אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן ס

סימן נט

ראיתי עתה נדפס שו"ת אבני נזר להגה"צ מסאכאטשוב ז"ל (האו"ח ח"ב סי' תקל"ט) שנסתפק בדין קטן שהגדיל בתוך ימי הספירה אם יספור מאז והלאה בברכה או בלא ברכה וכ' ששמע בשם גדול א' שהורה לספור בלא ברכה בהגיע לשנת י"ג תוך ימי הספירה. והנה כבר' קדמו בספק זה בשו"ת כתב סופר (חאו"ח סי' צ"ט) ואבא על דבריהם מ"ש מש"ס:

ר"ה (דף כ"ח) מכפאו ואכל מצה דכפאו שד משמע דכשחוזר לחלמותו מחוייב לאכול מצה עוד הפעם ומה שעשה מקודם לא נחשב למצוה כלל וא"כ הוי כלא ספר כלל קודם שנעשה י"ג שנה ולדעת בה"ג לא יוכל לברך כשחיסר מלספור דל"ה תמימות. ובאבני נזר כתב עוד עפי"ד הטורי אבן שכ' דהך דכפאו שד הוי מעשה שוטה כמתעסק כדאי' בחולין בקטן ששחט קדשים שלא ידע שהוא קודש וה"נ כאלו לא ידע שזהו מצה והיום יו"ט ופלפל שם והעלה דלא מהני שיוכל לברך אח"כ בעת גדלותו ואני תמה מאוד על מסקנתו וגם מעיקרא במחכת"ה הלא הברכה בעצמותה הוא דרבנן הן קודם י"ג שנה והן לאחר י"ג שנה הברכה ג"כ רק מדרבנן ומה שבירך קודם י"ג שנה הוא ג"כ מדרבנן מטעם חינוך ובזמה"ז הספה"ע' בעצמותה פסקינן דג"כ מדרבנן וא"כ מה זה חסרון כשנעשה בן י"ג שיפסוק מלברך וכי שייך לומר שקנסוהו חכמים בשביל שקיים דבריהם ובירך קודם י"ג מטעם חינוך ע"כ כשנעשה בן י"ג יפסק מלברך ומדוע. הלא גם לאחר י"ג הברכה רק מדבריהם. הם אמרו והם אמרו לברך הן מקודם שנעשה י"ג והן לאח"כ וכל הברכות מדבריהם ומה זה דמיון לחיסר ושכח מלספור באמצע לד' בה"ג כנ"ל והכא לא חיסר מאומה ואדרבא קיים דבריהם בלי הרף ומאיזה טעם וריח תהי' הוראה תמוה כזו. ובכת"ס שם הזכיר מהך דחינוך כיון שהוא לאחר ט' כנז' והאריך בכ"ז אך לענ"ד א"צ לכל האריכות ופשוט כנ"ל דיברך גם לאחר שנעשה י"ג בתוך ימי ספה"ע. ובמנחת חינוך (מצוה ש"ו) עלה ונסתפק למאן דס"ל דספה"ע דאורייתא (גם בזמה"ז) בקטן שהגדיל תוך ימי ספה"ע ובזה שייך לחקור ולעיין אבל לא למ"ד ספה"ע דרבנן בזמה"ז כמו דפסקינן וגם לענין הברכה ל"ש כלל להסתפק וכנ"ל (אך גם למ"ד ספה"ע דאו' כנז' סיים במנחת חינוך דחייב למנות כשיגדיל תוך ספה"ע). ומה שהביא באבני נזר ראי' מקדשים וכ' שם ואי משום הברכה שמוכיח שסופר לשם מצוה והרי הברכה אינו עצם הספירה וכו' עכת"ד עיי"ש ובמחכת"ה הנני תמה הלא אנו דנין רק על הברכה בעצמותה מה שבירך כבר קודם שנת י"ג ואינו שני דברים כמ"ש שם דעל זה אנו דנין רק על הברכה כנז'. שוב ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח סי' רס"ט) שהעלה ג"כ בקטן שהגדיל בימי הספירה דיברך על ספה"ע עיי"ש וגם ראיתי עתה בברכי יוסף (סי' תפ"ט) שכ' בשם תשו' פרי הארץ ח"ג כת"י שאין לברך קטן שהגדיל תוך ימי ספה"ע וטעמי' לא ידענא לאשר הוא בכתובים ולא יצאו לאורה. שוב הגיענו כעת שנדפס בימינו ח"ג משו"ת פרי הארץ הנ"ל וראיתי דבריו שם (סי' א' מחו"ח) עי"ש ולא מצאתי עודנה טעם מספיק כלל שלא לברך ובעה"י מה שכתבנו משנה לא זזה ממקומה

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה