מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן עוב
כבוד ידידי הה"ג וכו'.
(הגיענו מכתבו. וע"ד שאלתו בשם בענע (Beno) האיך לכתוב בגט. הנה על אלו השמות נאמר בעוה"ר אוי לנו שכך עלתה בימינו להצטרך בכ"ע לשאלות כאלו אשר הפרוץ מרובה ויתערבו בגויים וכו' ואינם מבואר בפוסקים והי' צריכי' כללים חדשים לייסד ע"ז בפרט בשמות מבטא ההונגארית במדינתנו אשר אין לה דמיון כלל בלה"ק ובמבטא שמות הגיטין שסברו לנו רבותינו הפוסקים האחרונים. וכבר אמרתי כי י"ל גם בזה כמה גדולים דברי חכמינו הקודמים ר"ת ז"ל שכ' בס' הישר שלא להזכיר שם גיות בגט אם כי המהרי"ק ז"ל ביאר דבריו מטעם שהשם ההוא ניתן לו לשמדיות ולהעברת הדת ע"כ אין להזכיר בג"פ כדת משה וישראל ועיי' בחת"ס (ח"ב מאהע"ז סי' ל"ח) ובשו"ת דברי חיים (ח"ב. אהע"ז סי' קנ"ב) ובאהלי שם (כלל ז') ובס' מלחמת חובה יישב דברי רבינו בד"ח שכוונתו לתמוה על החת"ס במה שחוכך להחמיר לכאורה שלא לכתוב שם לענ"י מחמת שהוא שם גיות וע"ז כ' כי במהרי"ק משמע הטעם רק משום שלקח שם זה לכפירה ר"ל אבל בשאר שמות הגויים שמכנים א"ע היהודים אם כי עון הוא ולא יאות אבל אינו ענין לדמותו למומר כן נראה כונתו בד"ח וכידוע דרכו לקצר בלשונו ואכמ"ל ועכ"פ י"ל שגם מטעם זה מאס רבינו תם ז"ל שלא לכתוב שמות הגויים בגיטין כי בקל יוכלו לבא לידי טעות ושינוי שם בכתיבתו שאין דומה לשונתם ללה"ק והרבה הברות מלשונותם בגוייהם שאין לנו בלה"ק כלל ואין לנו כללים איך לכתוב בהברתם. והג' מהרש"ק ז"ל בחי' אנשי שם (בתשו' קמ"ב) כ' שאין לכתוב רק שמות ישראל שלא נותן יד לפושעים שמכוונים לעקור שמות ישראל. אמנם למעשה ולהלכה אינו כן כי יחיד הוא בזה לגבי כל האחרונים ועיי' בכתב סופר (חאהע"ז סי' נ"ג) וגם גבי מומר צריכין לכתוב וכל שום וחניכא כמ"ש הרמ"א (בסי' קכ"ט) ועיי' בס' שם עולם ט"ג החדש (דף מ"ה ע"ב) בהנדפס וכן נהגנו לכתוב כשאירע שמות כאלו בשם המכונה כמבואר באהלי שם כנ"ל. ונ"ל שיש לעשות בזה כמ"ש בגט פשוט למהר"ם בן חביב ז"ל (סוף סי' קכ"ט) בשם מהראנ"ח ומהרי"ט שיש קצת מבטאות בלשון לעז שאין לנו באותיות אות מורה עליהם כשאנו באים לכתבם מניחים בניקל מהמבטא ההוא אות אחרת שהמבטא שלה קרוב אל המבטא המבוקש וכו' עכ"ל וה"נ יש לחקור ולמצוא עכ"פ איזה אות הוא קרוב למבטא של לשון הגריי בשם ההוא. וזה לפני שנתיים בערך הי' לנו בפה"ק בשם יענע (jeno) שג"כ נכתב בסופו בלשונם עם 0 כמו שם בענע והכרעתי אז לכתוב יענע בעי"ן בסוף ג"כ. יען שאר האותיות כולם רחוקים יותר מהברה זו שאם יכתבו יענאע (באל"ף ועיי"ן בסופו) היינו מחמת כי האות א בלשונם נכתב ג"כ כשחולקים אותו לשנים (בלי הקוי נקודות שעליו) באותיותם on וכן הוא בעת הזה בלשון לאטייין ודייטש כשנחלק לשני אותיות וכן נכתב גם במדינתנו באונגארן בכתבי הדעפעשען הנדפסים במכונותם הבאים לעיירות גדולות נרשמי' במקום האות הנז' oe כי כן הוא בשורשו עכ"ז בלשונינו הק' אין פירוש לאותיות א ע ביחד כשיכתבו יעbאע (וכן בענאע) יהי' קריאתם כמו פתח או קמץ וסגול אחריו ושינוי השם הוא בקריאתו וכתיבתו (ותמהתי על ששמעתי קצת מהגדולים שציוו לכתוב כן וע"י הבטלנות וחסרון ידיעתם בזה עושים שינוי השם בגיטין ומכשול גדול לרבים) כי על כן כתבנו פ"א רק יענע בע' בסופו ועתה כבוא מכתבו נתיישבתי שטוב יותר לכתוב יענעי (בעי"ן ויו"ד בסופו) ומובן זה כי הקריאת האות א לעומק נמשך כמו חירק שהוא יו"ד בסופו' אם כי בכתביהם נכתב רק אות oe כנז'. זה אינו ראי'. דהא גם באות u שלהם שהוא נקרא כמו קמץ וחירק בודאי בסופו עכ"ז נכתב בכתבם אש כשנכתב בלתי בנקודות שעליו ונחלק לשני אותיות (וכן במקום האות א שלהם דרך המדקדקים בלשון יידיש דייטש לכתוב עין (עי"ן יו"ד) ולא במק"א) וכיון דאין עצה אחרת להיות קרוב יותר לקריאתו יכולין לכתוב גם במקום א בעי"ן יו"ד בסופו וכן מצינו כ"פ בט"ג כמו אלף שיש לה הברת פתח וגם קמץ וכן עוד שם שאות א' עולה לשתי נקודות כ"א כפי קריאתו. וה"נ דאזלינן בתר הקריאה כמובן ע"כ טוב יותר לכתוב בענע"י בעי"ן יו"ד בסופו וכן יענע"י ג"כ כזה. וכן אם כתב בענע בעי"ן בלבד בסופו או יענע ג"כ אין מזניחין אותו אבל לא באותיות אחרות כנ"ל:
והנה בס' קב נקי על הל' גיטין והוא ס' נחמד ומועיל (להה"ג ממיקאליוב ברוסיא) וראיתי בפתיחתו לסדר שמות (בכלל ט"ז) שינוי מבטא המדינות ומבארם לפי מבטא פולין. ודע כי כמה שגיאות מצאתי שם בזה במחכת"ה מחמת שאינו בקי במבטא מדינת פולין אשר הוא רחוק ממעונו וכתב רק לפי השערתו שלא בצדק כמו (באות ב') שכ' במבטא החולם בפולין וכן (באות ז' שם) במבטא הציר"י בפולין לכל היודע קצת בכתב רוסיא שחשב שם ובמבטא פולין (מדינת ווארשא) יראה כי אינו כן ונ"מ להלכה לפעמים שיזדמן בפרטים כאלו. ומפני הטירדא אקצר ואסיים ברוב שלום וברכה ידידושתו"ט.