אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן עד

סימן עג

להמופלג וכו' מכתבו הגיענו וכו' ועל ד"ת שכתב להקשות על השבות יעקב ח"א סי' מ' ומובא בשע"ת מגילה סי' תרצנ"ו דבן כרך שהלך לעיר ביום י"ד ודעתו לחזור ביום ט"ו לביתו שאינו מחוייב בקריאת המגילה אם יוכל לעלות בקה"ת ויבא עמלק ובשבו"י ראי' מסי' תקס"ו לענין מי שאינו מתענה שלא וע"ז פקפק מע"ל דבתענית כיון שהקריאה הוא את ענין התענית לעורר רחמים ע"כ מי שאינו לא יעלה דכיון דהיום בעצם אינו משונה משאר רק למי שמתענה משא"כ בפורים כיון דעתה הוא רק שאינו קורא המגילה ועכ"פ יום מסויים הוא משאר ימים ע"כ יוכל לעלות לויבא עמלק עכת"ד ולא נהירא כלל דהא אם הוא אצלו יום י"ד כמו יום ט"ו לדידן פרזים אם כי ביארתי כבר במ"א בתשובות דחייבין במשתה ושמחה מדינא ולא ממדת חסידות לבד ביום ט"ו לדידן וכן ביום י"ד למוקפים ליתן את של זה בזה לענין איסור הספד ותענית וחיוב משתה ושמחה דתלוי זב"ז כפי שביארתי שם אבל לענין קריאת המגילה וקריאת ויבא עמלק פשוט לכל שאינו ענין רק כ"א ביומו וא"כ היום הזה אצלו לענין זה הקריאה אינו משונה כלל משאר ימים ואין שייך בו קריאה זו כיון שהוא רק כדי לסמוך קריאת מעשה עמלק לקריאת מעשה המן כמ"ש במג"א סי' תרפ"ה וכיון דא"צ הבן כרך לקרות מעשה המן ל"ש גבי' אז קריאת מעשה עמלק ג"כ וכן ממה שהביא לי מע"ל מתשו' רעק"א סי' כ"ד דביוה"כ מי שלא התענה מחמת אונס חולי אעפ"כ יוכל לעלות לתורה בשחרית. זה ג"כ אינו ראי' לנידון דידן דביוהכ"פ פשוט הוא דיום קדוש הוא לכל ישראל כא' ומחוייב בקה"ת ע"כ שפיר יוכל לעלות גם מי שמתענה כיון דאין היום תלוי בתענית דילי' אם הוא מתענה וגם אם הוא אינו מתענה מ"מ היום בקדושתו הוא אצלו לגבי' יום כפורים כמו לכל ישראל משא"כ בפורים כיון דהוא מהמוקפים אינו יום פורים דילי' לענין קריאת המגילה וכן ויבא עמלק כנז' וגם מה שנסתפק הגאון בתשו' רעק"א שם לענין מנחה ביוהכ"פ למי שלא התענה והניח בצ"ע הנה מה דמספקא לי' למר זצ"ל מאור הגולה זה נלע"ד דיכול לעלות גם במנחה דהא אמרינן במגילה ל"א ע"א במנחה קורין בעריות פירש"י שמי שיש בידו עריות יפרוש מהן היינו בשביל שהוא יום סליחה ומחילה ומכפר עם התשובה (דאי בשביל ת"צ שבמנחה בודקין ומעיינין בעוונות העיר א"כ בכל ת"צ היו צריכין זה א"ו רק משום יוהכ"פ וקדושת היום לסליחה ותשובה) וכן התוס' כתבו שם לפי שהנשים מקושטות לכבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהם ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושים רמז להקב"ה שכשם שהזהיר שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעוונתם עכ"ל הרי מפורש דכ"ז רק בשביל יוהכ"פ שמקושטות אז לכבוד כמשארז"ל בסוף תענית לא היו יו"ט לישראל וכו' כיוהכ"פ שבהן בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים וכו' ואין לו שייכות עם התענית וכן לפי טעם המדרש ג"כ שייך מחמת קדושת היום סליחה שלא יזכר עונותינו אז ביום הדין ובמ"א (במנח"א ח"ב הלז סי' ס"ד) כתבתי לעורר עוד מזה. ועכ"פ נראה מכ"ז שהוקבע לקרות במנחה יוהכ"פ רק מחמת סגולת קדושת היום וכ"כ במדרש לכך קורין בעריות היינו שצריך לקרות בעריות ביוה"כ רק שבשחרית קורין באחרי בסדר היום להיות ונשלמה פרים שפתינו ע"כ קורין במנחה בעריות אבל לא משום התענית ופשוט שאין נ"מ למתענים. וגם אם יהי' צבור בביהכ"נ שרובן חולים ל"ע וכמו שהי' בזמן המגיפה ר"ל שהוצרכו כולם לטעום ביוה"כ כמ"ש בתשו' חת"ס חלק ששי אעפ"כ בודאי יקראו במנחה ביוה"כ ואין הענין צריך לפנים שיוכל לעלות ג"כ:

נחזור לענינינו עכ"פ אין בדברי מע"ל כדי השב כלל על השבו"י מכל הנז'. גם מה שפקפק על מ"ש השבו"י מדברי הר"ן במגילה דא"י בן כרך להוציא את בן עיר וע"ז הקשה דהא באמת יוכל אלא שאינו רשאי להוציא אחרים כמו נשים שמברכות רשות אבל לאחרים אין מוציאות במעשהז"ג עכ"ד. לק"מ דנשים שמברכות ומביאות עצמן לידי חיוב כבר מבואר בתוס' ובפוסקים אבל בן כרך שדעתו לחזור בודאי לא יוכל לברך גם לעצמו כיון שפטור לגמרי ולמחר יקרא בביתו בודאי שלא יוכל לברך גם לעצמו גם כשירצה. ואין להאריך ומה שסיים מע"ל דחיוב אף לו (בן כרך) גורם הקריאה. ז"א כנ"ל. אך בלא"ה סיים בשבו"י שמדינא יוכל לעלות כיון שהוא ראוי אם ירצה שלא לחזור וכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וע"ש:

אולם בגוף דברי מהרי"ק בשורש ט' ענף ה' וממנו הוציא מרן בב"י ובש"ע סי' תקס"ו סעיף ו' שאין עומד לקרות בתורה מי שאינו מתענה ובאמת זה לשון מהרי"ק ועוד יש להביא ראי' ממנהגינו שנהגו בכל קהילת צרפת להתענות בו בה"ב אחר פסח ואחר סוכות ואין זה אלא מנהג בעלמא וגם כ' בסדר מטרויש שאין טעם ברור למה הוקבעו ואפי' הכי מעשים בכל יום שדוחים כבוד הכהנים כדי לקיים מנהג זה כשאין הכהן מתענה באותן תעניות יצא הכהן מביהכ"נ ועמד לקרות בתורה ישראל המתענה וכו' עכ"ל הרי כ' בפירוש רק בתענית בה"ב שאינם ת"צ הנקבע וכמו שביאר שאינם רק ממנהגא בעלמא וא"י למה נקבעו וכיון שאינו ת"צ מדינא בודאי ל"ש שיעלה הכהן שאינו מתענה כיון שאינו משתתף עמהם כלל בזה התענית והיום ההוא בעצם לא נקבע לת"צ וגם כמ"ש בשבו"י שם הואיל שהוא פורש מן הצבור ואינו תופס מנהגם להתענות עמהם בה"ב לא יזכה לעלות עמהם לס"ת כי זו תורה וזו שכרה למי שמתענה עמהם בבה"ב עכ"ד אבל בד' צומות שהם מדברי קבלה ומחוייב בקה"ת מתענית חכמים ואם לזה אירעו אונס שא"י להתענות עכ"פ יום תעניתו הוא ויוכל לעלות כי ע"ז י"ל לא הי' כונת מהרי"ק כלל וכ"ש בדיעבד אם קראוהו אם שכ' המג"א שם סי' תקס"ו ס"ק ח' דליכא איסורא אם עולה כשקראוהו כבר אך הט"ז כ' דהוי ברכה לבטלה מ"מ י"ל כונתו רק בתענית בה"ב כמ"ש מהרי"ק כנז' וכיון שאינו מתענה עמהם מה ענין לברכתו כיון שאינו יום קה"ת אבל בד' צומות י"ל דיעלה לכתחלה גם לד' הטו"ז כנז'. ובס' בני חיי למהר"ח אלגאזי ז"ל בסי' תקס"ו שם נסתפק בכונת מהרי"ק ז"ל אם כונתו דרק ממנהגא הוא שיצא הכהן מביהכ"נ או כונתו דרק תענית בה"ב בעצם הוא ממנהגא בעלמא אבל לענין שלא יעלה מי שאינו מתענה שלא יעלה אז זהו מדינא והיינו כעין ד' הט"ז דהוי ברכה לבטלה. אבל בד' צומות י"ל כמו שכתבתי לעיל. ושוב ראיתי בשו"ת חת"ס סי' קנ"ז מהאו"ח שכ' ג"כ כדברינו וכיונה ת"ל לדעת הגדול זצ"ל בכל דרכו בזה וע' בס' מקראי קדש על קה"ת שער כ"ה סעי' כ"ג וכ"ד וגם בסעי' כ"ו שנ' ג"כ לענין מנחת יוהכ"פ בכמה ראיות דיוכל לעלות גם מי שאינו מתענה:

ואין לומר כיון שכתבנו דבת"צ דד' צומות יוכל לעלות גם מי שמתענה כיון דעכ"פ יום הוא שנקבע לקה"ת לכל ישראל וא"כ צדקו לכאו' דברי מע"ל גם לענין פורים שיוכל הבן כרך לעלות ממילא ביום י"ד כיון דעכ"פ יום הוא שנקבע לקה"ת. ז"א והחילוק פשוט דבתענית דד' צומות נקבע היום לכל ישראל כולם לת"צ מדברי קבלה וע"כ קורין בו בתורה אלא שאין האיש ההוא יכול להתענות מחמת אונס חולי וחולשה ובשביל זה אינו פורש מדרכי צבור ח"ו כי אנוס ופטור הוא ואעפ"כ בכלל הצבור הוא בחיוב הת"צ וגם לבקש רחמים ולהענות בו משא"כ פורים ביום י"ד למוקפין אם דעתו לחזור לביתו באותו יום שלאיש ההוא אינו יום קריאת המגילה כלל וחלוק הוא בזה מהצבור הפרזים וממילא גם קריאת ויבא עמלק בכלל קריאת המגילה כנ"ל ול"ש אצלו וי"ל דלא יעלה דלא דמי ליוהכ"פ וכן לת"צ שהוא לכל ישראל יחדיו ושהוא ג"כ בכללם משא"כ הכא בזה כנז' וז"ב:

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה