אור ברסלב
מנחת אלעזר חלק ג מפתחות או"ח

מנחת אלעזר חלק ג· רבי חיים אלעזר שפירא

מפתחות או"ח

תרעא זעירא

סימן נ"ד. אם מותר ליטול מים לתפלה ומים אחרונים ברוק שבפיו.

סי' י"ד. בתפילין שהתגין מהיודי"ן הם גדולים שנראים כמו למ"ד

סי' נ"ו. בדין נשיאת כפים אם לגלות הידים או לכסותן בטלית– וגם בדבר נ"כ ביו"ט שחל בשבת.

סי' מ"ח. ע"ד ביהכ"נ של כפרים שנשרף. כדת מה לעשות במקום ההוא.

סי' ד'. אם מותר לצאת בבתי עינים (ברילל"ע) בשבת למי שצריך לו בהכרח. ובאיזה מקום מותר.

סי' נ"ז. בסוגיא דמלאכה שא"צ לגופה. ובענין כתב על גבי כתב.

סי' ע"ב. לפרש דברי התוספתא הפליאה במס' שבת במנער את הטבלא במימרת ר' זכרי' בן אבקולס.

סי' כ"ז בדברי הש"ס נדרים דף ל"ז פסקי טעמים בקריאת התורה אם המה מדאורייתא או מדרבנן.

סי' י"ט. בא' שחתם בר"ח במוסף מקדש ישראל והזמנים אם צריך לחזור ולהתפלל וביאור הענין במקומות רבות בש"ס לענין אי ר"ח איקרי מועד ויו"ט. ובסוף התשו' בענין ט"ס שנפל בס' מעין טהור ע"ד טבילת נשים.

סי' ס"ב. פלפול בסוגיא דחזקה שליח עושה שליחתו ובענין המשכיר בית לחבירו אם חזקתו בדוק.

סי' ע"ד. פלפול בסוגיא דתשע צבורין של מצה וא' של חמץ.

סי' ע"ט. פלפול בסוגיא דהרהינו חמץ אצל עכו"ם בפסח.

סי' ע"ה. ע"ד הרחיים של דאמפ"ף וקונס"ט מיהלע"ן אם יש להכשירם לפסח. ובפרט במקומות שנהגו איסור. ועכ"פ בשעת הדחק אם יתירום.

סי' כ"ו. בשנה שחל ע"פ בשבת עד איזה שעה ימכרו קמח או חמץ גמור בעש"ק שלפני ע"פ.

סי' ט"ז. ע"ד הש"ס פסחים דף י' בשכר בפי נחש וצריך לשכור חבר להוציאו ואם מותר חבר ישראל.

סי' י"ח. ע"ד קו' מהר"צ חריף ז"ל בסוגיא דחולין בהכ' ועצם לא תשברו בו בפסח דילפינן רוב. ובענין ספיקא דאו' מה"ת לקולא לד' הרמב"ם ז"ל. והמסתעף מזה.

סי' כ"ב. אם לעשות בימינו ובמדינתנו כדעת הגר"א ליקח רק ב' מצות להסדר של פסח שהוא נגד דעת הש"ע

סי' כ"ג. ע"ד השאלה שאירעה בעוה"ר בבני חיל שהיו בחג הפסח בבאסניע"ן במקומות הנכרים ולא מצאו רק סתם יינם אם יקחו מזה לד' כוסות.

סי' ס'. במי שנעשה בר מצוה בימי ספירת העומר אם מותר לספור אח"כ בברכה.

סי' ס"ה. אם לגלח ביום מ"ח לספירה כשחל ערב שבועות ביום ש"ק.

סימן ל"ד. כשאומרים ביו"ט או בר"ח תהלים ש קודם התפלה כשמגיעים למזמורי הלל ואומרים אותם ג"כ איך יכולים לברך אח"כ בעת התפלה על ההלל למ"ד מצות אצ"כ אם אין מכוונים אז בפירוש שלא לצאת. וגם פלפולים וברורים להלכה דלמ"ד מצ"כ גם בדרבנן צריכין כונה.

סי' נ"ט. בדבר מת ביו"ט שני והיו צריכין לחפור קברו ושאר מלאכות שאין עושים ביו"ט ע"י ישראל אם מותר לעשותן ע"י בן א"י שהי' אז שם בחו"ל.

סי' ב'. ע"ד שהתיר המורה לגמור ס"ת בחוה"מ ולכתוב בערך שלשים אותיות בחוה"מ שהיו בתחלה האותיות נרשמים קצת בצבע מאת הסופר שרשמם קודם יו"ט.

סי' מ"ב. לענין סידור האותיות והדפסה בחוה"מ ומחזיק דבריו מ"ש במנח"א חלק ב'.

סי' ס"ו. אם יש לדקדק שלא לעשות נשואין בחדש תמוז כולו. ובענין המקפידים על זוגות אם שייך כמשייר מעט מן הכוס. וע"ד אם צריכין לשייר שלא לסוד אמה על אמה בבנין של מצוה באהלים על קברי הצדיקים וגם בביהמ"ד.

סי' ג'. היכן הוא הסמך או המקור בש"ס או בפוסקים מה שנהגו שאם א' לא יוכל להתענות בד' צומות מחמת חולשתו אז אוכל רק בצינעא בחדרי חדרים.

סי' ס"ז. בסוגיא דמאכילין הקל הקל וסוגיא דעתי אפילו בשבת שחל בו יוהכ"פ.

סי' ע'. נסתפקתי כשכפוהו ונתנו לא' בע"כ אתרוג לתוך ידו ביו"ט אם יצא י"ח בזה. ובסוגי' דאתרוג של ערלה וכו'.

סי' ע"ז. בענין האתרוגים מורכבים. ואתרוגים מאה"ק שיש עליהם חשש מורכבים. וענין סימניהם

סי' ע"ה. בענין הנז' אם יש לסמוך על א' שראה סימני האתרוג מאותו תיבה שנחתכו איזה מהם אך בעת שראה לא הי' בקי בדיני סימניהם אם יש לסמוך עליו בזה. ושם תשו' מכת"י שם שלמה מאאזמו"ר הגאוה"ק (מהר"ש זי"ע) מפה"ק ע"ד כל מילתא דלא רמיא עלי' דאינש בענין שעורה שנמצאת בפסח בתבשיל והשואל אומר שהיתה קשה ולא נתרככה אם יש לסמוך על עדותו הלז.

סי' ע"ג. תשו' בפלפולא בד' התוס' בשבת דף כ"ד מהו להזכיר של חנוכה בביהמ"ז וכו' ובענין אי מדליקין בשמן שריפה.

סי' י"א. ע"ד התוס' במגילה דף ט"ו אמאי לא גירשה מרדכי לאסתר וכו' ותשו' לקושיית השואל בזה עפי"ד תשו' מהר"ם לובלין זצ"ל

סי' מ'. פלפולים נחמדים בביאור סוגיא דכל העומד וכו' וכתותי מיכתת שיעורי'.

סי' מ"א. פלפולים נחמדים בסוגיא דמצות לאו ליהנות ניתנו.

סי' ל"ח. בענין מה דמצינו כ"פ בש"ס מה דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקנו וכמה פעמים בש"ס דעשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה מבאר ומברר החילוקי' בזה. סי' כ"ט. תשו' ע"ד הרע"מ פ' בהר. וע"ד פע"ח בשער חג השבועות. ובסידור הר"ש בתפלת שבת. יו"ד

סי' מ"ו. ע"ד השו"ב שיצא עליו ערעורים מפני שהוציא דיבת שקר על שו"ב מומחה ות"ח וגם שלא הסיר סכינו לפני הרב כראוי.

סי' נ"א. עוד בענין הנז' (בסי' מ"ז) ואם יש רשות לשו"ב אחרים הסמוכים להשו"ב הנז' לשחוט בביתם בעד אנשי ישוב הנז' כשמביאין להן לביתם לשחוט עופות וכיוצא.

סי' ז'. ע"ד קהל והביד"צ שגזרו איסור שחוטי חוץ בעיר א' אם גם הגלילות וכפר ישוב בפ"ע הרחק כמו שתי פרסאות הוא בכלל איסור זה ואם יכולין לגזור עליהם על הכפר הלז ג"כ.

סי' מ"ט. ישוב לקו' על מה דפסקינן בחש"ו ששחטו דל"ש אותו ואת בנו.

סי' ע"א. ע"ד תולע שנמצא בראש הכבש חציו בתוך החוטם וחציו בתוך המוח סמוך לקרום

סי' ו'. תשו' בדברי הש"ך יו"ד סי' פ"ז שכ' דליכא מראית עין בבישול רק כשמבשל לאכלו.

סי' י"ג. תשו' בהערות רבות במקומות שונות לדברי רבינו יהודא החסיד זצ"ל בצוואותיו ובדברים שי"ב סכנה.

סי' כ"ד. אם יש לסמוך על האחרונים שרצו לתלות בדברי התו"ח דמחלל שבת בפרהסיא אינו מנסך יין זולת אם מחלל שבת בפני הנשיא ורב העיר.

סי' ל"ו ע"ד היין שעמדו הענבים דרוכים בגיגית פתוחה בבית נכרי ואח"כ נעשה היין ונשמר בלי חותם רק בב' מפתחות.

סי' מ"ד. אם להתרחק ד' אמות ולעקם את הדרך כשעוברים דרך ע"ז או לעבור לפני' ויסמא את עינה כד' הירושלמי.

סי' מ"ו. בענין דינא דיהרג ואל יעבור. נגד הס' בשמים ראש וכסא דהרסנא.

סי' נ'. תשו' לקושי' החכם השואל בש"ס דהמקיימו לנדר דנקרא רשע עפ"י מתני' דביצה דף ל"ו ע"ב.

סי' א'. פלפול נחמד בגיטין דף ל"ה בסוגיא דנודרת ובתך דכהן דנודר ועובד יורד ומגרש.

סי' ל"ג ע"ד מי שצוהו אבי זקנו לעשות דבר וחותנו צוה לו ד"א. אם מחוייב יותר בכבוד אביו זקנו או בכבוד חמיו.

סי' כ'. ע"ד מו"צ שנתמנה בישוב שהוא תחת דגל הרב מרא דאתרא ונתמנה נגד רצונו ולעומתו נתמנה מו"צ אחר ברצון הרב והסכמתו.

סי' ס"ג. ע"ד קהלה שקבלו להם דיין ומקפח פרנסת הדיין הזקן אשר נתמנה מאז ומורה כדת וכהלכה.:

סי' כ"ח. בדברי הט"ז יו"ד סי' ע"ר דהאידנא ג"כ אין לבטל מצות כתיבת ס"ת וכו'. ובענין דאין כותבין התורה פרשיות פרשיות

סי' נ"ה. בדבר ס"ת שכתב הסופר בשירת הים בהאריח ע"ג לבינה שאין מעורבים ומשולבים השורות זב"ז.

סי' נ"ב. ע"ד ס"ת פסולה שנפלה ר"ל מאה"ק אם צריכין להתענות וכדת מה לעשות

סי' מ"ג ע"ד מצות שלוח הקן בעופות שיש להם סימני טהרה אך אין להם מסורות כד' הרמ"א.

סי' כ"ה. בכלי גראמיפאן (פאנאגראף) המדברת ומשמעת קולי שירות וזמרות שניגנו בתוכה. ובתוכם מה שדיברו לתוכה חזנים קלי הדעת ברכות בשם ומלכות אם מותר להעמיד הכלי לומר הברכה לבטלה בנגינה הנ"ל בבית מרזח שיש לישראל כשר לצורך מסחרו ופרנסתו ואם אינו עי"ז בכלל הך דיו"ד סי' של"ד השומע הזכרה מפי חבירו וכו' ופלפול בענין לאו דלא תשא אם עובר בברכה לבטלה. סי' ע"ו. תשו' נגד הפורצי גדר בעלי ריב ועוברים על חרם שגזר הרב לאפרושי מאיסורים חמורים ולהחזיק הדת של תורה

הערה בענין חומר האיסור של הדם עיי' בכל בו (סי' קל"ט) דין העובר על החרם. אמרו חכמים ז"ל כל העובר על החרם כאלו עובר על כל התורה כולה וכו' עכל"ה עיי"ש. ונראה דזהו בין למ"ד חרם דאו' או חרם רה דרבנן שהוא פלוגתת הפוסקים בזה ועיי' בדברינו במנח"א ה"א סי' ט"ז י"ז ובשארי דוכתי) דגם למ"ד דרבנן החמירו בו חכז"ל וכל העובר על דברי חכמים חייב וכו' יותר משל תורה. ועיי' בדברינו בחלק הזה לעיל (סי' ל"ח) וגם אסמכוהי אקראי. ברמזי תורה. עיי"ש בכל בו:

סימן ס"ד. ע"ד אם מותר לטמאות כהנים תלמידיו של גדול הדור שנסתלק אם זהו בכלל נשיא שהכל מטמאין לו.

סי' ל"ז. אם צריכין להעמיד מצבה ולכתוב שמו של אדם גדול שיש לו אהל בנין על קברו.

סי' ל"ב בא' שנמצא תלוי ר"ל וכנראה שאיבד עצמו לדעת מפני פחד המאסר ועתה קמו בניו ורוצים להעמיד לו מצבה.

סי' נ"ג. בענין המתפללים בצבור וקורין בס"ת באהל קבר רחל אמנו זי"ע חי יאות עבדין.

סי' ח'. בא' שלקח בת אל נכר ר"ל כפי חוקי הציפי"ל עה"ע ויען שכפי החוק שלהם בנשואי התערובות הבן שייך לאמונת אביו ע"כ הפרעדיגע"ר במקום מגורו מל את בנו הילד שנולד לו מהנכרית ואח"כ בדרך נסיעתו מת אם נקוברו בין קברות ישראל ואם מיקרי גרות לענין זה במה שנמול בלבד ולא טבלו לשם גרות הערה, הנה כתבתי בפנים בסוף התשובה מדברי הירושלמי בעירובין בגר שטבל בשבת כשהאיר המזרח. הנה נראה דהך מ"ד ר"נ בר יעקב בירושלמי ס"ל כר' יהודא דמטבילין גר בשבת עיי' ש"ס דילן ביבמות (מ"ו ע"ב) אמנם ל"ש זה למאי דפסקינן (בטוש"ע יו"ד סי' רס"ח סעי' ד') כר' יוסי שם דאין מטבילין גר בשבת. או י"ל כיון דפסקינן שם בש"ע כד' הרשב"א דכשטבל בשבת בדיעבד ה"ז גר ועלתה לו טבילה ע"כ שפיר שייך ד' הירושלמי בעירובין גם לדידן אם יקנה הגר שביתה כשטבל (בדיעבד) בשבת:

סימן ס"א. תשו' להגאון בעל שו"ת פני מבין הערות על ספרו חלק יורה דעה בכמה ענינים:.

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה