אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן ז

סימן ו

לידידי המופלג וכו' על מה ששאלת כי בכפר שלכם השייך לדגל הרבנות ווערצקי והנה גזרו הקהל ווערצקי איסור שחוטי חוץ בעירם הרב והדיין וראשי הקהלה וגזרו על העיר והכפרים השייכים לשו"ב שלהם וגם ישוב שלכם שייך להשו"ב דווערצקי ובאמת שמעת כי עוד מימי הרב וכו' גזר אבל מחמת שראה שהעם אין נזהרים בזה ע"כ ביטל האיסור והוא באמת אצליכם גזירה שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה מחמת שהוא רחוק לערך 12 קלאמעטער מהעיר והוא ישוב בפ"ע וקרובים יותר למצוא עגלה לפאלענע או לסוואליווע משא"כ להעיר ווערצקי יעלה להם הבשר ביוקר וגם לא ימצא כמה פעמים עי"ז בשר גם על ש"ק ולשלוח שליח מיוחד כמרחק כזה לשחוט עוף ג"כ אינו כדאי ועי"ז אין יכולין לעמוד בהגזירה וגם בבית חותנו היו"ש נ"י לא קבלו הגזירה כאיסור כלל רק לעצמו חושש וצוה לשאול אותי אם יש ביכולת ראשי הקהל לגזור על זה עכת"ד מה שהאריך בזה הנה דין זה דשחוטי חוץ יסתעף לשני ראשים א) משום חשש איסור על בשר המובא ומקומות אחרים ב) משום הכנסת הקהל תקנת הגאבעלל"ע ועיי' בדרכי תשובה (סי' ס"ה ס"ק צ"ד) באריכות הרבה דיעות שונות מאחרונים ז"ל והיוצא מזה ג"כ דיש נ"מ בין אם גזרו משום איסור או משום תקנת הקהל עיי"ש ולענינינו אי משום תקנת הקהל כיון שהם רחוקים חוץ לתחום העיר כבר נודע מהשואל ומשיב (מהדורא קמא ח"ב סי' נ"ב) שכ' לענין תקנת הקהל אם הכפרים השייכים לה צריכי' ג"כ לקבלה זה הנוי בשני התירוצים להרמב"ן במלחמות (בפסחים נ"ב) שתי' היינו מדבר היינו חוץ לתחום משמע דחוץ לתחום אינו מותר רק כשהוא במדבר ולתי' הרדב"ז בח"ד בשם הריטב"א דדוקא בכחל שלא נהגו בו איסור ברור ע"כ חוץ לתחום מותר משא"כ ביו"ט שני שפשט איסורו בכל הגולה ע"כ גם חוץ לתחום כל שהוא בישוב אסור עיי"ש נמצא לפי"ז בישוב שלכם שהוא חוץ לתחום תלוי באלו השני תירוצים כדברי השו"מ אם צריכין לקבל תקנת העיר לענין הגאבעללע הכנסת הקהל אך באמת בזה הוי ספק תקנתא לקולא דלא יכלו להוציא מכם ולאסור עליכם וגם כי במשפט שלום בקונטרס תיקון עולם (סי' רל"א) השיג על דברי השו"מ והראה דבאמת ברמב"ן שם הביא עוד תי' שהוא כד' הריטב"א שהביא הרדב"ז כנ"ל והיינו דשאני יו"ט שני דהוא מנהגא בכל ועכ"פ לפי תי' זה רק ביו"ט שני שפשט איסורי' בכל הגולה אבל לענין שחוטי חוץ של עיר א' כיון שהוא חוץ לתחום גם בישוב מותר אמנם כ"ז י"ל הוא לפי הטעם תקנת הקהל אבל לפי הטעם הא' שכתבנו משום חשש איסור שגזרו והנה באמת פשוט במקומותינו במדינה זו דלא שייך לומר מ"ש הסמ"ע (בסי' י"ד) בשם תה"ד שכל השייכים לאותו בית החיים צריכין לבא לאותו ב"ד ועינינו רואות שיש כמעט בכל ישוב בית החיים קבוע אעפי"כ שייכי' הרבה ישובים לרב וב"ד א' (כאשר הוא המנהג בכל מדינת אונגארן) ובמקומותם בימיהם הי' זה להפרש וגבול בין מקומות הרבנות ובד"צ משא"כ במדינה זו שנעשה כ"פ מפני חוק הגזירות שלא יובילו המתים ממקום למקום ע"כ יש להם כמעט לכל ישוב קבוע ביה"ח בפ"ע ורב א' לכולם לכל הגליל וגם שו"ב מיוחד יש להם לכ"א וא' בכמה ישובים וכל אנו השו"ב שייכים תחת דגל הרב כך נתפשט המנהג בתפוצות ישראל במדינתנו וא"כ כאשר אתם שייכים להרב (או המו"צ הממלא מקום הרב) בק' וכו' והנה בשואל ומשיב תניתאה ומובא שם בדרת"ש דאם נראה לעיני הרב וחכם העיר שיש צורך מחמת חשש איסור יכולי' לגזור גם בני זט"ה והקהל ולאשר אתם שייכים להה"ג וכו' והרי אתם לענין זה כבני קהלתו יוכל לגזור עליכם ברצונו בלבד אם יבין בזה צורך מחמת חשש איסור וצריכין לקבל דבריו אם כי בזה יש ג"כ דיעות. עכ"פ צריכין לשאול פיו בזה ומאיזה טעם גזר ולאשר לא גזר בזה מפני חשש איסור כפ' הנראה רק מפני תקנת הקהל היינו הכנסת עירו ובזה יש להקל מפני ספק תקנה כיון שהוא רחוק מהעיר כנ"ל והוי ספק אם יכולים לגזור עליכם וגם יש לעיין בענין הכנסת השו"ב אם כי הוא מקבל פרס קצוב מהקהל מ"מ מובן אם יחסרו הכפרים מלשלם הגאבעלל"ע ויקחו בשר או ישחטו במק"א יחסר לקופת הקהל מלשנם לו פרס הקצוב. וגם כפי שהעריך מעל' השאלה להשו"ב יש להם טענה על בני הכפר אם יקבעו להם שו"ב בפ"ע כמבואר בדע"ת (סי' א' ס"ק פ"ו וס"ק פ"ח) ומובא בדרת"ש דהיכא שהם רחוקים מהעיר ורוצים עתה לקבל להם שו"ב בפ"ע דאיכא אומדנא דאדעתא דהכי לא קבלו לסגף א"ע וגם נוגע למכשול כשאין השו"ב במקומם וגם שיש יולדת או חולה שנחוץ לשעתו ע"כ יכולי' לקבל להם שו"ב עיי"ש אמנם שמוע בין אחיכם כתיב. ועכ"פ אם אין ברצונם ולא יכלו לקבל להם שו"ב בפ"ע וכאשר הוא במחניכם אבל הבו דלא לוסיף עלה עוד איסור תקנת שחוטי חוץ כיון דמפני המרחק בודאי לא קיבלו עליהם לסגף א"ע ולא נדרו כלל כהאי שכתב שם בדע"ת כנז' עכ"ז כיון שהענין נוגע להרב מרא דאתרא וכו' ע"כ כל דברינו בזה להלכה ולא למעשה ושוכט"ס

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה