אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן נג

סימן נב

כבוד ידידי החו"ש וכו' בתוככי ירושלים תובב"א.

לתשובת יקרתך מה ששמעת ממני היתר על מה שנוהגים להתפלל ולקרות בתורה בציון קבר רחל אמנו זי"ע ושאלו עפ"י המבואר בטוש"ע יו"ד (סי' שס"ז סעי' ג') דלא יקרא ויתפלל תוך ד' אמות של קבר הן בס"ת והן בע"פ אסור. והנה שם באהל רחל אמנו קבוע אה"ק וס"ת לקרות ולהתפלל בצבור בער"ח וכיוצא בעת רצון. ובודאי נתייסד המנהג עפ"י גדולי וקדושי עליון אשר בירושלים עיה"ק שם סמוך ונראה. והנה הדברים שאמרתי הוא עפי"ד שו"ת מהרי"ט צהלון (בחידושיו לפ' איזהו נשך) מ"ש דמה דאסור לקרות בתורה ולהתפלל תוך ד' אמות של קבר ל"ש דין זה בקבר קטן או של אשה ל"ש לועג לרש כיון דגם בחייהם אינם חייבים במצות ציצית או תפילין וקריאת התורה עיי"ש הגם שבצל"ח ברכות (דף ג' ודף י"ח) השיג על המהרי"ט צהלון וכמובא בפת"ש שם. והנה במהרי"ט צהלון שם ג"כ לא החליט להיתרא כמ"ש הפת"ש בשמו ונשא ונתן גם בצדדי איסור דשייך לועג לרש גם בקבר קטן כמ"ש שם טעמיו דאולי בסוד הגלגול נשמת הקטן הזה של אדם גדול בשנים (ואי משום הא לא אריא לפענ"ד לדינא כי הנסתרות לה' אלקינו מה שהי' בגלגול הקודם ואין לפנינו רק הנגלות מה שהי' המת הנקבר הלז) וגם שי"ל לועג לרש שיאמר הקטן זה הקורא בתורה לועג עלי שלא הגעתי לשנותיו שאלו הגעתי לשנותיו הייתי קורא ושונה וכו' עיי"ש אמנם הנה בישועת יעקב (או"ח סי' ע"א ס"ק ו') תירץ שפיר מה שהקשה הצל"ח ג"כ ע"מ דאמרי' בברכות (דף י"ח) שהקשה הש"ס מתו ומשמרו אין אבל בביה"ק מותר ותיפוק לי' דמת בבית זה אסור משום דהוי כמהלך בביה"ק ולפי"ד המהריט"צ מה קושיא הא מתניתין וברייתא נ"מ למשמר מת אשה דאי משום לועג לרש ל"ש ולא דמי לביה"ק. ורק משום מתו ומשמרו אסור וע"ז תי', הישועת יעקב לשי' הרמב"ם דס"ל דאף אם קרא לא יצא י"ח כשמהלך בביה"ק והנה בברייתא קתני משמר את המת פטור מן הק"ש ואם רוצה לקרות קורא כמו שדייקו הפוסקים ע"כ שפיר הקשה הש"ס דאי משום משמר את המת הוא רק פטור מן הק"ש נמצא כשרצה לקרות קורא דהא מיירי בסתם במת גדול ולא אשה או קטן א"כ תיפוק לי' דהוי כמו בביה"ק משום לועג לרש דלא יצא גם בדיעבד לדעת הרמב"ם נמצא לפי"ד הישיע"ק מיושב דברי המהריט"צ ולפי"ז בקבר רחל אמנו (שהיא אשה) אין חשש בזה:

