מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן כח
בריש הל' ס"ת. ביו"ד (סי' ע"ד סעי' ב') במחבר האידנא מצוה לכתוב חידושי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן וכו' עיי' ט"ז (ס"ק ד') במה שסיים מ"מ נכונים דברי הב"י דהאיך נבטל מ"ע של ועתה כתבו לכם בשביל חילוף הדורות עכ"ד (ועיי' בדברינו במנח"א ח"ב סי' נ"ד בהג"ה א' לענין טעמי' דקרא בזה) ונ"ל ראי' בזה לדברי הט"ז מהך מ"ע גופי' והילכתא דמקורה בש"ס סנהדרין (דף ל"א) והרמב"ם (בריש פ"ז מהל' ס"ת) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו' על כרחך קאי לא על שירת האזינו בלבד דהא אין כותבין התורה פרשיות פרשיות. א"ו דצריך לכתוב כל הס"ת וזהו המ"ע דכתיבת ס"ת. ועיי' שאג"א (סי' ל"ד) ולכאורה קשה טובא דהא לפי מה דפסק הרי"ף והמרדכי והרא"ש והב"ח והט"ז והש"ך והתשב"ץ ושאר פוסקים להלן (סי' רפ"ג סעי' א') להתיר בזמה"ז לכתוב מגילות להתלמד וטעם הרא"ש שהתיר משום שא"א לכל עני להיות לו ס"ת שלימה ובב"י שם דלד' הרי"ף דבימי האמוראים לא הי' כ"כ חסרון ספרים כמו בזמן הרי"ף עיי"ש ובפרישה כתב וז"ל בזמנינו שנתמעטו הלבבות ואמרו עת לה' הפרו תורתך וכתבו התלמוד בספר וגם בימיהם הי' איסור בדבר שלא לכתוב חמשה חומשי תורה כ"א בדרך שנכתבה ס"ת בגלילה כל ספריהם היו דומין לס"ת. משא"כ בזמנינו שנעשה לנו כהיתר לכתוב ספרים דפין כ"א בפ"ע א"כ למה לנו לזלזל בכבוד ס"ת חנם ללמוד בתוכו שלא לצורך וכו' עכ"ל, וא"כ נשתנה הדבר להתיר בחילוף הזמן מטעם החסרון מהספרים עת לעשות וכו' כנז' התירו לכתוב מגילות ופרשיות בפ"ע וא"כ קשה מנ"ל מ"ע דכתיבת ס"ת מועתה כתבו לכם הא כיון שהתירו לכתוב פרשיות י"ל דקאי רק על השירה הזאת בלבד ומנלן למצות כתיבת ס"ת כלל. ובע"כ כיון דאז בשעת זמן האמוראים ומכ"ש בעת נתינת התורה הי' זאת לחוק שאין כותבין פרשיות וכיון שהיתה אז לחוק ע"כ בע"כ קאי הכתוב רק על כתיבת התורה כולה כנז' ע"כ אף שאח"כ בדורות שלאחריהם נשתנה הדבר להתיר (מפני טעם עניות וחסרון ספרים וכיוצא) עכ"ז המצוה דכתיבת ס"ת לא נתבטלה בחילוף הדורות מכמו שהיתה בעת שניתנה ונצטוו עלי' וא"כ גם בזה"ז אף שאין לומדים עתה רק מספרי ש"ס ופוסקים מ"מ האיך ישתנה בחילוף הדורות בשביל טעם דא"כ הרי כל המצוה מעיקרא יתבטל דהא בזמנינו התירו ג"כ לכתוב פרשיות כנז' א"ו דלא נתבטל המצוה הזאת משום טעם ושינוי בחילוף הדורות גם בזמנינו וסיוע לדברי הט"ז שפיר במה שסיים דהאיך יבטל מ"ע של כתיבת ס"ת בשביל חילוף הדורות. וזהו שלא כדברי השאג"א שכתב (בסי' ל"ו) דבשביל חסרות ויתרות שאין אנו בקיאין נתבטלה המ"ע וכו' ולדברינו ל"ש זה. בפרט במצוה זו כנז':
והנה ניחזי אנן אם הך דאין כותבין התורה פרשיות פרשיות הוא אסור מה"ת א"כ האיך התירו הרי"ף ושארי פוסקים הנ"ל בימינו משום עת לעשות וכו' התירו לגמרי בדורות אלו ול"ש לומר שחכמים עקרו דבר מה"ת דהא להלכה קיי"ל דכח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת רק בשוא"ת ולא בקום ועשה כדאמרי' ביבמות (דף צ"ט) שוא"ת שאני אבל בקום ועשה אין כח לעקור א"ו דהוא רק מדרבנן וא"כ קשה מנ"ל להרמב"ם שהוא מ"ע כתיבת ס"ת מה"ת ודילמא קאי על הפרשה של שירה הזאת. והא דאין כותבין התורה פרשיות הוא רק מדבריהם. א"ו שהוא מה"ת והדקל"ד האיך עקרוהו חכמים להתיר לכתוב פרשיות א"ו י"ל דזהו מה"ת הלכה למשה מסיני רק נמסר לחכמים בסדרי הדורות שיוכלו להתיר משום לימוד התורה משום עת לעשות כעין מלאכת חוה"מ למ"ד דאו' שנמסר לחכמים וכן בתויו"ט (בפ"ז ממס' שביעית) והט"ז יו"ד (ריש סי' קי"ז) דהתורה מסרה זה לחכמים עיי"ש וכן בב"י ובט"ז (יו"ד סי' קע"ח ס"ק ה') דבחקותיהם וכו' הוי דאורייתא רק שמסרו הדברים לחכמים עיי"ש:
ונראה לפרש בזה אשר יובנו דברי הש"ס בגיטין (דף ס' ע"א) בעא מיני' אביי מרבא מהו לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה וכו' א"ל אין כותבין ומה טעם לפי שאין כותבין עכ"ל הש"ס ופירש"י שם בד"ה לפי שאין כותבין ואפי' למ"ד מגילה ניתנה כיון דאידבק אידבק עכ"ל רש"י וקשה להבין לענ"ד דא"כ הוו"ל לאביי למימר הטעם כיון דאידבק אידבק ולא להשיב סתם עוד הפעם (כגזירה בלי טעם) ''לפי שאין כותבין'' ואיך יעמיס זאת מאור עינינו רש"י בפירושו בדברי הש"ס דנראה מפורש להיפך מזה רק שהשיב לו שאין כותבין היינו בלי טעם דוקא כנז'. וצ"ע. ובערוך פי' בעא מיני' טעם ולא נתן לו א"ל כי אין כותבין כלומר קבלה היא לבני אדם לכתוב הכי עכ"ל והיינו הפי' בש"ס לפי"ד הערוך שהוא קבלה לבנ"א כן הוא דודאי איש מפי איש עד למשה מסיני שאין כותבין (וכמו שפירשנו בזה שהוא נמסר לבנ"א חכמים ומקובל מהללמ"מ כנז'). או י"ל עוד פי' בדברי הש"ס ומה טעם לפי שאין כותבין. היינו דבאמת לפי"ד הפוסקים לד' הרי"ף כשיש צורך לדורות כגון שנתמעטו הספרים אז מותר לכתוב משום עת לעשות לד' כנז' וזהו רק כשיש צורך גדול בחסרון ספרים אז כותבין אבל כשראינו שאין כותבים העולם היינו שלא נהגו לכתוב מגילות כי אין להם נחיצות לזה אז לא שייך עת לעשות לה' ואז בודאי אסור לכתוב מגילות לכ"ע גם לדעת הרי"ף וסייעתו ע"כ זהו שפיר דברי הש"ס שהשיב לו רבה שאין כותבין ושא"ל אביי ומה טעם והשיב ''לפי שאין כותבין'' היינו כיון שלא נהגו להקל לכתוב על כרחך שאינו נחיצות כ"כ בעיני העולם ולא ראו צורך גדול בזה להתיר ע"כ אין כותבין לכ"ע. וא"ש ונכון מאוד:
ובאמת על הרמב"ם לשיטתו לא קשה כיון דהוא פסק (בפ"ז מהל' ס"ת הלכה ז') דאסור לכתוב מגילה מפרשה בפ"ע ועל כרחך נראה כונתו היינו גם בזמה"ז דלא חילק בדבריו ע"כ שפיר פסק מצות כתיבת ס"ת כולה בעצמותה משום דאין כותבין פרשיות וכו' אמנם להרי"ף ושארי פוסקים הנ"ל שפסקו מצות כתיבת ס"ת וקשה מנ"ל מ"ע זו דילמא קאי על השירה הזאת בלבד הכ' דועתה כתבו לכם השירה הזאת. א"ו משום דאין כותבין התורה פרשיות פרשיות. והא לשיטתם מותר לכתוב כעת לתינוק פרשה כנ"ל. א"ו בע"כ כדברינו דסבירא להו דהמצוה לא נתבטלה גם כשנתבטל הטעם במשך הדורות ולפי"ז שפיר נכונים דברי הט"ז דגם בזה שנתבטל הטעם משום לימוד דהא אין לומדים מס"ת עכ"ז אין לבטל המצוה מה"ת גם כעת כנ"ל: