אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן ו

סימן ה

כבוד ידידי הרב החריף וכו'

הגיעני מכתבך והנה מ"ש בדברי הש"ך ביו"ד (סי' פ"ז ס"ק ז') שכ' דליכא מראית העין בבישול בלבד רק במבשל לאכלו והלכך בשר בהמה טמאה בחלב טהורה כיון דעל כרחך אינו מבשל לאכלו ליכא מראית העין וכו' ונמצא מזה דבשר עוף בחלב דלא הי' אסור מעיקרא וכ"א וא' היתר אז יש בו מראית עין ובאמת לפי"ד הש"ך דבישול היינו לאכול ובבישול ל"ש מ"ע נמצא דבשר עוף בחלב ליכא מראית עין כיון דבאכילה ס"ס אסור משום בב"ח עכ"ד הנה פשוט שאין כונת הש"ך דבשר בהמה טמאה משום שהי' אסור מעיקרא ע"כ ל"ש מ"ע אלא דבכל דבר שאינו מבשלו לאכילה ובבישול לחוד ל"ש מ"ע ע"כ פשוט דבשר עוף בחלב כיון דיהי' אסור לאכלו ע"כ ל"ש מ"ע וז"פ וגם מיושב מה שהקשית במ"ש הש"ך והלכך בשר בהמה טמאה בחלב טהורה או איפכא כיון דעל כרחך לאו לאכילה מבשל להו דהא עכ"פ אסורים משום בשר או חלב טמאה ליכא משום מראית העין עכ"ל וקשה דמשמע דכשאינו בשר טמאה הי' שייך מ"ע והא כ' לעיל בא"ד דבבישול ל"ש כלל מראית העין ולאו דוקא בבשר או חלב טמאה עכ"ד ובאמת הקשה כן (ע"ד הש"ך) בס' מים רבים (בחלק פתוחי חותם בפי' דברי הש"ך) ותי' דבאמת כונת הש"ך דבישול לחודא בלא אכילה וגם אכילה בלא בישוב לא שייך מ"ע (כמ"ש בס"ק הקודם) ובזה ניחא שדייק הש"ך בלשונו בבישול בלחודי' ר"ל בבישול לחודי' בלא אכילה ליכא מ"ע רק בתרתי וז"ש כיון דלאו לאוכלם מבשל להו היינו דליכא אלא בישול לחוד ע"כ ליכא איסור מ"ע וזהו נראה באמת מ"ש הש"ך לעיל ראי' דבבישול לחודא נ"ש מ"ע דאפי' בבשר בהמה טהורה בחלב טהורה בחלב שקדים נדחק לומר דמניח שקדים בשעת בישול ועל כרחך כיון דבישול בלא אכילה לחוד ל"ל בה וממילא כשמבשל לאכלו ובשעת אכילה הוא מניח שקדים ואז ל"ש מ"ע וע"כ ל"ש מ"ע גם בבישול לחוד וא"כ ה"נ כשמבשל איסור בודאי אינו מבשלו לאכילה וגם בשר עוף בחלב כן כיון דאסור לאכלו ע"כ אין איסור מ"ע לבשלו בבישול כבד כנז' ובבאר שבע (בשו"ת שבסופו סי' י"ז) הסביר להך דבשר טמאה וכן כיוצא שאסור אין מהדרך לבשלו כי למה זה יבשלו דשלא יוכל לאוכלו והוי מילתא דלא שכיח ע"כ לא גזרו רבנן בכה"ג משום מ"ע כלל ועיי' ביד יהודא סי' זה

ומ"ש דיהי' בזה בין הש"ך והט"ז לענין בשר עוף בחלב אי שייך מ"ע הנה כן בודאי הוא נ"מ וחשבתי מאז בעת לימודי דלהש"ך מותר כנ"ל ולא שייך משום מראות עין בדבר הנאסר ולא יוכלו לאוכלו והט"ז רוצה להחמיר גם בבשר עוף בחלב הן אמת דלדעת מהרש"ל בודאי אסור גם בבישול אבל זולת זה וכמו שאנו פוסקי' כדעת המחבר דבשר עוף מותר בבישול בחלב הנה מותר בודאי וכ"פ הלבוש והט"ז השיג בזה עליו אמנם מצוה עלינו בכל מקום היכא דאפשר ליישב בעה"י דברי זקיני הלבוש זצ"ל ונ"ל בזה דברי הלבוש נכונים בפשיטות דהא עינינו רואות שיש הפרש ניכר בין בשר עוף לבשר בהמה ול"ש למעות בפרט לפימש"כ הש"ך דניכר בין חלב טמא שחיור לחלב טמא שירוק וזהו אפשר אולי להשתנות המראה בבישול לפעמים כ"ש וכ"ש בין בשר עוף לבשר בהמה דניכר לכל ההיפך גם לאחר בישולו וחתוכו ולא הבנתי כלל השגת הט"ז עליו

ובדברי הפמ"ג שכתבת נראה הפי' כדבריך אך מה שהקשית על מה שסיים בשפ"ד (ס"ק ז') דלמה לא נקט המחבר בשר עוף בחלב ותי' עפי"ד הלבוש דמינכר וע"ז הקשית דלפי"ד הט"ז שחולק על הלבוש ל"ש לתרץ זה ועדיין יוקשה (נשי' הט"ז) על המחבר למה לא נקט בשר עוף בחלב עכת"ד וזה ל"ק לרואה היטב בלשון הט"ז כי בא רק לשי' הרמ"א שכ' דכ"ש בשר טמא וכו' וע"ז סבר הט"ז דלפי"ז כ"ש בשר עוף בחלב דמצינו דגזרו בהו חכז"ל אבל באמת המחבר יוכל להיות דלא ס"ל כן דאסור וכמ"ש שהוא רק לשי' הרמ"א שאין בידו להקל מה שהחמיר הרמ"א אלא שלפי"ז לשי' הרמ"א גם בשר עוף בחלב וכו' והרמ"א באמת נראה מלשונו דס"ל גם בשר עוף בחלב כמ"ש במשבצות (ס"ק ה') מדנקיט הרמ"א עוף דרבנן בחלב טמאה משמע בחלב טהורה אסור עיי"ש והנני ידידושוכ"ט

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה