מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן עא
כבוד ידידי הה"ג וכו'. הגיענו יקרתו ואם כי אין דרכי להשיב כעת כלל בפרט בימים האלו ימי אלול ובידי אין מעש ועל זאת לבי יפחד רק לרחמי שמים כפי פרושות בכלל כ"י. עכ"ז לאשר הוא לאפרושי מאיסורא ואשר הפרוץ מרובה בזה בעוה"ר בדורותינו ועיי' בשו"ת מרן דברי חיים (ח"א חיו"ד סי' ז') וז"ל ובעוה"ר עי"ז יצאו כמעט מן הדת כמה קהלות בארץ לועז (וכונתו הי' לארץ אשכנז ובעהמען ומעהרן וכהנה כמו שידענו ומקובלנו) ע"י השו"ב הקלים ואכלו ונתפטמו בטריפות וגברו עליהם דיעות זרות עד שפקרו ונאבדו מתוך קהל הקודש עכל"ה ע"כ בודאי ראוי לחוש בזה להשיב גם בימי הרצון האלו. והנה תוכן שאלתו ע"ד שו"ב בגלילתו ששחט בסכין פגום ואמר ברי לי שלא נגעתי וכאשר הוכיח אותו על פניו מדוע ככה עשה גם לפי דבריו של השו"ב אסור זה לכתחלה וגם כמובא בדרת"ש (סי' ו' ס"ק כ"ג) יש דיעות דבזמנינו לאסור גם בדיעבד ומאז אינו מראה סכינו לפניו וגם מעשיו מקולקלים וכו' ולאשר העיז פניו נגד כת"ה ע"כ מסלק א"ע מדינו ואמר להיישוב שהוא שמה שו"ב שיושיבו ב"ד על ככה מרבנים הסמוכים או שילכו לב"ד קבוע הסמוך והשו"ב רוצה דוקא רק לדון בזבל"א וזבל"א ושהוא יביא לו דיין ממקום רחוק והקהל מסכימים לזה אך באופן שרוב ההוצאות שיעלה יותר באשר הוא שיבא הדיין ממקום רחוק זה ישלם השו"ב כי המה כפר קטן ולא יוכלו להוציא הוצאות כ"כ וכו'. והנה מלבד הטעמים שכ' כת"ה בהשכל ודעת עוד נלע"ד כי הדין עם הקהל בזה כי באמת אם בני הכפר קים להו כד' הגאון מהרש"ק ז"ל בשו"ת טוטו"ד קמא (כמובא בדרת"ש סי' א' ס"ק רי"א בד"ה והנה בשו"ת טוטו"ד) כשאינם רוצים לאכול משחיטת השו"ב שהוא מוחזק אצלם לקל בדעתו וגם כאשר שמעו ממורם הרב מרא דאתרא שראה אצלו עניני חשש כנ"ל מי ימחה בידם ואין מאכילין לאדם דבר האסור לו עיי"ש אם כי נמצאו חולקים עליו מ"מ יוכלו לומר קים לי כהגאון טוטו"ד ז"ל ואם יתבע אותם השו"ב שהם מקפחים פרנסתו עי"ז א"כ הוא התובע והקהל נתבעים ובנ"י ישראל יוצאים ביד רמ"א (בחו"מ סי' י"ד) בשם מהרי"ק דהתובע צריך לילך אחר הנתבע אעפ"י שבעיר התובע הב"ד גדול יותר וכיון שהשו"ב הוא תובע כנז' ואם הרב מרא דאתרא אינו רוצה לדון בי' א"כ פשיטא כשבני הקהלה רוצים לדון בב"ד הסמוך לעירם בודאי דהדין עמהם. וה"ז עדיף ממ"ש גדולי האחרונים לענין שידוכין דמי שרוצה לנתק השידוך מיקרי הנתבע וחבירו התובע ועיי' בשו"ת צבי תפארת לאאמו"ר זי"ע (בסי' י"ד) שהאריך בזה וכ' דגם אם במקומו של הנתבע אין ב"ד קבוע כגון שהוא בכפר (כמו שהוא בנידון דידן) מ"מ אין יכול התובע להוציאו למקום רחוק ולא נאמר כיון שבלא"ה מוציאו ממקומו ילכו למרחק או למקומו של התובע. ז"א רק ידונו בב"ד הסמוך של הנתבע. והך דידן עדיף כיון דגם השו"ב התובע הוא דר בכפר ההוא א"כ פשיטא דילכו לב"ד הסמוך וגם כיון דבני הכפר יחושו מחשש איסור קלות שבו ואינו דומה למי שמנתק קשר השידוכין שי"ל שמכניס א"ע בספק איסור חרם בהנתקו השידוך כמובן. אמנה בעיקר הדבר מה שסילק א"ע כת"ה מדינו של השו"ב בזה הנה לבבי לא כן ידמה והגם כי מצא לו כת"ה סמוכין כדברי אאמו"ר בדרת"ש (סי' א' ס"ק רס"ו) בשם הבית שלמה והדע"ת אמנם הבית שלמה לא כ' רק כשידוע שהוא הרב שונא לו מתמול שלשום ומבקש רעתו משא"כ כשהחציף פניו פ"א נגד הרב וכי בשביל זה יתרחק מלהורות עליו כדת מה לעשות בהשו"ב בפרט כשהרב הוכיחו במילי דשמיא בעניני שחיטות כמו בכה"ג א"כ כל שו"ב יעשה כן שיחציף פניו נגד הרב כדי שיהי' חפשי מהשגחתו ושתיכף עי"ז יסלק א"ע הרב מלהורות בענינו ויהי' נפל פיתא בבירא מה שהרב ממונה להשגיח על השו"ב להנצל ממכשל איסור. וכשהרב בעירו לא יורה על השו"ב אז ימצא לו השו"ב אוהבים אשר בהפקירא ניחא להו בהשו"ב כזה ויהרסו כל אשיות דת תוה"ק בזה וגם הדע"ת שכ' בראיות שצריך ליתן לו הרב בכתב להשו"ב בעירו מדוע אסרו אפ' ישבו ב"ד של ג' הנה המעיין בדבריו ומבין לאשורו יראה שאין הנדון דומה לראי' ואין לעשות כדבריו בזה כי אז ירבו המחלוקת בישראל וביותר מאכילי טרפות ר"ל יתרבו עי"ז כי כשהרב יאסרם גם עם בד"צ ויתן להם הטעם בכתובים מדוע אסרוהו אז ילך השו"ב למק"א שאין מכירין אותם וימצאו להם חתימות ממורי רעה שמפפפלים על הוראת הב"ד בזה ויתירוהו ברצי כסף ויבא לביתו בכתבי היתר ולאו כ"ע דיני גמירי לדון עם מי הצדק בפרט הרוצים בהפקירא כנ"ל ומקלם יגיד להם יסמכו על המתירים לאכול מזביחתו ואין קץ לדברי רוח אשר יוכל להביא לו השו"ב בהשגות על טעמי הרב שאסרו ויבא מזה חורבן עולם ח"ו ויהרס כל יסוד שתיקנו חכז"ל לסור סכיני' קמי חכם ומה שתקנו עי"ז רבותינו הפוסקים האחרונים שהרב הוא ממונה ע"ז להשגיח על השו"ב כנ"ל ועיי' בשו"ת דברי חיים (ח"א יו"ד סוסי' י"ג) המובא בדרת"ש (סי' ב' ס"ק ל"ט) וגם מה שהביא שם מטוטו"ד עיי"ש. ע"כ ישתקעו הדברים ולא יאמרו עכ"ז כהד"ג אם עשה כן לגרמי' הוא דעביד למען השלום אין לך בכל דבר אלא מקומו ושעתו לפי ראות עיני הדיין בעירו וע"כ אם סילק א"ע כנז' עכ"פ ב"ד הסמוך ידונו ויותר בודאי אין מחוייבים אנשי הישוב כנ"ל:
ואחתום בברכת כוח"ט ושנת גאולה ו וישועה ב"ב ועינינו תחזינה במסרה דידן בבנין מרום הרים. וקרן ישראל ירים. ידידושתו"ט באהבה.