אור ברסלב
מנחת אלעזר חלק ג קונטרס שירי מנחה הוספות ותיקונים › לקונטרם שירי מנחה הנדפס בסוף מנח"א ח"ב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

קונטרס שירי מנחה הוספות ותיקונים · לקונטרם שירי מנחה הנדפס בסוף מנח"א ח"ב

לחלק ב'. מנח"א

דף ע"ד ע"ב במ"ש במילואי היא תרע"א שהיא יראת ה' ע"ש ועיי' בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"א פרק כ"ה) שנראה מד' רש"י ביומא למס' שבת על מאן דאית לי' דרתא ותרעא לדרתא וכו' עיי"ש ובפי' יד יהודא:

שם. ע"ג. במ"ש והאיך ומה נקרא ריעותא שיצא עי"ז (בקרוב) צ"ל [מהרוב] צריך עוד ביאור וכו' ועיי' בט"ז (סי' ל"ט ס"ק א') שכ' בריאה דאיגלידה (שנאבדה בלי בדיקה) הואיל ויש ריעות יצאה מכלל הרוב ואין הכשר בעולם אלא אחרי הבירור שלא הוציאה רוח עכ"ל:

שם. בלשון זקן דמשמע שהיא חכם וכו' ועיי' עדיות פ"ב משנה ג' והי' בו זקן א' והי' מלוה וכו' ואמרי' ע"ז בגיטין (כ'. כ"א) ומה קושיא דילמא זקן שאני דידע לאקנויי פירש"י שהוא חכם וידע וכו' וכן אמרי' בקידושין (ל"ב ע"ב) אין זקן אלא חכם וכו' ר"י הגלילי אומר אין זקן אלא מי שקנה חכמה וכן בסמ"ע (חו"מ סי' א' ס"ק כ"ג) המבייש את הזקן לענין ליטרא דדהבא עיי"ש דהיינו ת"ח כמ"ש שם הש"ך (ס"ק י"ט) לענין ת"ח בזמנינו והגם דבתענית (ט"ז ע"א) משמע דזקן לחוד וחכם לחוד דאמרי' אם אין שם זקן וחכם וגם אמרי' מקודם אם יש זקן אומר זקן ואם לאו אומר חכם משמע דתרי נינהו זקן וחכם היינו לפי ענינא דגמ' דכיון דחשיב תרתי אז. החכם היינו חכם ביותר. או י"ל זקן וגם חכם הוא קודם ולפי"ז משמעות זקן חכם רק שזהו זקן הדרת פנים ג"כ אשר דבריו מעוררים יותר מחכם איש צעיר לימים. ואם אין שם זקן והיינו ג"כ חכם זקן (ואין הפי' לזקני ע"ה דהא אין יודעים מה לומר ולעורר הצבור) אומר חכם (שאינו זקן רק צעיר בשנים) נמצא גם בזה זקן היינו חכם כדאמרן

דף ע"ו. ע"ג. במ"ש והיכא דלא אפשר כגון שאין קורא אחר רק הכהן כנוי עדיף לשנות זה ממה שיקרא התוכחה בלא גברא וכו' וכן מבואר זה המנהג בד' זקיני הלבוש זצ"ל (או"ח סי' רפ"ב) וכ' שזה נהגו קצת חזנים לחבר ברביעי כשב' פרשיות מחוברין וכ' ע"ז שהיא מנהג של שטות ודקדוקי עניות של דעת וגם כשמוסיפין על ז' קרואים צריך לקרוא לפי"ז בכל פרשה כמו בשני' כגון אם יקראו י"ד קרואים צריך לקרוא ז' קרואים בפרשה הראשונה וז' בפרשה השני' וכן כשיש יותר קרואים. אוכם באלי' זוטא על הלבוש שם הביא בשם מהר"ל מפראג זצ"ל שעכ"פ גם כשמוסיפין על הז' קרואים יחברו בקריאת שביעי את הבי' פרשיות עיי"ש וכן בט"ז (סי' רפ"ב ס"ק א') לפי גי' היד אפרים שם בט"ז יישב המנהג שמחברים ברביעי את הב' פרשיות (גם כשמוסיפין על הז') משום שמחברן באמצע הז' קרואים הראשונים שהם מחיובא משא"כ ההוספות שלאח"כ. אולם בדברי הט"ז שם נפלאתי ולא הבנתי מה שהביא בשם זקיני הכבוש זצ"ל על אותן החזנים דכשחל יו"ט בשבת קורין רק חמשה קרואים ואתמהה הלא בכבוש לא כ' כן רק שתמה עליהם שאין מוסיפין על הז' קרואים כשחל יו"ט בשבת או בשבת חוה"מ עיי"ש אבל לא שקורין חמשה וכבר נסגר שם תיבת (חמשה) בט"ז בדפוסים כעת אבל לא תיקנו במקומה בתיבה אחרת וצריך להגיה בט"ז תיבת ''שבעה''. במקום ''חמשה'' כמובן:

סוף הספר

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה