונת הנתיבות בזה, ודוק:

אמנם לפענ"ד אי משום הא לא איריא כלל, דהרי באמת דברי הרי"ף צריכים להבין, שכתב דכיון דד"מ גומרין בלילה, דין הוא לסומא באחת מעיניו, דעדיף בראי' מכל אדם בלילה, שידון ביום לכתחלה, וקשה דאיזה היתלות יש לזה בזה, דנהי דזה שפיר מוכרח, מדגומרין ד"מ בלילה, דכש"כ בנסתמא באחת מעיניו קודם הגמר דין של ד"מ שגומר הדין, דהא עדיף מלילה, אבל להוסיף עוד ולומר מחמת זה דגם התחלת הדין כשר בסומא באחת מעיניו, אף דבלילה אין מתחילין, סומא באחת מעיניו עדיף, זה מנא לן, וכבר אמרו ז"ל דיו לבא מן הדין להיות כנידון, ולזה נראה דכוונת הרי"ף בזה כך היא, דהנה בעיקר הפסול של סומא אף בב' עיניו לד"מ, מצינו ב' טעמים, א', טעם הסמ"ע בסי' ז' ס"ק ז' הנ"ל, דלזה ביממא לילה הוא, והב', טעם הע"ש שהובא בסמ"ע שם, דלענין סומא בב' עיניו איתקש ריבים לנגעים, וזה הוא דעת הרי"ף, כמ"ש בתומים שם ס"ק ב', עיי"ש, ולפ"ז סומא באחת מעיניו דמוכרח מהא דד"מ גומרין בלילה, דכשר עכ"פ לגמר דין בד"מ, וכנ"ל, א"כ ע"כ א"א להקיש ריבים לנגעים לענין סומא באחת מעיניו, דכי מקשינן ריבים לנגעים גם גמר דין במשמע, כמ"ש רש"י בסנהדרין ל"ד ע"ב בד"ה ריבים, וזה אי אפשר בסומא באחת מעיניו, וכדמוכח מלילה, ומאחר דמוכרח מלילה דלענין סומא באחת מעיניו לא מקשינן ריבים לנגעים, א"כ ממילא יש להכשיר סומא באחת מעיניו בד"מ גם לתחלת דין, דמנא לן לפסול אותו לזה, לנגעים לא איתקש, ומלילה דפסול לתחלת דין אין ללמוד אותו, דהוא עדיף מלילה, וכנ"ל, וכיון שאין לנו לימוד לפסול אותו לתחלת דין, ממילא הוא כשר, וזה הוא שכתב הרי"ף, "וכיון דגומרין בלילה דין הוא לסומא באחת מעיניו שידין ביום לכתחלה", ור"ל דכיון דגומרין בלילה, כש"כ לסומא באחת מעיניו דגומר ביום, וא"כ א"א להקיש בו ריבים לנגעים, וכנ"ל, וממילא דין הוא שידין ביום לכתחלה, בהיות כי אין לו לימוד לפסול אותו לזה, וכנ"ל, כנ"ל ברור ומוכרח בפירוש דברי הרי"ף ז"ל:

ומאחר שכן, דבעצם אין הכרח מהא דגומרין ד"מ בלילה להכשיר סומא באחד מעיניו אפילו לתחלת דין, אלא דכל ההכרח מזה הוא, דלענין סומא באחת מעיניו לא מקשינן ריבים לנגעים, וממילא אין לנו לימוד לפסול אותו אפילו לתחלת דין, א"כ בחליצה, אפילו למאי דאמרינן דאם היא כגמר דין חלצה בלילה כשרה, אעפ"כ עדיין אין ללמוד מזה דסומא באחת מעיניו כשר לחליצה אפילו למאי דקיי"ל דחליצה היא כתחלת דין, הואיל דעדיף מלילה, דדיו לבא מן הדין להיות כנידון, וכנ"ל, אלא שעכ"פ צריך לימוד לפסול אותו לחליצה, דמלילה לא שמעינן לפסול אותו, דהא הוא עדיף מלילה, וא"כ כיון דכתיב לעיני, ואמר מר פרט לסומים, שפיר י"ל כסברא הפשוטה, דחליצה יש ללמוד מד"מ, ובעינן בה מומחין כבד"מ, וגם סומא בב' עיניו פסול בה כבד"מ, ולא צריך לזה קרא, וקרא דלעיני אתי למעוטי סומא באחת מעיניו, שפסול לחליצה, אף דבד"מ כשר גם לתחלת דין, דשם ליכא לימוד לפסול אותו, משא"כ בחליצה שפיר יש ע"ז לימוד מלעיני לפסול אותו, והגם אם נאמר דלמ"ד חלצה בלילה כשרה, יען דהיא כגמר דין, ממילא ה"ה ומכש"כ דסומא בעינו אחת כשר לחליצה, וע"כ לעיני לא אתי לדידי' אלא למעוטי סומא בב' עיניו, ושפיר נשמע לדידי' דלא נוכל ללמוד חליצה מד"מ, וכמ"ש הנתיבות, מ"מ למה דקיי"ל חלצה בלילה פסולה, דהיא כתחלת דין, שפיר י"ל דחליצה יש ללמוד לכל מילי מד"מ, ולעיני אתי למעוטי סומא באחת מעיניו, דפסול לחליצה, שהיא תחלת דין, כמו לילה, ולעולם דבעינן מומחין לחליצה, כמו בד"מ:

תוכן העניינים

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה