אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן סה

סימן סד

ומ"ש על מה שנמצא בכל הסידורים ומחזורים (וכן נהוג עלמא) בסוף התקיעות דמיושב כ' תקיעה גדולה ותמה דבאמת בתקיעות תר"ת צריכין לקצר יותר משל תשר"ת ותש"ת ושאל מקור תקיעה גדולה זו היכן הוא. והנה אם נדמהו למ"ש בסידור ר' עמרם גאון ולאחר התפלה מריעין בלא תקיעה ובלא ג' שברים מריע תרועה. גדולה כדי לערבב השטן והובא בתוספות ר"ה (ל"ג ע"ב) ד"ה שיעור תרועה ובטוש"ע או"ח סי' תקצ"ו וכיון שהוא לערבב השטן ע"כ עושין כזה גם לאחר תקיעות דמיושב דשם שייך יותר כמו שהקשה באמת בשלחן גבוה סי' תקצ"ו שם ע"ד הש"ע בשם ר' עמרם דאיך שייך לערבב השטן לאחר התפלה הלא אחז"ל זה רק בתקיעות דמיושב למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן ולא לאחר התפלה ולפי"ז שייך לערבב השטן יותר בסוף תקיעות דמיושב (אך באמת שניהם הם לערבב השטן התקיעות דמיושב וגם דמעומד דמה"ת בא' סגי ובזה מיושב קו' הרז"ה שהקשה למה מברכין על מיושב כיון שהם רק לערבב השטן ובאמת י"ל שניהם לערבב וכמ"ש במחזור ויטרי ובהגהות שם ואיזו שעושה מקודם היינו תקיעות דמיושב יוצא הדאו' אם נאנס שלא יוכלו לתקוע במעומד או חולה וכמו שתי' הרז"ה בעצמו ע"ש) אמנם שם הוא תרועה גדולה וכ' בפירוש ולא תקיעה וגם הטעם שכ' שם בטו"ז סי' תקצ"ו משום שהולכים אז אחר התפלה לאכול ולשמוח ע"כ תוקעין לערבבו כדי שלא יקטרג וכו' וזה ל"ש בסוף תקיעות דמיושב שהוא עדיין באמצע התפלה ומלבד כ"ז כבר העיר בטו"ז שם שאין מקור לדברי ר' עמרם אלו בש"ס וע"ש בלב"ש ויד אפרים ובמור וקציעה שכ' שלא נהגו כן בזה ואם שדברי גאון דברי קבלה שהגאונים סמוכים יותר לחתימת התלמוד כנודע עכ"ז הבו דלא לוסיף עלה בתקיעות דמיושב וגם שם כ' תרועה ולא תקיעה. וגם לא מצינו רמז רמיזה בשאר הפוסקים וגם בכתבי האריז"ל והמקובלים שיאמרו שום כוונה לתקיעה גדולה בסוף התר"ת. אמנם מצאתי במהרי"ל בה' ראש השנה כ' וז"ל אמר במהר"י סג"ל דלהכי מאריכין בתקיעה אחרונה ונקראת תקיעה גדולה למען ישמעו העם וידעו שסיימו הקולות ויאמרו אשרי העם יודעי תרועה והראי' בפסוק במשוך היובל המה יעלו בהר נמצא שמשיכת הקול סי' סילוק שכינה ורשאין לעלות ההר ה"נ לא שנא עכ"ל. ומהרי"ל שהוא רבינו רבן של בני אשכנז בפרט במנהגי התפלות ותקיעות ופיוטים בר"ה מפיו אנו חיין והוא הביא עוד זה למנהג קבוע בימיו ובודאי הי' עוד לפניו מעולם וכ' טעם לזה וכן הגאון מהר"י עמדין ז"ל בסידור שלו ע"כ בודאי איכא משום אל תטוש תורת אמך וחלילה לגרוע ולשנות ומ"ש כמע"ל דהתקיעה מתר"ת צ"ל קצרה מתשר"ת היינו שא"צ להאריך כמו בתקיעה דתשר"ת אבל אם מאריך יותר בסוף אין חשש כלל דרק תקיעה ארוכה אינה עולה לשתיים כדאמרי' במתני' וש"ע אמנם לתקיעה א' בודאי עלתה אפי' אם מאריך יותר וכ"ש לבסוף הסדר וז"פ. ותו לא מידי רק חיים ושלום וכו':

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה