מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן נד
הנה זה כבר השבתי לחכם א' אודות אם מותר ליטול ידיו לנקיות התפלה ברוק בשעת הדחק שאין לו מים ועכשיו ראיתי נדפס מידידי הגאון מב' אויוואראש בשו"ת פני מבין (או"ח סי' ל"ח) אם ליטול מים אחרונים ברוק והרבה יש לעורר על תשובתו שם. מ"ש ראי' מש"ס עירובין (י"ז ע"ב) דתנן במתני' בהולכי' במלחמה פטורים מנט"י ואמר אביי ל"ש אלא מים ראשונים אבל מים אחרונים חובה ואם איתא דמותר ליטול מים אחרונים ברוק יטול ברוק ואין לך שעת הדחק גדול ממחנה אע"כ דאין ליטול ברוק עכ"ד. וזה אינו ראי' מוכרחת כלל' דוכי אמרו שמים אחרונים חובה ואין באפשרי לקיימם במלחמה הלא אדרבא אשמעי' שצריכין ליזהר בהם כיון דאפשר ע"י רוק או הוי קס"ד כיון דהוא טירחא גדולה לקבץ כ"כ רוק בפיו עד שירד דרך שפיכה על ידיו וגם שירד מידיו למטה ע"י שישפיל אצבעותיו כמבואר בטוש"ע או"ח (סי' קפ"א סעי' ה') וכן שינטיף מאצבעותיו כשישפילם עד שיעביר הזוהמא מעל אצבעותיו וגם צריך אח"כ ניגוב ולקבץ הרבה רוק כ"כ צריכי' להטריח וגם לא בכל עת יוכל לשפוך רוק כ"כ (ועיי' בסידור האריז"ל שסידר הר"ר קאפיל ז"ל שצ"ל גם המים האחרונים מכלי שלם וכיון שצריכי' לאסוף רוק כנ"ל ולכונסו בכלי' וליטול אח"כ הוא בודאי טירחא יתירה כנז'). ע"כ אשמעי' שהוא חובה ויטריח על ככה. וממילא אין ראי' מזה. גם מ"ש מש"ס עירובין (כ"א ע"ב) ברע"ק שהי' חבוש בבית האסורים שאמר לו ר"י לשתות אין מגיעין ליטול ידך מגיעין אמר מה אעשה וכו' מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דברי חבירי אמרו לא טעם כלום עד שהביאו לו מים והביא בשם מהרש"א בחי' אגדות שהקשה דהא מים אחרונים חמורי והנה במהרש"א שם לא נמצא שהקשה זה אך לכאורה קשה זה באמת מה עשה רע"ק במים אחרונים ולמה מצינו רק שאמר תן לי מים ליטול ידי. הא לא קשיא. דרק למים ראשונים שצריך שיעור רביעית שיהי' בכלי וכששפך המים השומר בית האסורים לא נשאר שם רביעית לנט"י אבל למים אחרונים דא"צ רביעית אז הי' מוצא גם מברוצי המדה (הכלי) שיהי' נשפך על ראשי אצבעותיו ג"כ די ע"כ לא הוזכר בזה ממים אחרונים כיון דל"צ שיעורא כ"כ לא הי' חסר ונשאר הנחוץ למים אחרונים מעט גם אחרי שנשפך המים מהכלי ע"כ לא הוזכר שם ממים אחרונים. וגם י"ל שהוא בכלל מ"ש רע"ק שיתן לו מים (רביעית) ליטול ידיו שצ"ל רביעית בכלי למים ראשונים והנשאר מעט יהי' לו למים אחרונים וז"ב וא"צ כלל לדחוק באופן אחר וממילא אין קו' מ"ש כהדר"ג. ומ"ש ממאי דילפינן והייתם קדושים אלו מים אחרונים ורוק דאינו דרך קדושה ואינו מועיל לדבר שבקדושה לקנוח ידיו ע"כ אינו מועיל למים אחרונים עכ"ד. וה"ז כתלי תניא בדלא תניא דמנ"ל באמת הך דלא מהני רוק לשום דבר שבקדושה אולי באמת לתפלה דצריך רק מידי דמנקי וכן במים אחרונים דכשר בשאר משקין ע"כ גם רוק כשר כיון דמכשיר הוא. וכיון דכ' שם הדרישה (סי' קפ"א) דמים אחרונים הוא משום רחיצה ונקיות לברכת המזון ובהמ"ז לא עדיף בזה מתפלה ע"כ י"ל דמהני כנז' הן לתפלה והן למים אחרונים. ומנ"ל לאסור:
אולם נ"ל וכבר הבאתי ראי' זו דרוק לא מהני לרחיצת ידים לתפלה מה דאמרי' בש"ס ברכות (ט"ו ע"א) מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקיסמות ופסקינן כן בש"ע או"ח סי' ד' (סעי' כ"ב ובסי' צ"ב סעי' ו') וקשה דל"ל צרור או עפר הלא יוכל ברוק שבפיו לרחוץ ידיו בדבר לח אלא ודאי דזה אינו מנקה וצריכין מידי דמנקי וא"כ גם למים אחרונים דצריכין מידי דמנקי הגם שכשר בשארי משקין ובשארי משקין יש בהן ג"כ דאינן צלולים כ"כ כמו שמן וחלב ואדרבא יש בהן שמנונית. ועיי' בתמים דעים להראב"ד והובא בשו"ת חכם צבי (סי' נ"ה) מה שמחלק בין מים אמצעיים לאחרונים דבאחרונים מותר שארי משקים אפי' שיש בהם שמנונית כיון שהם רק להעביר הזוהמא משא"כ מים אמצעיים להעביר השמנונית זהו לא יוכלו במשקין השמנים שהם בעצמם יש בהם שמנונית עיי"ש בחכ"צ מה שחולק בסברא זו ע"ד הפר"ח שם ועכ"פ כיון דכשר שאר משקים למים אחרונים שאר משקים גם שיש בהם שמנונית כנז' א"כ י"ל דגם רוק כשר אפי' שהוא נמשך ואינו צלול. אך כיון דפסקינן בש"ע שם (סעי' ג') דאין נוטלין למים אחרונים בחמין דהם מבעבעין ואין מעבירין את הזוהמא ועיי"ש במג"א (ס"ק ג') בשם מהרש"ל דצ"ל דוקא צוננין ע"כ י"ל כיון דרוק אינו צונן וכמו דפסקינן בכמה מקומות לענין חמימות הרוק לענין ריאה דהוי פושרין וא"כ כיון דאינו מעביר הזוהמא רק צוננין דוקא ע"כ אין רשאין ליטול מים אחרונים ברוק שהוא פושרין ואינן צונן:
ואעפ"י שאין ראי' לדבר להכריח מ"מ יש סמך מהך רקיקה דיבמה אף שאין טעם למצות וגזה"כ המה מ"מ הרי נראה פשטי' דקרא בטעמי' שירקה בפני היבם דרך בזיון עליו יען שלא רצה להקים לאחיו שם בישראל וכן יאמרו הב"ד ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה וגו' הגם די"ל דרק מעשה הרקיקה ולא הרוק בעצמותו מ"מ מצינו במתני' ריש פ' הרואה (ברכות נ"ד ע"א) ורקיקה בק"ו לאסור בהר הבית משום דמאיס ועיי"ש (בדף ס"ב ע"ב) דבביהכ"נ התירו רקיקה כמו מנעל דאסור בהר הבית ומותר בביהכ"נ וגם מנעל הנוטלו בידו וחולצו צריך ליטול ידיו אח"ז כמבואר בש"ע (סי' ד' סעי' י"ח) ועיי"ש במג"א ורקיקה דומה למנעל קצת בזה עכ"פ סמך לדבר הוא שאין הרוק מנקה ומטהר אך נראה יותר מפורש ממה דאמרי' שם בגמ' ''רקיקה שהוא מאוס לפני הקב"ה לא כ"ש'' וכו' עכ"ל הגמ' וכיון דילפי' בגמ' והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' אלקיכם שזהו מים אחרונים ומסיים בקרא ''אני ה' אלקיכם' ולגבי הקב"ה הרוק מאוס כנז' מהגמ' א"כ איך שייך לומר שיקיים ברוק מים אחרונים כיון דלמדוהו מהך קרא והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' אלקיכם כנז' ועכ"פ סמך גם מזה ונזכה לטהרת בית ישראל בבנין אריאל בב"א