אור ברסלב

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

סימן ד · ענף ד

ענף ג

ועתה נבא לטענתו השניה, שהחתונה יכולה להיות בפולין בעיר הסמוכה למקום הכלה, ע"ז אען ואומר תשובה קצרה, זיל בתר טעמא, אי זה טעם יש בזה מה דהחתונה צריכה להיות במקום הכלה, ולתכלית זה העתקתי בקצרה במכתבי הארוך לשון תשובת הרמב"ן שם, ועתה אעתיקנו קצת יותר בארוכה, וז"ל שם, תשובה, כך נראים הדברים שאין לשמעון להוציא בתו ממקומה לינשא במקום אחר, שהקפדת הכל היא זו שלא להוציא בתולת ישראל ממקומה קודם נשואין, והקפדה ודאית היא זו, וכענין שנזכר בקידושין נ' גבי האומר לשלוחו וכו' והלך וקדשה במקום אחר שאינה מקודשת, משום דאמר לא ניחא לי דלקדשה באותו מקום וכו', וכן בגיטין שאינו רוצה שתתבזה באותו מקום, וכש"כ שהאיש מחזר על האשה ואין האשה מחזרת על האיש, כש"כ עכשיו שהכל מקפידים על דבר זה בכל מקום, וסתמן של משדכי בנותיהן דעתן שינשאו במקומן, ואפילו הי' הבעל ממקום אחר, כש"כ אלו שהיו שניהם דרים במקום אחד, נמצא שמעון זה פטור משבועתו וקנסו, וכן חנוך [הוא החתן] פטור משבועתו וקנסו לפי שהוא אנוס, עכ"ל ת' הרמב"ן שם:

הרי דעיקר הקפידא היא בהמקום, שלא יהיו הנשואין חוץ למקום הכלה, רק במקומה, ולפ"ז מה זה חילוק בין להוציאה לעיר קרובה או לרחוקה, סוף סוף מוציאין אותה להנשואין ממקומה, ואין הנשואין במקומה, רק במקום אחר, ויש בזה קפידא:

ואם כי הרשב"א [כי תשובות הרמב"ן הם מהרשב"א, רק הם מיוחסות להרמב"ן, כמ"ש בהקדמת הב"י, וכנודע,] אינו צריך להסכמתינו, מ"מ גם לעניות דעתינו נוכל להבין אפס קצת מההקפדה הזאת, אחד, כי אין זה לפי כבודה של בתולת ישראל לנוע ממקומה למקום אחר להינשא. כי אין דרכה של אשה לחזור אחר זה, ובזיון הוא לה, וכל כבודה בת מלך פנימה, וגם כי בעירה בתוך עמה היא יושבת, בתוך מכירותיה, ובתולות אחריה רעותיה מובאות לה, תובל לחופתה בשמחות וגיל, משא"כ בעיר אחרת, היא שוממה וגלמודה מבלי מודע ומכיר, ומכש"כ במלכות אחרת כבנ"ד, אשר יש מנהגים ונימוסים ו"זיטטען" אחרים, מאשר יש בארצה, והכל זר לרוחה ולטבעה ולההרגל שלה, כל זה מביא לה ביום שמחתה עצבון ומורת רוח, וכבר נודע גודל הענין של שמחת נישואין, גם עפ"י סוד, ומנהג ישראל תורה היא לעשות הנישואין בשמחה יתירה, וכמו כן המחותנים ירצו לשמוח ביום שמחתם בעירם עם מיודעיהם, ומי ידבר מגודל ההכבדה להכין סעודת הנישואין בארץ לא להם, ואם נעמיק היטב נמצא עוד הקפדות בזה:

קיצור הדבר, דברי הרשב"א אשר נכתבו עפ"י השקפתו הגדולה והעמוקה אינן צריכין חיזוק מאתנו, ולא היתי מאריך בזה כלל, כי דברי הרשב"א הם כדאי לעצמם, לולא ראיתי בדברי כבודו נגד זה, אשר היטב חרה לי, כמו שיתבאר עוד לפנינו:

תוכן העניינים

מנחת יהודה אבן העזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה