אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן נו

סימן נה

כבוד ידידי הרב הגאון וכו'.

הגיענו לנכון ספרו פני מבין ברב תודה על תשורתו ורבות יש לי להעיר אשר עלה ברעיוני בעה"י מדי עברי בין בתרי אמרותיו בדברים שכבר ביארתים בעה"י בתשו' בארוכה ביותר וכך דרכה של תורה וכו' אך מפני הטירדא אמרתי עכ"פ ארשום לכהד"ג בזה איזהו מקומן של שבחים ויהי' כמוציא לדוגמא ולזרע ותן לחכם ויחכם עוד:

הנה כ' (בסי' ל"ח) אם מותר ליטול מים אחרונים ברוק וכו' [כבר העתקתי הענין לעיל סי' נ"ד ושם תמצאנה]:

ואשר כתב הדר"ג (בסי' כ"ז) בתשובותיו תמהני על החלט תשובתו שהכהנים יכסו פניהם וגם ידיהם בטלית. והנה ראשית כל הנה המנהג שהביא מרן הב"י (או"ח סי' קכ"ח) לשלשל הטלית גם על ידיהם הוא נראה נגד הש"ס (מגילה דף כ"ד) ובטוש"ע שם דכהן שיש בידו מומים לא ישא את כפיו משום שמסתכלין בו ואם משלשל הטלית על ידיו מה איכפת לן במומין שעל ידיו אם אינן נראין בעת ברכת כהנים א"ו דעפ"י הגמ' צריך להיות ידיהם מגולות וכבר העיר בקצרה שם בביאור הגר"א (בסעי' כ"ג) דהעיקר כדיעה הראשונה שם שהביא הרמ"א שידיהם יהיו חוץ לטלית והיינו מטעם שנראה מש"ס מגילה הנז' וכ"כ במור וקציעה שם. וכיון שבסידורי האריז"ל שסידר הר"ר שבתי ז"ל והר"ר קאפיל ז"ל מפורש לשלשל הטלית על פניהם רק שהידים יהיו מגולים כן כתבו בפירוש א"כ מי יבא ח"ו לשנות וכבר נודע דברי החכ"צ (בסי' ל"ו) ובנו בתשו' שאילת יעבץ (ח"א סי' מ"ז) בכל מקום שנחלקו המפורשים בהפי' בגמ' ובמקובלים מבואר כחד מיני' אז הולכים אחרי המקובלים ועיי' בשע"ת (או"ח סי' כ"ה ס"ק י"ד) ומכ"ש בזה שמש"ס נראה לגלות ידיהם וכן מפורש במקובלים בסידורי האריז"ל ושניהם (הש"ס והמקובלים) מסכימים לדבר א' וברמ"א הביא שני המנהגים ע"כ בודאי יש לגלות וז"ב שאין לילך בזה אחרי מנהג מצרים שהביא מרן הב"י:

ומה שתמה כהד"ג על מ"ש הד"מ בשם הירושלמי י"ל כונת הד"מ לסוף דברי הירושלמי שם דאמר רב אמי כלום אמרו אין מסתכלין אלא מפני היסח הדעת משה (ר"ל שבועה דמשה) דאנא מסתכל ולא מסיע דעת עכ"ל והרי מדברי הירושלמי אלו בעיקר הטעם רק משום היסח הדעת בלבד ולא משום הסתכלות בידי הכהנים דזה לא שייך רק בביהמ"ק ומהירושלמי ראי' לדברי התוס' בחגיגה (דף ט"ז) דאחר החרבן ביהמ"ק ל"ש זה כנז' וע"כ ר' ינאי שהי' אחר החורבן קאמר רק משום היסח הדעת. גם תמהתי מ"ש הדר"ג שהעם אינן נזהרין שלא להסתכל בידי כהנים. הנה בעירנו ידעתי כמעט כולם גם הע"ה ידעו מזה שלא להסתכל למעלה לידי כהנים אז ואם יש איזה קלי הדעת קצת שמסתכלים אז ואין נזהרים בזה יש להם על מה שיסמוכו על דברי התוס' הנז' שהוא רק משום היסח הדעת וכי בשביל אלו לא יעשו הכהנים כמצוה מן המובחר כפי. כונת סידורי האריז"ל ובפרט שנראה כן בגמ' כנז' ודכירנא מעשה רב כד הוינא טליא בתחלת היות כ"ק אאזמו"ר הגה"ק זצללה"ה זי"ע בפה"ק הגיד לו פ"א ביו"ט חכם א' איש פלוני וכהן כי מהכהנים נהגו לשלשל הטלית גם על ידיהם וקודם מוסף ביו"ט אז הזהירם אא"ז לכהנים אשר יגלו את ידיהם בעת ברכת כהנים ובודאי אין לשנות וכנז':

וכן מ"ש (בסי' ק"מ) בענין נ"כ ביו"ט שחל בשבת הוא כולו מוקשה במחכת"ה. מ"ש דרק משום שמחה ביו"ט נושאין כפיהם ולא בשבת שהוא רק ענג. הנה גם על דברי הבכור שור אלו פלפלנו במק"א בעה"י וכבר האריכו בזה באחרונים אך בזה אין נ"מ דהטעם רק משום שבחול טרודים על המחי' ואינם בלב שלם זע"ז כמ"ש הרמ"א שם (בסעי' מ"ד) דאפי' בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם אין נ"כ ולא דמשום ענג בלבד לא נ"כ דאפילו אם נאמר דבשבת ג"כ שייך שמחה מ"מ כיון שטרודים במחשבתם שאין שבת רק יום א' וטרוד בבואו ומיד בצאתו במלאכתו בימות החול משא"כ ביו"ט כמ"ש הרמ"א שם בפירוש ועל כן בחוה"מ אפי' ששייך שמחה בו בפרט בחוה"מ סוכות מ"מ כיון שטרודים במלאכת דבר האבד ע"כ אין נ"כ גם בשבת חוה"מ כמו בכל ימי החוה"מ אבל איך שייך לדמותו למ"ש הלבוש (בסי' ע"ר) לענין במה מדליקין שאין אומרים בשבת שלאחר היו"ט ע"כ גם ביו"ט שחל בשבת אין אומרים דכיון שבאמירת במה מדליקין אין בו שום ענין דאו' ולא דרבנן רק מנהגא בעלמא בין האשכנזים ע"כ בעילה כל דהו מבטלינן לה שפיר ולא בנשיאת כפים מ"ע גדולה דאורייתא וא"כ מה זה תירוץ לתמיהת הט"ז שאינו יודע שום טעם וריח למה מבטלין בקצת קהלות שאין נ"כ ביו"ט שחל בשבת. ומ"ש כהד"ג הטעם בשם המג"א בשביל הטבילה שלא רצו לבטל מצות עונה בשבת (כת"ה כתבו בשם הט"ז בטעות וז"א דאדרבא הט"ז חולק תמה על מנהג זה כנז'. ואולי נמשך אחרי דברי הבית אפרים בתשו' שגם שם נמצא ט"ס שהביא זה בשם הט"ז ונהפוך הוא) הנה מה הוסיף כת"ה כיון דסוף כל סוף בא לטעם זה שעל כן דחו אותה ביו"ט שחל בשבת בקהלות הנז'. ולפי"ז קשה על הת"ח ויר"א הכהנים שבימינו שטובלים בשבת שחרית וכמ"ש בבאה"ט שם (סי' שכ"ו) שעכשיו נתפשט המנהג להתיר לטבול בכל ענין וא"כ ל"ש עוד הטעם של המג"א ולמה ידחו הנ"כ ביו"ט שחל בשבת וכן עוד בביהכ"נ הישנה בזאלקווא וכיוצא שיש מקוה סמוך מה שמקובל שטבלו הכהנים ביו"ט קודם הדוכן וכיון שנהגו היתר בטבילה ול"ש ביטול עונה ול"ש הטעם של המג"א לפי מסקנתו ע"כ יפלא עליהם אם יבטלו נ"כ ביו"ט שחל בשבת. ואולי יש לתרץ מנהגן דהקהלות הנז' כי אולי בדורות הראשונים (קודם הבאה"ט) שהיו נוהגין איסור לטבול וא"כ לא רצו לבטל עונה ולא נ"כ ביו"ט שחל בשבת ועפי"ד הגאון בית אפרים (חאו"ח סי' ו') שהאריך ליישב מנהגינו שאין נ"כ רק ביו"ט משום דהוי כהני חזקה ולמה דאחזיקו לא לחתינהו ולא יותר משום ספק ברכה. וכיון דביו"ט שחל בשבת לא נהגו מקודם לנ"כ ולא אחזוקי ביום כזה ע"כ לא הנהיגו להוסיף בנ"כ גם כשהתחילו לטבול בשבת וצ"ע:

והנה הגה"ק מבוטשאטש ז"ל בא"א רצה להמציא טעם על שאין נ"כ ביו"ט שחל בשבת שמא יעבירנו ויוציא הכלי חוץ לרשות בשבת ע"י שנוטלים לידים קודם נ"כ. והוא פלא ויתמה כל עובר איך שייך להוסיף גזירות בימינו מה שלא מצינו והבו דלא לוסיף עלה על שמא יעבירנו במקום שגזרו חז"ל הגם שרק דין כרמלית בימינו לפי"ד התוס' והפוסקים דפסקינן כותיי' מ"מ כיון שגזרו חז"ל כן הוא לנו תורת אמת ולעד קיימת אבל לא להוסיף גזירות ובכרמלית שלנו. ותמהתי על בנו החו"ב נ"י אשר בנה ע"ז יסוד בהביאו דבריו אלו במפתחות והגהות ספרו. וכן יש עוד לעורר בכמה ענינים בחיבורו אשר ביארתים באופן אחר בעה"י ומפני הטירדא לא אאסוף כעת ואחתום ברוב שלום ונזכה לישב על התורה והעבודה בנחת והרחבה:

ובמ"ש לעיל בשם הרמ"א כיון שאין שבת רק יום א' וטרודים במחשבתם וכו' ולכאו' קשה דהא גם שבועות בא"י הוא רק יום א' וזה ל"ק דהא באמת בירושלים נ"כ בכל יום ויום ובצפת"ו בכל שבת:

ידידוש"ת מוקירו ומכבדו.

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה