אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן לב

סימן לא

כבוד ידידי הה"ג וכו'.

ע"ד שאלתו בא' שנמצא תלוי ונקבר לפני עשר שנים וכפי הנראה הי' מפני פחד בית המאסר שנמצא גניבה בידו ועתה באו בניו ורוצים לעמוד מצבה על קבר אביהם אם יש למנעם משום מאבד עצמו לדעת ע"כ השאלה. והנה מלבד הטעמים שכ' כת"ה שאין לדונו משום מאבד עצמו לדעת משום שהי' מחמת פחד ואימא רוח ביעתתו כמבואר וכנודע כזה בתשו' ופוסקים אחרונים. אך א"צ לכל זה לענין מצבה דהא כ' בתשו' הרשב"א ומובא בש"ך (יו"ד סי' שמ"ה ס"ק א') דאף שאמרו במאבד עצמו לדעת אין מתעסקין עמו לכל דבר לא אמרו לענין קבורה ותכריכין וכו' ע"ש. והנה מבואר בטור וש"ע (סי' שמ"ח סעי' ב') באומר אל יקברוהו מנכסיו דכופין את יורשיו ומוציאים כל צרכי קבורה וכו' ואפי' האבן שנותנים על הקבר עכ"ל ועיי' בתשו' כתב סופר (חיו"ד סי' קע"ח) מה שביאר בארוכה דהיכא דנהוג להעמיד מצבות הוי המצבה מעניני קבורה. ובזמנינו רובם ככולם יעמידו להם מצבה. ועיי' ברא"ש מ"ק (דף כ"ב) הלך גדול הבית לביה"ק לעשות צרכי המת לעשות מצבה או צורך בנין הקבר וכו' משמע דגם בימי אבלם הי' הולכים לחוץ בשביל נחיצות המצבה לעשותה ולהעמידה. עכ"פ כיוון שהמצבה מצרכי קבורה ע"כ שפיר נכון מה שלא שמענו מעולם למנוע מלהעמיד מצבה למי שאיבד עצמו לדעת גם בודאי ובעירנו הי' ג"כ מעשה כזו לפני כמה שנים (שלא יארע בישראל) ונפסק מאתנו להרחיק מקברו ח' אמות לכל צד כמבואר בערך לחם למהריק"ש ומובא בבאה"ט של מהרי"ט ביו"ד (סי' שס"ב) וכן כ' שם בגליון מהרש"א לענין המיסיאנערען עיי"ש (ועיי' בחיבורינו מנח"א חלק ב' סי' מ"א בד"ה אולם וכו') אבל מצבה העמידו לו יורשיו ולא שמענו מעולם למחות בזה במצבה כנז' ובפרט בנידון דכת"ה ששאל. בודאי אין למנוע להם מלהעמיד מצבה. ומחי' חיים יתן לנו חיים ארוכים וברוכים ושוכ"ט. ידידושתכ"ט.

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה