אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן עז

סימן עו

כבוד ידידי וכו' הגיענו מכתבך וכו' ולמען אהבתך אשיב על אתר גם ברוב טרדות כעת. ע"ד שאלתך על היין מצמוקים שעושים (הרבה בגלילתכם) על חג הפסח נשמעת שיש חשש עליהם. הנה זה כמה שנים שהזהיר ש"ק אאמ"ו שליט"א לכל יר"א המדקדק ליזהר שלא לעשות יין לפסח מהצמוקים (הנקראים צוועבען או ראזינקיס) יען כי נודע לנו מאנשים נאמנים שהיו באיטאליא מבמדינות הסמוכות לשם בעת בצירת היין וראו וידעו במקומות שבאים הצמוקים לכאן כי זהו סדר עשייתן שהנכרים שנשארו להם ענבים ויראו לשלחם בתורת צמוקים אז יאספום בעגולות וישימום בתוך יורה קטנה של מים רותחין ויטבילום פ"א בהמים רותחין כדי שיתכווצו נקבי הענבים ולא יצא לחוץ מוהל היין וטעם שלהם והיורות האלו הן המה אשר יהי' שם לכל נכרי בבית כרם היין שלו ובעת הבציר אז יבשלו שם הנכרים בעלי הכרם את מרק פיגולם ותבשילם כי זבח משפחה הוא להם עת הבציר אז ושמה יאכלו כמה ימים. כנודע גם במדינתנו. ובאותו פרק אז אח"כ ישימו מים רותחין להחליט עגולי הענבים להיות צוועבין למשלוח למדינתנו אשר יקבצם הסוחר הגדול מיד כל נכרי בעל כרם אשר יביא לו הצוועבין שחלטן ביורה שלו כנז' והנה גם אם נאמר דקפדי אנקיותא וינקו מקודם שיור המאכל שנשאר ביורה מ"מ פשוט דלא הוגעלה היורה ולכאו' י"ל דיש לסמוך על הך דפסקינן סתם כלים אינן בנ"י אך י"ל דדמי למ"ש בתשו' נו"ב (קמא חיו"ד סי' ל"ו) לענין הקאפ"ע שאלי"ן דכיון דמשתמשין בהן בכל יום ובכל שעה ל"ש לומר בהן סתם כלים אינן בנ"י וכמובא ביד אפרים יו"ד סי' קכ"ב סעי' ו' וגם החכם בתשו' מים רבים ומובא שם בפת"ש כשהדבר ידוע שהנכרים המוכרים המה עניים ואין להם כלי אחר לבשל תבשילם וא"כ אין אלו הכלים נכנסים בכלל סתם כלים אינן בנ"י ע"ש וה"נ י"ל כיון דשם עניים הם באותו שעה שמה בחוצה ובכרם שאין להם יורה אחרת לבשל כנ"ל וגם בתשו' מים רבים שחולק על החכם שכ' דל"ש סתם כלים אינם בנ"י כשמבשלים בהם בכל יום מ"מ לא חלק עליו רק מטעמי' שכ' שהכלים שמבשלים בהם הערמונים אף שעינינו רואות שבכל יום מבשלים בשר מ"מ אין לנו טב"ע להעיד בנכון ודוקא שבאותו יורה עצמה שמבשלין הערמונים מבשלים ג"כ בכל יום הבשר ע"ש לדרכו (בסי' י"ח מחיו"ד בד"ה ואם כן וכו') נמצא לפי"ז כאשר יספרו לנו כנז' שמבשלים בהם הנכרים בכל יום את תבשילם האסורות ואין להם שם יורה אחרת שוב ל"ש השגתו של המים רבים ונוכל להעיד בזה שזהו היורה שמבשלים בו מאכלם ושוב ל"ש לומר סתם כלים אינם בנ"י בזה ומה"ט נזהר כ"ק אאמ"ו שליט"א שלא לאכול צוועבין שלמים גם בכל השנה. אולם גם אם נאמר כן. הנה כבר כ' הרמ"א בסי' תמ"ז סעי' ה' דדבר שמבשלין בכלי חמץ כגון יין מבושל או מרקחת וכדומה אסור בפסח אבל אם נתערב משהו מדברים אלו תוך המאכל שאין להחמיר לאסור התערובות וכ' שם הט"ז והמג"א דמה דהחמיר לכתחלה היינו משום חומרא דחמץ לא אמרינן שיהי' נ"ט בר נ"ט דהיתרא ונחשב כטעם הא' אך בדיעבד אמרינן דהוי נ"ט בר נ"ט וגם סתם כלים אינם בנ"י ואף דבנידון דידן אין לומר סתם כלים אינן בנ"י אם נניח כנז' דמבשלים בהם בכל יום ודמי להנז' מ"מ שאני הכא דאינן מבשלים גוף היין בתוך כליהם ויורותיהם (ושאני מעובדא דהרמ"א) רק שמבשלים בזה הצמוקים ולו יהא דבאמת אין בהמים רותחין והצמוקים ס' נגד היורה מ"מ כיון שאח"כ שם הצמוקים במים קודם פסח ועכ"פ יש בצירוף המים ס' נגד הבליעה לפי המדומע קודם פסח מה שקבלו הצמוקים מבליעת היורה ובלח בלח לא אמרינן חוזר וניער בפסח. ומה שהרמ"א אוסר לכתחלה לשתות היין בפסח זולת ביו"ט האחרון מ"מ כבר כ' שם הט"ז דהיינו מטעם קנסא הואיל ובשלם הישראל בכלי נכרים החמוצים ע"כ קנסוהו אבל כשבשלום והחליטום הנכרים שם במקומות הרחוקות ל"ש למיקנס וכמ"ש הרמ"א ביו"ד סי' קכ"ב סעי' ו' דמה שנעשה ביד עכו"ם מיקרי דיעבד אף ישראל קונה ממנו ע"כ מדינא אין לאסור היין גם בפסח אך מי שניהג בחומרות משהו חמץ בודאי שומר נפשו ירחק מיין צמוקים בפסח מטעם הנז' ובפרט מי שחושב ע"י שתיית היין צמוקים להחמיר על עצמו בפסח ולהיות זהיר וזריז. ה"ז אינו אלא טועה. (ויוכל למצוא במדינתינו לקנות יין לפסח מכרם ישראל כשר שאין בו חמץ כלל) ובשנים הקודמות לא ידעו מזה החשש עד שנסעו בשנים האלו מאחב"י בגלילותינו לעשות היינות באיטאליא ושאר מדינות דשם כנז'. וכן ראיתי בשו"ת מהרש"ם להרב הגאון מבערזאן (ח"א סי' קפ"ב) שכ' שהוא מדביק פיתקאות בכל שנה קודם פסח להזהיר שלא לשתות יין צמוקים מהאי ציפר"א מחשש ששמע מהסוחרים שדרכם שם במדינות הנ"ל ליקח שק ראזינקוס ותוחבין למים רותחין שיפלט קצת טעם בהמים ומזה עושין יין המתוק ראסטע"ר וחוששים שאולי משימים איזו דבר חמץ בהמים שעי"ז יפלוט טעם המתיקות ע"ש שהעלה ג"כ שלדינא בודאי אין לאסרן רק שיש ליזהר מהם וכ' שם שמהאי ציזמע"ה שמע מהסוחרים שאין עליהם חשש בישול ושריי' רק החשש על הבאים מהאי ציפר"א עכ"ד וזהו מחשש דילי' אבל לפימש"כ ששמענו מהאנשים בעצמן שהיו שם שכל הצוועבען תחלת עשייתן כן הוא ולאו דוקא הבשים ובזה לא שמענו חילוק האיים והמקומות. ודע כי מה שיאמרו בעלי החניות בערים הקטנים והגדולות שהמה יודעים להבחין החילוק בין הצמוקים איזה מהן שרויים או מבושלים ואיזו לא. זהו שקר בימינם ורק להשביח מקחם יאמרו פטומי מילי בעלמא כי שאלנו ודרשנו מהגבירים המופלגים בגרוו"ד וכן בשארי עיירות גדולות שהמה הסוחרים הגדולים בזה בכל המדינה כמעט והן אמת שיש בצמוקים הרבה מינים וחילוק שמות אבל לא ידעין כלל איזו מהן מבושלים או לא ואם הם לא ידעו מנין להסוחרים הקטנים מהם. ושומר נפשו ירחק. ולדינא אין להרעיש להעולם כנז'. וה' יצילנו מכל משהו מחמצת בחה"פ הבעל ובכל השנים לטובה ולברכה:

ומה ששאלת אם אין חסרון כשלא היו עשרה עוד במנחה בעת ח"ק ולא אמרו ח"ק ואח"כ היו ששה המתפללים יחד ויש עשרה הנה נ"ל שיוכלו לומר תפלת י"ח בקול דהמג"א בסי' ס"ט ס"ק ד' כ' רק באם אין ו' המתפללים לא יאמר הש"ץ התפלה בלחש משמע דכשהיו ו' המתפללים בלחש ויש עשרה בעת התפלה יוכלו לומר תפלת הש"ץ בלחש ובקול והח"ק הוא רק אחרי אשרי שאמרו ולא פתיחת התפלה וכן ראיתי מעשה רב:

ושוכ"ט

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה