מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן עג
כבוד ידידי הרב הגדול וכו'.
מכתבו היקר הגיענו וכו'. וע"מ שכ' ע"ד הש"ס בשבת (כ"ד ע"א) איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בביהמ"ז וכו' והנה הקשה ע"מ דקאמרי' כיון דרבנן הוא לא מדכרינן או דילמא משום פרסומי ניסא מדכרינן והלא כיון דנראה דמונח קיים הוא אצל הש"ס בדרבנן לא מדכרינן וא"כ מה קאמר או דילמא כיון דפרסומי ניסא הוא מזכיר הלא סוף כל סוף דרבנן הוא עכ"ד. ותמהני דהא במחכת"ה אין זה ריח קושיא כלל והגמ' שפיר איבעיא כיון דרבנן הוא ל"צ להזכיר ואינו כמו מונח קיים בכללא בכ"מ דהיכא שהוא מדרבנן לא מדכרינן בבהמ"ז. ז"א דהא באמת לא נמצא כלל מועד אחר מדבריה"ם זולת חנוכה (ופורים. ובפורים יש לדון דהוא דברי קבלה כד"ת דמיא וכמ"ש בטורי אבן מגילה וכתבנו מזה במק"א) ורק על זה אנו דנין כיון דדבריהם הוא א"צ להזכיר גם בביהמ"ז או דילמא י"ל דמשום פרסומי ניסא יש להזכיר גם בחנוכה בביהמ"ז אם כי חנוכה אינו רק מדרבנן וקו' לק"מ וזה פשוט. ב) גם מ"ש במכתבו ליישב דעת הבה"ג המובא בריש ס' המצות להרמב"ם וכ' דכונתו דחנוכה הוא מצוה מה"ת היינו כיון שמצינו שציותה התורה לספר מעשה נסים לבניו בכמה מקראות כמו למען תספר וגו' והגדת לבנך יום אשר וגו' א"כ עצם פרסום הנס הוא מה"ת וכו' עכ"ד. ז"א כלום. לבד:
דמה יענה כת"ה למה שחשב שם בס' המצות שמנו אלו הראשונים (היינו הבה"ג ודעימי') גם מצות מאה ברכות בכל יום וכו' והלבשת ערומים ושמונת ימים לגמור את ההלל ביו"ט וכיוצא ובאלו ל"ש לומר מטעם פרסומי ניסא והלא בחדא מחתא מחתינהו לחשבן שם מי שמנה את חנוכה בין המצות מה"ת מנה גם אלו הנז' כמ"ש הרמב"ם שם בלשון א' יחד א"ו דרק מטעם לא תסור קאתינן בזה דהוי מדאו' בכללה וכמו שהאריכו שם המפורשים ואכמ"ל, אך מעיקרא ל"ש לומר שהוא מצוה מן התורה לזכור הנסים שאירעו בכל פעם ברובי הדורות זולת מה דחשבה התורה למצות זכירה כמו יציאת מצרים וזכירת מחיית עמלק וכיוצא הזכירות. וגם ביצי"מ פליגי בש"ס אי זכירת יצי"מ דאורייתא בכל השנה עכ"פ הבו דלא להוסיף עלה לומר שהוא מדאו' באותן הנסים שלא הזכירה תורה כלל וז"ב. ומ"ש מהר"ם אלשקר מובא במג"א (סי' תרפ"ו ס"ק ה') דיכולין בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם עליהם ועל זרעם לעשות פורים ביום שנעשה להם נס עיי"ש היינו מטעם חרם או הסכמה כעין נדר אבל לא משום מצוה מה"ת לזכור את הנסים גם מה שאינן מפורשים בתורה. ג) גם מ"ש בפלפולו לענין השקיעה מתחלת השקיעה וסוף השקיעה וכו' ופשיטא לי' דאיסור מלאכה בשבת מתחיל רק מסוף השקיעה ב' וכו'. הנה עכ"פ יודה כת"ה דגם קודם השקיעה הב' יש איסור ביה ביהשמ"ש דאורייתא לכל א' כמה דאית לי' לדיעות הראשונים בשיעורא דביהשמ"ש. א"כ כיון שיש גם קודם השקיעה הב' איסור דאורייתא בביהשמ"ש ושפיר שייך למיגזר אז ג"כ שמא יטה ומכל אלו שלשה הדברים הנ"ל נפלו אשיות ויסודי כל פלפולו:
אמנם כך דרכה של תורה זה בונה וזה סותר ולמען יהי' כסותר ע"מ לבנות במקומו אציע כזה בעה"י אשר עלה במצודתי מדי עייני במכתבו בזה. לתרץ קו' התוס' שם בשבת בד"ה איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בביהמ"ז דהא הך מילתא הוו"ל להש"ס להזכיר קודם הך דשמן שריפה וכו' ושמא יטה והיינו לעיל בדיני חנוכה והניחו בתימה. ולענ"ד בדרך פלפולא דבאמת נודע מפלוגתת הראשונים אי מותר להשתמש לאורו אחרי שיעור הדלקתו. ולדעות דס"ל דגם אחרי שיעור מצותו אסור להשתמש לאורו נראה הטעם כמ"ש התוס' להלן בשבת (דף מ"ד ע"א) ד"ה שבנר ושבקערה כיון דנר חנוכה בא לפרסומי ניסא ומשום חביבותא דנס אינו מצפה שיכבה אלא מקצהו לגמרי כולו למצוה ע"כ עושה לו מדורה בפ"ע אחרי יום ח' משא"כ בנר שבת וכו' עיי"ש ולפי"ז שפיר מובן גם אחר שיעור מצותו כיון דמשום פרסומי ניסא וחביבותא דמצוה הקצהו כולו וחפץ שידלק כולו ע"כ הוי כולו מצותו וע"כ אסור להשתמש לאורו גם לאחרי חצי שעה מהדלקתו ולפי"ז שפיר מיושב בפשיטות מה שהקשו בזה המפרשים בסוגיין בשמן שריפה דאמרינן מתוך שמצוה עליו לבערו גזירה שמא יטה א"כ גם בנר חנוכה יש חשש זה ולמה מותר לרב בשבת א"ו משום דנ"ח אסור להשתמש לאורו ע"כ בדילי מיני' ולא חיישינן שמא יטה והתינח בתוך שיעור מצותו אבל לאחר שיעור הדלקתו שידלק בליל שבת א"כ ניחוש שמא יטה דהא חפץ שידלק כולו משום פרסומי ניסא כד' התוס' הנ"ל אך ז"א קו' דהא אדרבא משום טעם זה י"ל דס"ל להראשונים דאסור להשתמש לאורו וא"כ ממ"נ אם משום הוקצה למצותו וחפץ שיודלק גם אחרי שיעורו א"כ אז אסור ג"כ להשתמש לאורה וא"כ אין לחוש שמא יטה הואיל ובדיל מיני' כנז' וע"כ שפיר רק אחר דתני' בגמ' הך דשמן שריפה ושמא יטה דמזה שמעינן כמה גדול כח פרסומי ניסא דהוא גם לאחר מצותו כנ"ל מד' התוס' ע"כ שפיר איבעיא אח"ז מהו להזכיר חנוכה בביהמ"ז משום פרסומי ניסא אף דהוי רק דרבנן אם כך גדול מדינא כח פרסומי ניסא בחנוכה כנז'. ומיושב קו' התוס' הנז'. ופסקינן כן באמת להלכה להזכיר גם בביהמ"ז וא"ש ונכון בעה"י:
ומ"ש וכו' וימחול נא לעיין בחי' מנחת אלעזר (חלק ב' סי' מ"ט) בענין שמנים ופתילות להדליק בחנוכה ויתענג על טובו בעה"י. ואחתום בברכה וימי הנסים הבעל"ט עלינו יתנוססו בנזר ישועות וכ"ט ובימי האורה נזכה לאורו של מלך המשיח במהרה דידן ברחמים בכלל ישראל. ובנין אריאל. ידידושתו"ט.