אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן נט

סימן נד

החיים ושוכ"ט לידי"נ הה"ג וכו'.

ע"ד אשר תקע עצמו בדבר הלכה להורות בעובדא דאשכבתי' דרבין חסיד"א זקן שקנה חכמה ידידנו וידי"נ כל חי הה"ג וכו' זצללה"ה שנקבר ביום ב' דפסח והורה מעכת"ה לאשר נוהגים להחמיר כדעת הא"ז ור"ת ושאר ראשונים ומובא ברמ"א (סי' תקכ"ו סעי' ד') דהיכא דאפשר בעכו"ם עושים הקבר והארון והתכריכים ע"י עכו"ם גם ביו"ט שני ושאר הדברים ע"י ישראל ולאשר היו אז שמה מבני א"י הנוסעים בחו"ל הורה מע"ל שהמה יחפרו הקבר ושאר הדברים שנוהגים ע"י עכו"ם אם כי מבואר בש"ע (סי' תצ"ו סעי' ג') דבישוב אסורים לעשות מלאכה ביו"ט ב' אפי' דעתם לחזור לא"י מ"מ כיון דבאמת דעת המחבר שם (בסי' תקכ"ו) כהראשונים שמותר במת ביו"ט ב' לעשות כל אלו הדברים ע"י ישראל דבחול שויי' רבנן אפי' למיגז לי' אסא (אפי' היכא שאפשר בעכו"ם) אלא שמחמירין כד' הרמ"א כנז' ע"כ היכא שאיתרמי עוברי אורח אנשי א"י הכריע שהמה יעשו זאת כיון דאצלם חול הוא ולא מינכר זלזול כ"כ כיון דלגם לישראל בחו"ל מותר לכמה דיעות ולדעת המחבר כנז' עכת"ד:

הנה לא ירד בני עמכם. אמינא בהאי מילתא חדתא ולא מחוורתא. והנה הך דיו"ט שני לבני א"י שבאים בחו"ל להתגורר ודעתם לחזור לא מצינו מקור בפרטות לזה בש"ס וראשונים זולת באורחות חיים ומובא בב"י שם מדמה הך מילתא להאי דמצינו בחולין (דף ק"י ע"א) בעובדא דרמי בר תמרי בכחלי דחוץ לתחום מותר להתנהג הכל כמקום שיצא משם ובתוך התחום והישוב נותנין עליו חומרי המקום שיצא ושהלך לשם. וה"נ ינהג כן וא"כ אסור לעשות מלאכה בישוב ביו"ט שני אפי' דעתו לחזור ובקולי המקום שהלך לשם אינו נוהג כ"ז שדעתו לחזור לעולם ע"ש כן נהגו לאיסור שלא לעשות מלאכה בישוב אפי' דעתו לחזור כנז' אמנם לא נתבאר לענין תפילין ותפלה האיך יעשה אם זהו בכלל חומרא או קולא דאם יתפלל של חול הרי הוא כמבזה את היו"ט דמקום שהלך משם. ואם יתפלל של יו"ט הרי הוא כברכה לבטלה לפי המקום שיצא משם וגם לענין תפילין אם לא יניח הוי קולא כעין קרקפתא דלא מונח תפילי. ואם יניח הוי ג"כ קולא דמבזה את יו"ט כיון דפסקינן כמ"ד שבת ויו"ט לאו זמן תפילין דאסור להניחן וכמ"ש הה"ג בעל משנת חסידים זצ"ל במאמר תפילין דמארי עלמא לענין תפילין בחוה"מ והארכנו ג"כ בעה"י בחי' אות חיים על הל' תפילין (סי' ל"א). ואיך נדייני' להאי דינא. והנה לענין תפלה כתב ברדב"ז ומובא שם בשע"ת דאם יתפלל תפלת י"ח לא נמצא שקרן בתפלתו כיון שהוא רק משום טירחא וכו' משא"כ כשיתפלל ברכת שבע וכשהוא חול ויאמר מקדש ישראל והזמנים הוי ברכה לבטלה וכ"כ בתשו' מבי"ט (מובא שם בבאה"ט) דבני א"י הבאים לחו"ל דינהגו כמקומם לענין תפלת י"ח ועפי"ז נהגו העולם כן. אמנם לענין תפילין לא נמצא מבואר בפוסקים. ובאמת שאני תפילין אף דנאמר דתפלת י"ח מותר הוא משום דבאמת גם המתפלל בשבת תפלת י"ח אינו שקרן בתפלתו כנז' מהפוסקים אבל בהנחת תפילין אם הוא יו"ט הוי זלזול יותר. ומטעם זה כתב בסידור הנהגת הה"ג בעל התניא שנדפס מחדש (שנקרא תורה אור ושערי תפלה) שבני א"י הבאים לחו"ל ודעתם לחזור יניחו תפילין בצינעא בלא ברכה ומספק שלא לשם מצות תפילין (כעין שכ' מהאחרונים לענין תפילין בחוה"מ שיעשו כן עיי' ישיע"ק סי' ל"א וכבר כתבנו עליהם בחיבור הנ"ל שם). ואולי זהו כונת הב"י שהביא דברי האו"ח כנז' וסיים וצ"ע היינו דמה יעשו היכא שדעתו לחזור במקום שיש להסתפק אם הוא קולא או חומרא כגון תפילין וכיוצא:

אמנם עיי' בתשו' חכם צבי ז"ל (סי' קס"ז) ובהגהות הגמהרי"ש אבד"ק לבוב ז"ל שם על החכ"צ מה שחלק בזה עליו. וגם הנה עיי' בתשו' שאילת יעבץ (ח"א סי' קס"ח) הרבה להשיב והאריך לברר דבני חו"ל הבאים לא"י ודעתם לחזור יכולין לקבוע צבור בפ"ע בא"י להתנהג ביו"ט ב' בכל קדושת יו"ט (שלא כדברי אביו ז"ל החכ"צ) וגם כ' שם דבני א"י שבאו לחו"ל אפי' דעתם לחזור שלא יבדילו על הכוס בליל שני דיו"ט של גליות כיון דבלא"ה אסורים בחו"ל במלאכה אפי' בצינעא ביו"ט שני א"כ הבדלה כזו מנין ולמה הוא וכן בני א"י שבאים לחו"ל (ודעתם לחזור) אם ירצו להחמיר על עצמן רשאין ליזהר ביו"ט ב' בכל פרטיו עכת"ד עיי"ש ולפי"ז הרי דס"ל דגם לענין תפילין בבני א"י כשהם בחו"ל ודעתם לחזור עכ"ז רשאים להחמיר להתנהג כיו"ט בכל פרטיו היינו שלא להניח תפילין ג"כ ולהתפלל של יו"ט (דלענין איסור מלאכה הרי ממילא להם אסור לכל הדיעות) וכן נראה מש"ע הרב התניא ז"ל (במהדורא בתרא בסי' א' סעי' ח') וז"ל וזהו ג"כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחו"ל ביו"ט שני של גליות ולכן בני א"י הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהל' יו"ט עכ"ל הרי נראה מלשונו קצת דבכל קדושת יו"ט ינהגו היינו בקידוש היום ובאיסור הנחת תפילין וכיוצא וכן ביאר שם כונתו בסידור הנדפס במנהגיו הנז' וכ' שם שהרב התניא ז"ל הקפיד על בן א"י שהניח תפילין בחו"ל עיי"ש. הגם שי"ל כונתו מ"ש בש"ע התניא כנ"ל כמ"ש בהל' יו"ט היינו דאסורין לעשות מלאכה בישוב מ"מ בסידור הנז' כ' שכונתו למהדורא בתרא שעשה להל' יו"ט והיא לא לדפס"ה ואינה אתנו והיינו שצ"ל חומרי יו"ט בחו"ל גם שלא להניח תפילין גם כשדעתו לחזור כנ"ל והנה כפי הנראה פשיטא לי' גם להשאילת יעבץ כנ"ל דזהו הוי חומרא שלא להניח תפילין היינו ליזהר בקדושת יו"ט ב' גם מספק ולדידן מספקא ואיבעיא לעיל בזה אם הוא חומרא או קולא כנז'. ועכ"פ כיון דאין לזה מקור בש"ס כנ"ל רק לענין חומרי המקום שהלך לשם וכו' וכיון שיש להסתפק אם זהו חומרי המקום או קולא ע"כ יש לדמותו יותר למה דמצינו הלכה רווחת בש"ס מגילה (י"ט ע"א) בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר וכו' אמר רבא ל"ש אלא שעתיד לחזור בלילי י"ד אבל אינו עתיד לחזור בלילי י"ד קורא עמהן עיי"ש בפירש"י וכן פסקינן בש"ע או"ח (סי' תרפ"ח סעי' ה') הרי מפורש דגם בדעתו לחזור אח"כ כיון שהוא במקומו בכל היום ההוא מחוייב לנהוג כמותן בכל דבר בין לקולא בין לחומרא ונמצא דבזמנים מחולקים לבנ"א לפי חיוב מקומות מושבותיהם אז אזלינן רק לפי המקום באשר הוא שם באותו יום בכל הלכותיו ופרטיו וכן הוא בני א"י בחו"ל ביו"ט שני (גם שדעתם לחזור אחרי יו"ט) וזהו הדמיון שמצינו לזה בש"ס ולא ממק"א כלל. ואין לומר דשאני במגילה משום דלמדה שם רבא מקרא דהיושבים בערי הפרזות דפרוז בן יומו קרוי פרוז משמע כיון דצריך ריבוי בזה א"כ בכל מקום דאין לימוד לזה כגון ביו"ט שני אז א"צ לנהוג כמנהג שהוא שם. ז"א. די"ל דלכך צריך קרא במגילה שם כיון דפרוז בין יומו שיבא לביתו ביום ט"ו שיהי' בביתו כדין מוקף ויקרא עוד הפעם בביתו ביום ט"ו ואשמעי' קרא דבכה"ג יקרא בשני הימים אבל ביו"ט ל"ש זה דאין מציאות שיבא בן א"י לביתו ביום שלאחר שני שיהי' יו"ט ראשון למפרע וז"פ. וא"כ למה יגרע יו"ט שני שיצטרכו בני א"י בחו"ל להניח תפילין בצינעא ולזלזל בקדושתו וגם להתפלל של חול הגם כי דעתם לחזור מ"מ ניליף מפרוז בן יומו כנ"ל. וזהו מטעמי' דהלכה (הנגלות לנו ולבנינו). אמנם מטעמא דהנסתר ג"כ לפימש"כ בשם הרמ"ק ז"ל (ומובא שם ג"כ בסידור הנז') שבני חו"ל אי אפשר להם לקבל כל הארות קדושת יו"ט ביום א' וצריכין שני ימים דוקא א"כ הוא רק משום קדושת המקום א"כ מה לי נ"מ אם בן א"י הוא בחו"ל גם אם דעתו לחזור כיון שאינו בקדושת המקום כעת לא יוכל להמשיך בחו"ל הקדושה והמשכת האורות ביום א' וצריך ב' ימים. דזולת קדושת המקום וכי לא עדיפא רוב ישראל רובם ככולם בני חו"ל וגדולי קדושי עליון מנהיגי הדור עכ"ז לא יוכלו להמשיך בחו"ל ביום א' כנז'. ויעקב אבינו יוכיח שהלכו מלאכי חו"ל לקראתו כשבא לשם כמ"ש רש"י (בסוף פ' ויצא) מדרז"ל הרי שרק המקום גורם בקדושתו באשר הוא שם על האדמה. ונמצא שצריך לנהוג בחו"ל ב' ימים בכל פרטי'. זהו כתבתי להלכה ולא למעשה. ואם כי בש"ע לא נזכר כלל שצריכין בני א"י להניח תפילין בצינעא בחו"ל (כשדעתן לחזור) מ"מ כיון שנהגו כבר בזה כהרב המבי"ט להתפלל תפלת י"ח ולהניח תפילין בצינעא ע"כ זחלתי ואירא מחוות דעי לשנות מהנהוג עפ"י גדולי ישראל רבותינו ז"ל, ועיי' פר"ח (סי' תצ"ו) ומובא בשע"ת (סי' ל"א) להלכה וז"ל אני כשהלכתי למצרים ודעתי לחזור לא"י ביו"ט ב' בבקר בביתי בצינעא הנחתי תפילין וקריתי ק"ש עמהם משום מאמר רז"ל בפ' הי' קורא כל הקורא ק"ש בלא תפילין ועו' ואח"כ הלכתי לביהכ"נ והתפללתי תפלת י"ח כיון דהוי בלחש כצינעא דמי וכו' והתחלתי להתפלל קודם שיתפללו הם בהאריכות אחר שמסיימים יש לו היכר עכ"ל הפר"ח ועכ"פ מזה שחייש להיכרא גם באריכות התפלה של י"ח יותר משל ז' ודלא כאותן בני א"י שרוצים להראות בחו"ל שיכירו וידעו כי בני א"י הם ע"כ יכירו בם שהניחו תפילין כבר (גם אם הניחו בצינעא). אך עכ"פ בכל ספק שיתהוה בזה כגון בחור שיצא והוא מסתפק אם דעתו לחזור אין ולאו ורפי' בידי'. וב"ב אין לו כלל. בכ"ז וכיוצא יש בודאי להצטרף לס' סברות ודיעות שינהג בחו"ל קדושת יו"ט בכל פרטיו. וגם מי שיש לו ב"ב באה"ק אך יצא מפני יסורי הארץ ומובן ממילא כי גם כשיאמר שדעתו לחזור מ"מ יותר נוטה בודאי שלא יחזור עוד רק בקיבוץ גליות ב"ב ויקח ב"ב לכאן ע"כ בודאי יש להורות כנז'. (וכמו שהאריך שם גם בל"ז בשו"ת שאילת יעב"ץ שם והרעיש בטעמו ונימוקו דמה שייך דעתו לחזור באלה מסעי בני א"י שנוסעים שנים רבות לאין שיעור בחו"ל לצורך פרנסתם וטובתם והלא אנחנו כולנו דעתנו לחזור בקיבוץ גליות ב"ב עיי"ש עוד):