אמנם גם הישיע"ק מסיים דפשטי' דסוגיא בברכות לא משמע כן וכן עיי' במהרי"ט צהלון שם בסוף דבריו שכ' שאסור בכל גוונא משום דמילי דרבנן לא ניתנו לשיעורין וכו' ומפני הרואים שיראו אותו מתפלל כנגד קבר ולא יתנו לב לומר קבר קטן הי' עיי"ש. ותמהני על הפת"ש ושארי אחרונים שהביאו דברי מהריט"צ ולא העירו והרגישו שלדינא מסיים הוא בעצמו לאסור וגם מטעמיו הנ"ל. וכפי הנראה לא ראו האחרונים דבריו בפנים במהרי"ט צהלון רק מה שהביאו במשנה למלך (הל' אבל פי"ג הלכה ט') וכמו שנראה גם מדברי הצל"ח (בדף י"ח) שם שכ' הך חילוק וז"ל ולפי דעתי בקטן שייך ודאי לועג לרש דמה בכך שהי' עתה קטן הלא אם הי' חי הי' מגיע לכלל תורה ומצות ועתה שמת בקטנותו לא זכה כלל לזה. אבל הספק אם שייך לועג לרש באשה שמתה וכו' עכ"ל הצל"ח והך חילוק כתב גם במהריט"צ בעצמו שם עוד ביתר שאת עיי"ש וכן נראה מד' הצל"ח (בדף ג') שכ' נלע"ד שיש סברא דבנקבות אחר מותן ל"ש בהו לועג לרש שהרי גם בחייהם פטורים מק"ש ומת"ת עכ"ל ובאמת זה כבר כ' שם במהרי"ט צהלון וכנ"ל. אמנם לענין אשה כ' בפמ"ג או"ח (סי' כ"ג בא"א ס"ק ב') דל"ש לועג לרש כיון דגם בחיי' פטורה ל"ש לועג לרש ואי משום לחוש לגלגול זכר (היינו כד' המהריט"צ לענין קטן שיש לחוש שהי' בו נשמת אדם גדול וכנ"ל) כולי האי לא חיישינן עכ"ד הפמ"ג. אמנם יפה העיר בצל"ח שם כיון דבתפלה אשה ג"כ חייבת נמצא לדידן אין היתר להתפלל שם כיון דבתפלה אשה חייבת ג"כ. ונמצא לכאורה. דנפל היתרא בבירא:

וממה דאמרי' (בב"ק דף ט"ז ע"ב) שהושיבו ישיבה על קברו של חזקי' אין ראי' דהא כ' שם התוס' דלא על קברו ממש אלא ברחוק ארבע אמות דליכא לועג לרש עכ"ל:

נלע"ד דבקברי אבות ואמהות שלפני הדבור ממילא ל"ש איסור זה. ועיי' תוס' בבא בתרא (דף נ"ח ע"א) בד"ה מציין מערתא לענין קבר האבות שלפני הדבור. ולעניננו הא ל"ש בהם לועג לרש שכיון שמת אדם נעשה חפשי מחיוב המצות דהא גם בחיי חיותם לא היו האבות והאמהות מחוייבים במצות קודם מ"ת רק שקיימו בעצמם גם קודם שניתנה כל התורה כולה וכמו שאמרו במדרש ששתי כליותיו של אברהם היו נעשית כמעינות החכמה והיו מלמדות אותו התורה והמצות וכ"ז בדרך נבואה והשגה אבל לא בחיובא אקרקפתא דגברא גם לפי מה שהעלה בפרשת דרכים שהי' להם להאבות דין ישראל גם לקולא ושיצאו מכלל ב"נ לגמרי וחילי' ממה דאמרי' (בפ"ק דחגיגה) על אברהם אבינו שהי' תחלה לגרים מ"מ פשיטא דלא היו בכלל מצווה ועושה קודם מ"ת וז"ב וא"כ אינו בכלל לועג לרש כיון שלא היו מחוייבים כלל בחייהם ועיי' בצל"ח שם שכ' דגם בלימוד תורה כל היום כיון שאינו חיובא ממש דמצי פטיר נפשי' דוהגית וגו' בק"ש שחרית וערבית וכשאינו חיוב גמור ל"ש לועג לרש א"כ כ"ש באבות הקדושים קודם מ"ת שלא היו מחוייבים מעיקרא ובתורת השגה יכולין גם עתה בג"ע כמו שמצינו בספרי הראשונים שהצדיקים עוסקים שם בתורה בג"ע כפי שהיו רגילים בעוה"ז אלא שטוענין שם טעם בג"ע בזה ע"כ ל"ש בזה איסור לועג לרש כלל:

אמנם ממילא צ"ל דבקברי קדושים כאלו מאבותינו ורבותינו הקודמים זי"ע ל"ש איסור זה דהא נהגו עוד משנים קדמוניות ודורות הראשונים להתפלל ולקרות בתורה בצבור בביהמ"ד דמערת רשב"י במירון. ושם יש לחלק כיון דהביהמ"ד הוא למעלה והמערה למטה אהדרי' פי' עכנאי (וגם עתה סגורה ומסוגרת) כנראה בב"מ (בפ' השוכר את הפועלים) ע"כ הוא בחדר מיוחד ול"ש האיסור וכמבואר בש"ע שם (סי' שס"ז סעי' ו') דכיש מחיצה מותר. אבל מצינו כן לרושמי רשימות אה"ק וגלילות בבל שאמרו שיש ביהכ"נ על קבר אותו תנא או נביא ובצדה הוא קבור ומתפללי' שם בביהכ"נ בצבור אף דהוי קבר שלאחר מ"ת (אך לא אדע אם אין קבר הצדיק שם בחדר מיוחד כמו בהיכל ביהכ"נ). אולם י"ל כיון דבלא"ה בש"ע שם (סעי' ג' ובסי' שד"מ סעי' ט"ז) דלכבוד המת מותר לומר ד"ת וה"נ במה שאומרים על הקברים תהלים ותפלות ויש לומדים משניות הרי בע"כ ההיתר בשביל שהוא לכבוד וטובת המת הטמון שם להעלותם ולהמציא זכותם ובעלי מליצתם אינו בכלל לועג לרש ואדרבא נ"ר והניי' הוא להם כמבואר בס' חסידים וכמו שביארתי בארוכה בעה"י במנח"א (ח"א סי' ס"ח) ומכ"ש על קבר אבות ואמהות כמו קבר רחל אמנו או תנאים ואמוראים והצדיקים הקודמים אשר בצלם נחי' בגויים. וגם התפלות הקבועות וקה"ת בצבור שם הוא כדי להעלות תפלותינו לפני כסא הכבוד אשר הצדיק הקבור יעלם וכמבואר במג"א הל' ר"ה (סי' תקפ"ז ס"ק ט"ז) ובבאה"ט שם בשם מהרי"ל להשתטח בער"ה על קברי צדיקים דביה"ק מקום מנוחת הצדיקים הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר עכ"ל ומכ"ש קברי אבותינו הקדמונים וא"כ ה"ז לכבוד המת כנז' שבכח קדושתם מכחם ישחדו בעדנו להעלות תפלותינו ולבטל מחיצת הברזל המפסקת ברוב עונותינו. כיה"ר במהרה בימינו:

ועיי"ש במהרי"ט צהלון שכ' שנסתפק אם הוא קבר ילד קטן וכו' שאין שם קבר אלא הוא אם אסור להתפלל תוך ד' אמותיו אם שייך לועג לרש ושם בדף הקודם כ' שקבר את בנו הנז' אצל קבר איש אלקים התנא חוני המעגל תחת האלה בוטם גדול וכו' והני מילי סתראי נינהו עם מ"ש אח"כ שאין שם קבר אלא הוא כנז' (ודוחק לומר שהי' רחוק ד' אמות מקבר התנא חוני המעגל. כיון שבקברי הקדושים הקודמים ושמונחים רובן במערות ממילא לא יוכלו לידע כ"כ בדיוק מקום הקבר וכמה אמות הוא רחוק ממנו). אלא ודאי פשיטא לי' למהריט"צ דקבר התנא האלקי לא נחשב כלל לאיסור להתפלל בד' אמותיו וכנהוג באה"ק כנז' אך השמיענו בזה כי בנו הי' בקבר יחידי לא בביה"ק בין שאר מתים הגדולים שמחוייבים במצות בחייהם דאז הי' שייך לועג לרש משום השאר קברים. וכמ"ש בצל"ח שם. והנה בפרטות בקבר רחל אמנו ע"ה אשר דחז"ל ופירש"י (בפ' ויחי) וכן בפסיקתא רבתי (פסיקתא ג') כשיגלה אותם נבוזראדן כשהם הולכים בדרך באים ומחבקים קבורת רחל והיא עומדת ומבקשת רחמים וכו' והרי דמסוגל ביחוד תפלות ישראל על קבר רחל אמנו להושיענו ולהוציאנו מאפילה לאורה כמ"ש רחל מבכה על בני' מאנה להנחם על בני' כי איננו שגם עתה עומדת לטובה לעורר רחמים על בני' (ובחי' חיים ושלום עה"ת בפ' ויחי וכן במק"א כתבנו מענין קבורת רחל שהיא בדרך אפרת היא בית לחם ואכ"מ להאריך) ע"כ בודאי שפיר מנהגן של ישראל להתפלל שם בצבור. ואל כביר לא ימאס ויחוש גאולתנו ופדות נפשנו בב"א:

ידידושתו"ט באהבה.

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה