מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן יא
כבוד ידידי הרב וכו'
הגיענו מכתבו היקר בשמחת פורים משלוח מנות בד"ת וכו' ואשיב בקצרה מפני טירדת הימים האלו אשר הקשה לפי"ד תשו' מהר"ם לובלין (סי' קכ"ג וקכ"ד) דהיכא שאינה מגרשה נגמרי ורוצה להחזיר אותה אז הוי גט מאהבה ואינו כריתות לגמרי מדינא ע"ש ולפי"ז איך יפרש דברי התוס' במגילה (דף ט"ו ע"א) ד"ה כשם שאבדתי וכו' שהקשו אמאי לא גירשה מרדכי לאסתר ותהא מותרת אח"כ לו להחזירה ע"ש והא לא יהי' גט כריתות כיון שכוונתו כדי להחזירנה אח"כ לפי"ד הנ"ל וא"כ שוב תיאסר לבעלה כיון שאינו גט גמור עכ"ד כת"ה והנה מלבד מ"ש שם (בסי' קכ"ג) בתשו' מהר"ם לובלין הטעם כיון שדיברו מקודם ועשו התקשרות מחדש לנשואיהם והוי כדין האומר לעדים שרוצה לגרש את אשתו על תנאי זה ואח"כ נתן לה הגט סתם דלא אמרינן שמחל התנאי אלא אעפ"י שגירש סתם הוי כאלו על דעת הראשונה והאריך שם בזה וא"כ במרדכי ל"ש זה דהא לא הי' צריך לדבר קודם כלל בשום תנאי רק שיגרשה סתם בלא תנאי ויהי' שפיר גט כריתות אך מדברי זקיני הלבוש שם בתשו' שלאחרי' כ' בפירוש שגם אם אינו מזכיר הבעל שום תנאי וד"א מ"מ כיון שאינו רק מחמת אהבתה וסיבת איזה דבר אז אינו כורת לגמרי ושוב זקוקה ליבם וכיוצא וא"כ לכי"ז תקשי עדיין לכאורה כדברי כת"ה
אולם באמת יש לתרץ זה שפיר דגם לכי"ד הלבוש שכתב שם שתלו במחשבתו איך הי' כוונתו וע"כ שכיר כ' בעובדא דידי' דכיון שמחשבתו הי' שיחזירנה אח"כ בתנאים ם שהותנו שיוכל לקיימם משא"כ כשחזרה היא אח"כ מהתנאי ההתקשרות וא"כ נתבטל מחשבתו ואדעתא דהכי לא גירשה משא"כ לענין מרדכי מה הי' במחשבתו אם יגרשה הכא הי' רק כדי שלא תיאסר לבעלה בביאת אחשורוש וכשיגשנה לא תהי' א"א ולא תיאסר ויוכל להחזירנה ומה תאמר שאינו כריתות מחמת מחשבתו זו הלא אדרבא כשאינו גט כריתות שוב תיאסר נבעלה ולא יוכל להחזירנה ונמצא נתבטלה מחשבתו וא"כ בע"כ בזה אדרבא מחשבתו ורצונו שיהי' גט כריתות כדי שלא תיאסר ע"י אחשורוש ויוכל להחזירנה ושפיר יהי' מהני הגט כרצונו ומחשבתו משא"כ בעובדא דמהר"ם לובלין דהוא היפך מחשבתו ע"כ כ' דלא מהני כנז' ודו"ק. ולפי"ז מיושב ג"כ מה שהקשה כת"ה מערכין (דף כ"ג) ממתני' המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ר"א אומר כשיגרשנה ידור הנאה שלא יחזירה ולפי"ד הלבוש אין מיחוש דהרי כשיגרשה רק למען קחת בערמה דמי כתובתה מההקדש הוי גט מאהבה ואינו גט עכ"ד. וז"א קושיא דהא עכ"פ לא כתב שם הלבוש רק שזקוקה ליבם עדיין כיון שלאותה דבר להתירה מזקוקתה ליבום לא נתכוין בעת גירשה מאהבת דבר וע"מ להחזירה. אבל על מה שהיתה כונתו בודאי שייך הגט כנ"ל ואתעבידא מוחשבתי' וה"נ היתה כונתו כדי שתקבל הכתובה מההקדש ואם נאמר שאינו גט לא תקבל הכתובה ע"כ בודאי אמרינן דהוי גט לענין זה שתקבל כתובתה ע"כ שפיר מצרכינן במתני' שידור הנאה כשיגרשנה שלא יחזירנה ונכון:
ואחתום ברוב שלום וכט"ס.