אך עכ"פ הבו דלא לוסיף עלה להקל לענין מלאכה כיון שזה ברור ופשוט ההוראה שאסור במלאכה בישוב לגמרי א"כ למה זה עשה חדשות בהוראתו וממ"נ אם רצה להורות כד' המחבר (בסי' תקכ"ו) הנ"ל לעשות הכל ע"י יהודים ביו"ט שני הו"ל לעשות ע"י יהודים אמנם הלא אנחנו בני אשכנז ישראל יוצאים ביד רמ"א והרמ"א כ' שנוהגים להחמיר והיינו חפירת הקבר שהוא שלא בפני המת יעשו ע"י נכרי ואם רצה להורות הלכה דע"י בני א"י מותר בחו"ל ביו"ט ב'. זהו בודאי אסור והוי מכשול לרבים ובפרט ע"ה היוצאים מא"י לחו"ל לבקש נדבות וכיוצא ויש מהם שאינם בני תורה וחפצים אך להראות כחם כי בני א"י המה וכאשר ישמעו כי התירו פרושים את הדבר לחלל יו"ט ב' בדבר פרסום עי"ז המה יחללו יו"ט ב' בחו"ל במלאכתם בסתר ובגלוי. ואין לומר דהלא ידעו דלגבי מת שאני. ז"א דהא ידעו שמלאכה כזו שהיהודים מחו"ל לא ירצו לעשות חפירת הקבר וכיוצא ביו"ט ב'. ולהם התירו וגם מ"ש כת"ה דהוי בצינעא מחמת שהם חפרו הקבר זמן מה טרם הלוי' ואולי סגרו אז דלתות ביה"ק וכיוצא. אך זהו אינו מציל כלל דהא גם בצינעא אסור לבני א"י לעשות בישוב והביה"ק הוא בתוך התחום סמוך ונראה להעיר וגם ל"ש בזה צינעא כלל כמ"ש בש"ך יו"ד (סי קנ"ז ס"ק ד') לענין פרהסיא וצינעא דבפני עשרה מישראל אין הפי' בפניהם ממש אלא שיודעין מזה כמו דמוכח מש"ס ופוסקים גבי והא אסתר פרהסי' הוה עיי"ש וה"נ הי' דבר הנודע מהוראה (התמוה) זו והוי פרהסיא. וכיון שעשאו רק לכבוד המת ת"ח גדול שלא יעשו גם חפירת קברו ע"י נכרי וכמ"ש המג"א (ס"ק ז') שם גבי אדם מפורסם הנה כיון שהוא שלא בפניו קפידא כשיעשוהו ע"י נכרי. כיון שעכ"פ כל עניני קבורתו גם הכיסוי קבר בעפר אחר סתימת הגולל יעשו ע"י ישראל ביו"ט שני ועיי"ש במג"א (ס"ק י') ובמחצה"ש שם דגם הט"ז מודה דביו"ט שני יעשו זה ע"י ישראל. ועיי"ש במג"א (ס"ק ג') מ"ש הטעם דבשבת ויו"ט לא יוציאו המת כלל ע"י נכרים אפי' בשבות דשבות דמותר דזה אינו כבוד המת היינו כדי שלא יאמרו שנתחלל שבת על ידו עיי"ש ובמחצה"ש וה"נ כפי שהכרתי את המנוח הרב החסיד ז"ל לא ניחא למריי' למיעבד עובדא כזו גבי קבורתו ואלו הי' חי עומד וצווח לפנינו ומשמש בהוראתו שלא לעשות כזה. ונודע את אשר החמירו רבותינו הגאונים האחרונים ז"ל ובמדינתנו ביו"ט שני במשמרת למשמרת קדשוהו. מפני המתפרצים בעוה"ר בימינו. ע"כ צאו לכם בעקבי הצאן גדרות לצאנכם לגדור ולא לפרוץ:

והנה ראיתי עתה בערך לחם למהריק"ש ז"ל. ובתשו' גינת וורדים הספרדי (כלל י"ד סי' ט"ז) ובתשו' זרע אברהם למהר"א יצחק ז"ל (חאו"ח סי' ט' י') במי שיש לו משרת מבני א"י אם מותר לו לעשות מלאכה בצינעא והסכימו לאיסור. וכן הוכרע במג"א לפנינו (ס"ק ד') לענין בצינעא. ובפרט בפרסום הוראה הנ"ל דאיכא למיחש לקלקולא כנז' וצריכין ליזהר:

ובמה שכתבתי לעיל דיש ללמוד ממגילה מפרוז בן יומו וכו' והכא א"א לשוב לביתו למפרע על יו"ט א' הנה יש להסתפק ביו"ט דפסח בבן א"י כשהוא בחו"ל (סמוך לא"י) ביום ב' דפסח דאז ל"ש לומר דינהג כמנהג חו"ל להחזיקו יו"ט בכל פרטיו היכא שדעתו בחוה"מ לשוב לדור בביתו בקביעות ושם לא ינהג ביום ח' דפסח יו"ט (הגם שיוכל ליזהר מאכילת חמץ אבל לא יתפלל ויקדש של יו"ט וגם יניח תפילין) כיון שהוא מתושבי אה"ק בתוככי ירושלים וא"כ הוי כמו תרתי דסתרי אהדדי ודמי להך דפרוז דשב לביתו ביום ט"ו והתם צריכי קרא וכיון דהכי ליכא קרא ע"כ אין לדמותו בזה לשם (וי"ל אולי בפסח דוקא הוי כמו סתרי אהדדי אבל בסוכות כשישוב לביתו בחוה"מ אז יהי' בשמיני עצרת בביתו שהוא רגל בפ"ע לענין פז"ר קש"ב ולא הוי כ"כ כסתרי אהדדי) וגם יש לדון בזה במקומות הסמוכים לאה"ק כגון ערי' שיושבים על הספר כמו עכו שעפ"י המקובל ביהכ"נ א' בא"י והשני בחו"ל וכשהולך ביו"ט ב' מביהכ"נ א' להשני ובפרוז בן יומו אמרו בפירוש אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר קורא עמהן עכ"ל הגמ' ומפורש דאפי' עתיד לחזור ביום ארבעה עשר לביתו לכרך מ"מ הוא קורא עמהן אף דיום י"ד עיקר ולא לילו כמ"ש התוס' (מגילה ד' ע"א ד"ה חייב) ועיי' ברא"ש ובב"י ובט"ז (סי' תרפ"ח) דיעות הראשונים בפי' הך דלחזור בארבע' עשר ועכ"פ לענין יו"ט יש לדון בזה כשחוזר לביתו באותו יום ביו"ט ב' כנז'. וכיון שנאמר שצריך לקדש באותו יום בחו"ל א"כ איך יחללו בבואו לביתו וינהג בו במקצתו חול. זה ל"ש לומר. וכן יש להסתפק בבן חו"ל שעולה לאה"ק על מנת להשתקע שם ובא בספינה ביו"ט אחרון ובהיותו בספינה נהג יו"ט בתפלה ובקידוש בכל עניניו כיון שהי' על הספינה בחו"ל וכשבא לאה"ק באמצע היום ביו"ט שני צ"ע כדת מה יעשה כיון שבא להשתקע בא"י. אך נראה כיון שקידש כבר על היום בלילה אז לא ינהג בו מנהג חול עוד ולא יניח תפילין עוד ביום ההוא גם בהיותו באה"ק גם כשבא בבקר ולא הניח עוד תפילין באותו יום ועדיין יש לעורר בכ"ז ורשמתי רק בקצרה וה' יאיר עינינו במאור תורה:

ולילה כיום יופיע אורה

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה