מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן כב
כבוד ידידי הרב וכו'. שמכתבך הגיענו ואשר שאלתנו אם א' עושה בימינו בגלילותנו אלו כדעת הגר"א ז"ל ליקח רק שני מצות להסדר של פסח והוא שש ומתפאר בזה כי רק הוא עושה טוב וראוי ולא ככל העולם העושים כדעת הש"ע וכדעת האריז"ל. אם ראוי לגעור בו על ככה. או הנח לו ודעביד כמר עביד ודעביד וכו' עכת"ד:
הנה מקור דעת הגר"א ז"ל הוא לפסוק בזה כהרי"ף והרמב"ם דדי בב' מצות. אמנם בש"ע (סי' תע"ה וסי' תע"ו סעי' ד') פסק כדעת הרא"ש והמרדכי ליקח ג' מצות כדי שיהי' לחם משנה מלבד הפרוסה של המצה שצריך לחם עוני יהי' ב' שלמים שצריכין לחם משנה גם ליו"ט בפרט אם חל בשבת ע' בב"י שם וכן נראה מד' הר"ד אבודרהם שמובא בב"י היכא שאין לו רק ג' מצות שישאיר ב' שלמים לליל שני כדי שיהי' ג"כ לחם משנה לליל שני. ובטור שם בשם מנהגים דאנשי בבל כשחל בשבת מביאים ג' היינו לחם משנה מלבד הפרוסה וכשחל בחול מביאים רק ב' ולפי"ד האבודרהם בשם אבן הירחי שצריך לליל ב' ג"כ לחם משנה כנז' וליל ב' לעולם לא ארע בשבת רק בחול א"ו משום יו"ט כמ"ש הרא"ש דמ"ש משאר יו"ט שצריכי' לחם משנה שלמים. וכן הרי"ף והרמב"ם בעצמו (הרי"ף בפ' ערבי פסחים והרמב"ם הל' יו"ט) דצריכי' לחם משנה גם ביו"ט ומובא בב"י (סי' תקכ"ט). אם כי, זה תלוי במדרשים חלוקים אם המן הי' יורד ביו"ט כידוע מתוס' ריש ביצה (ב' ע"ב וגם בפסחים דף קט"ז בתוס' ובשאר דוכתי) אך הרי"ף כ' שם דהלחם עוני מבטל לחם משנה בלילה זו עכ"פ כן הוא פסק הש"ע דצריכי' ג' מצות וכ"כ שם בד"מ דהמנהג פשוט כן בישראל בלי חולק וידוע כי אין אחרי פסק הש"ע לשנות כלום שגם לא יוכל המוחזק לטעון קים לי עאכו"כ לשנות בכזה כל המשנה ידו על התחתונה:
אמנם ראיתי בביאור הגר"א (סי' תע"ג סעי' ד') טעמו ונימוקו כ' שצריך רק ב' מצות מלישנא דמתני' הביאו לפניו מצה וכו' עכ"ד. ובאמת טעם זה שכ' לא חדית הוא והביאו הרא"ש וגם במרדכי כ' יש מדקדקין דהביאו לפניו מצה משמע רק מצה א' שלימה והרא"ש בעצמו דחה טעם וראי' זו דמ"ש פסח משאר יו"ט לענין לחם משנה. שלא יבצע על ב' ככרות שלמים וכו' וכן המרדכי סיים שם דבעינן ג' מצות ע"כ לא אדע. מה חדית לנו הגר"א וקמחא טחינא טחין. ומה זה הביאו לעשות בזה כנגד הש"ע וכנגד האר"י. ולא הבנתי כלל טעמו ונימוקו ועל מה תמך יסודו בזה. ואם הך דנקיט במתני' לשון יחיד מצה ולא מצות הלא תקשי גם לדידי' שצריך ב' מצות הוו"ל מצות מיעוט רבים שנים ולמה נקט במתני' מצה לשון יחיד. ואין לומר כמ"ש המרדכי דהביאו לפניו מצה היינו מצה שלימה ופרוסה והפרוסה לא קחשיב ע"כ נקט רק לשון מצה א'. ז"א. דגם הפרוסה מין מצה הוא וגם לפי סדר של הגר"א בעת שהביאו לפניו הם ב' מצות שלימות רק שעושה מא' פרוסה וא"כ למה נקט במתני' הביאו לפניו מצה (בלשון יחיד) הא צריכין ב' מצות שלימות לשיטתו ומנהגו א"ו פשוט דנקט מצה לשם המין ולא מיירי במה שצריך לחם משנה כמו שארי יו"ט. וגם הראי' הב' שהביא הגר"א דמ"ש לחם עוני משמע כן דאל"כ אין זה דרך עניות כיון שיש לו ב' מצות וגם יש לו חצי מצה עכ"ל ולא הבנתי ג"כ דהא גם לפי"ד הגר"א תקשי דהא יש לו מצה שלימה מלבד הפרוסה חצי המצה וא"כ אין זה דרך עניות ומה זה חילוק בין ב' מצות שלימות למצה א' שלימה מלבד הפרוסה (שהוא עם המצה או עם ב' המצות) א"ו דהפרוסה בפ"ע הוא זכר ללחם עני דרכו של עני בפרוסה ומברכי' עלי' על אכילת מצה לזכר לחם עני ולא איכפת לן בשארי מצות שלימות כמה שיש לו וז"פ וברור. ובפרט דבכהאריז"ל כתב כונה וטעם לג' מצות דוקא וגם כי מבואר זה בתיזוה"ק דף ק"ט ע"ב) ולקבל ג' טיפין אלו תקינו תלת מצות דפסח חד מצה דלעילא לברכא בה המוציא ב' לחם משנה ג' לחם עני בלא מלחא עכל"ה (וכן בתיקונים שם בביאור הגר"א גרס לה להאי נוסחא בלי שינוי) הרי מפורש כן בתיזוה"ק דצריכי' ג' מצות ונודע הכלל דאף דכל מקום שהקבלה חולקת עם הגמ' דילן הלכה כגמ' מ"מ היכא דבש"ס לא נמצא הכרע והפוסקים ומפורשים מחולקים בפי' דברי הש"ס אז הקבלה הפנימית הכריע לעשות כד' הזוה"ק או האריז"ל, (עיי' בשו"ת הרדב"ז ותשו' חכ"צ סי' ל"ו ומובא בשע"ת או"ח סי' כ"ה ס"ק י"ד ובשו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' מ"ז ובחיבורנו בכמה דוכתי מזה). ואין לומר כי הגר"א ז"ל לרוב בקיאתו בחכמת הקבלה לא נזדעזע כ"כ מדברי רבינו האריז"ל כי על כן לא חש למ"ש בס' הכונות להאריז"ל לג' מצות דוקא וכן כיוצא בשארי מנהגיו. ז"א וכמבואר בהקדמת פירושו לספרא דצניעותא שכ' תלמידו המובהק הגאון מהר"ח מוונאזין ז"ל שמכחיש ספק הנז' וכתב כי הגר"א מפני שמו דהאריז"ל ניחת הא כי איש אלקים קדוש הוא ומדי דברו מאתו נתפעל וכו' אם כי א"צ האר"י החי לעדותו והסכמתו כלל (ועיי' בדברינו בשו"ת. מנח"א ח"א סי' י"א בהג"ה) עכ"פ להוציא מלב הטועים והמטעים די זה. ויש הרבה לדבר ואכמ"ל. גם כי מי אנכי לדבר בגדולות ונפלאות ממני וה' יאיר עינינו. ועכ"פ בנידון דידן כיון שהוא מפורש גם בתיזוה"ק דצריכין ג' מצות כנ"ל ע"כ בודאי הוא תימה רבתי על הגר"א ז"ל:
הן אמת כי ראיתי בשעה"כ להאריז"ל (דרוש ו' לפסח) בהגהות. מהר"ם פאפארש ז"ל אמר מאיר הנה לפי שיש מחלוקת בין הרי"ף והרמב"ם להרא"ש ז"ל אם הם ב' מצות או ג' לכן גם הרב ברוח קדשו לא עירב את הג' עמהם אלא תמיד אמר סודות הב' ואח"כ מבאר סוד הג' בפ"ע כי הב' חובה בלבד לכן יש בהם ברכה משא"כ הג' כי הדעת נקודה ולא ספירה וכן מצה גי' ע"ב ס"ג ותו לא וכו' עכ"ל מהר"ם פאפרש. משמע לכאו' שגם לפי הכונה עיקר החיוב רק בב' מצות. אך ז"א להמעיין שם בשעה"כ בלשון הזהר של מהרח"ו ז"ל בעצמו מפי רבינו האר"י ז"ל כ"פ וגם בדרוש הנז' בציור כונת הג' מצות שהציור ג' ווין הוא במצה התחתונה כי עמה הם ג' מצות כמנין שלשה ווין עיי"ש וכן שם (בדרוש ה' ובדרוש י"ב) שהמצה הוא ג' אלקים דאלפין דעת הוא ברור שם כי א"א הכונה בלתי אם יקח שלשה מצות ובדברי הר"מ פאפרש לא יוכנו רק בדרך רמז רמיזא לכונת הב' מצות בפ"ע כנ"ל. (ואולי הוא הרמז במשנה הביאו לפניו מצה שעולה ע"ב ס"ג הכונה של הב' מצות בלבד כנז'. ואולי ברמז הוא כונתו ג"כ בפנימיות מ"ש בביאור הגר"א דהמשנה שכ' הביאו לפניו מצ"ה נראה כן דעפ"י פשוט אין שום ראי' ברורה והוכחה מהמשנה וכמו שביארנו לעיל ובפרט להכריח עפי"ז נגד הש"ע והאר"י) ע"כ בודאי בימינו אלו כל המשנה מדין הש"ע הנהוג המוחלט והמוסכם בין בנגלה בין בנסתר (ליקח ג' מצות) ולוקח רק ב' מצות זה אינו אלא מן המתמיהין שאין רוח חכמים נוחה הימנו. ועלינו יערה רוח הבורא. רוח טהרה. בחכמה בינה ודעת יאיר עינינו וישמח לבנו ב"ב בבנין בית הבחירה: