אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן מח

סימן מז

כבוד ידידי הרב המאה"ג וכו'.

הגיענו יקרת מכתבו וע"ד הביהכ"נ שנשרף והמקום שהי' עומד הוא בשותפות עם עכו"ם והנכרים עוברים שם בחצר ועוד שנית כי בקליין ציגאנד כשיבנו כעת יהי' מנין בריוח ביותר ושם בגראס ציגאנד יש מהלך רב ולפעמים יחסר המנין לאשר היהודים דרים רובן בקליין ציגאנד והנה שאלת חכם חצי תשובה וכבר ראו עיניו (בסי' קנ"ג) בש"ע ופוסקים והנה מה שתמה כת"ה על מה שכ' בתשו' מהר"ם לובלין (סי' נ"ט) דהלוקחים יעשו מקום הביהכ"נ הישינה גן ירק הנה מבואר למעיין שם בגוף התשו' כי מסתפק שם בעובדא דידי' דהוי ביהכ"נ של כרכים רק שכ' שם כיון שכל מה שעשו אנשי ליקאב רק ברשות ובעצת אנשי מנהיגי המדינה עשו ע"כ הוי כמו בי' כנישתא דמתא מחסיא אע"ג דמעלמא קא אתי לי' כיון דאדעתי' דרב אסי יהבי אי בעינא מצי לזבונה וכו' ע"כ סיים שם דלרווחא דמילתא כשימכרו המקום ליחידים אז אותו מקום של ביהכ"נ דאנשים יעשוהו גן ירק והיינו שחושש מספק עכ"ז מחשש ביהכ"נ של כרכים. אמנם בביהכ"נ של קהלתו שאינו כלל בספק ביהכ"נ של כרכים כי הוא רק ישוב. וגם לא אדע אולי יש איזה (ירידים) מארקטען איזה פעמים בשנה מ"מ לפי"מ שמבואר בשו"ת פני יהושע (ח"א סי' ז') וגם במשאת בנימין (סי' ל"ג) ומובא בעט"ז שם ה"ז לא נקרא בקהלתו ביהכ"נ של כרכים כלל ועיי' בשו"ת תשורת שי (מה"ק סי' שנ"ג) בעיר שיש להם ביהכ"נ וכו' ויש שם ד' פעמים בשנה יום שוק גדול שבאים ממקומות אחרים ע"ש שהתיר והקל שם דאין להסתפק בי' לביהכ"נ של כרכים כיון דבאם רק ד' פעמים בשנה על יום השוק וטרידי בשוק ולא הוי כלל ביהכ"נ דכרכים:

אמנם תמהתי על מ"ש שם בתשורת שי ותמה על המג"א (בסי' קנ"ג ס"ק ט"ז) שהשיג על המ"ב ואוסר למכור העצים והאבנים של ביהכ"נ של כרכים שמא יש א' בסוף העולם שנתן לזה דלא ניחא לי' שנפקע קדושתן עכ"ד ותמה בתשורת שי לפימש"כ הר"ן (בפ' בפי העיר) דכ"ז רק מדרבנן א"כ הוי ספק דרבנן ונגד הסברא שיקפיד וכו'. ולפענ"ד דלא קשה על המג"א דאדרבא משם ראי' מדברי הר"ן הנז' גופי' דאין לדון בזה ספיקא דרבנן לקולא דהא כ' הר"ן שם הטעם דביהכ"נ של רבים כיון דמעלמא קא אתי לה רבים הוציאו בבנינה ושמא יש א' בסוף העולם שהוציא בה וחלקו מעכב וכו' עכ"ל הר"ן הרי דכתב בפירוש שמא יש א' בסוף העולם, וחשש לספק בזה גם שהוא רחוק כ"כ ואף שהוא דרבנן בע"כ דחכמים תיקנו בזה לחוש מספק גם בדרבנן כמו דמצינו בכמה מקומות שהחמירו וחכז"ל לכתחלה גם בס' דבריהם:

והנה חזות קשה חזיתי בדברי הג' מהר"ח פלאגי ז"ל בשו"ת לב חיים (ח"ב סי' כ"ט וח"ג סי' מ"ה) שכ' בדין שסתרו כותל ביהכ"נ לצורכו אם מותר למכור אלו האבנים לצורך חול והעלה לאסור ע"ש בשם בס' בארות המים ובאמת לא ידעתי מה זה שכ' סתם ולא הזכיר מדברי הפוסקים בזה כראוי ולא ביאר השאלה האיך קמיירי אם כשמכרום זט"ה במעמד אנשי העיר הרי מותר בביהכ"נ של כפרים ופקעו קדושתם לגמרי ואם מיירי בביהכ"נ של כרכים דוקא וזה באמת אסור לדעת המג"א כנז' (בס"ק ט"ז) שחולק על המ"ב ואוסר בעצים של ביהכ"נ של רבים שאין בידינו לפקוע קדושתן ואם כן הוא למה התיר שם לעשות מהדפיס של הגג נסרים לאפיית המצות והרי זה הורדה מקדושת ביהכ"נ לתשמישי מצוה בלבד היינו אפיית המצות ואין לומר דמשום שא"א להשתמש עוד לקדושת ביהכ"נ דא"כ תלוי בפלוגתת הט"ז והתב"ש לענין אין מורידין מקדושה וכו' היכא שא"א להשתמש בהן עוד לקדושה חמורה וע"כ דבריו תמוהין מעיקרא אך באמת י"ל דלהשתמש בהן דבר בזיון באותן עצים של ביהכ"נ גם כשהוא של כפרים ומכרום זט"ה כהלכה מ"מ אסור להשתמש בהן לבית הכסא וכיוצא כמו דפסק בש"ע ה' סוכה (סי' תרל"ח במג"א ובמשבצות שם) דגם בעצי סוכה אין לנהוג תשמיש בזיון כ"ש בעצי ביהכ"נ דחמירי ע"כ וודאי אסור תשמיש בזיון אבל לשאר תשמישים כשמכרום כדת לא אדע מה זה איסור מדינא ואולי רק מחומרא של חסידות:

הדרן לנידון שאלתו הנני מסכים אתו להלכה שימכרו המקום זט"ה במעמד אנשי העיר ובמעמד חבר העיר מעכת"ה וימכרום בכסף מזומן רק בענין המקום הגם כי מדינא יש להתיר בביהכ"נ של כפרים גם לד' דברים אלו עכ"ז כיון דהחת"ס (חאו"ח סי' ל"א) כ' דלא ליעבד קלנא וגם כי יכולין למוכרו לדירת בתים כמ"ש כת"ה ורק שיתנו עם הקונה היהודי שלא יעמוד בו א' מהד' דברים והיינו בדירת בתים שעושין בית הכסא בכל חצר יזהרו בזה להעמיד הבית הכסא רק על מקום החצר ולא על המקום שעמד הביהכ"נ חלילה. ורק באופן זה אטרצף להיתירא. ויצאו דברינו בהיתר וה' יעזרנו וימלא משאלות לבנו:

ידידושו"ט בלונ"ח..

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה