מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן סד
לה"ה המופלג וכו' מכתבו הגיענו וכו'. ואשר הקשה על המג"א סי' תר"י ס"ק ה' שכ' דאין הנשים לובשים לבנים דאין יכולים להיות כמלאכים דעיר גברים כתיב (ומקורו מהמדרש בילקוט משלי) והיינו שכולם זכרים ואין בהם נקבות וכמ"ש שם במחצה"ש. וע"ז הקשה כמע"ל ממ"ש המרדכי וז"ל הגיע יוהכ"פ כל ישראל מתענין האנשים והנשים והטף ולובשים לבנים כמלאכי השרת ועומדים יחפים כמלאכי השרת הרי מפורש ממאמר מרדכי דגם הנשים לובשות לבנים ועומדות כמלאכי השרת עכ"ד. ולק"מ דלשון המרדכי ופירושו פשוט. הגיע יוהכ"פ כל ישראל מתענין האנשים והנשים והטף (היינו כמו דחשב במד"ר שבער"ה רק הגדולים מתענין ובעשי"ת רק הבינונים וביוהכ"פ אז הכל מתענין והיינו שגם הטף מחנכין אותן לשעות כמבואר בפוסקים ואח"כ כתב ולובשים לבנים כמלאכי השרת ועומדים יחפים כמלאכי השרת היינו האנשים ששייך גבם להתדמות למלאכי השרת (וכמ"ש במדרש עיר גברים כתיב כנז') דאל"כ ושאם נרצה לפרש כמ"ש מע"ל דהנשים והטף קאי גם על לובשים לבנים יוקשה טובא. א') דזה לא שמענו מעולם שילבשו את הקטנים והטף בבגדי לבנים ביוהכ"פ. ב') וגם ל"ש לומר שיעמדו הטף בעמידה כל היום יחפים זה ל"ש בטף ולא שמענו מעולם. ג') וגם נעשה עי"ז מחלוקות בין המדרשים כי למה יעמדו הנשים בבגדי לבנים כיון שלא יוכלו להתדמות למלה"ש דרק עיר גברים כתיב כמ"ש במדרש משלי כנז'. א"ו דהפי' פשוט וברור במרדכי בשם המדרש דהך אנשים ונשים וטף קאי רק על מתענין וכן במדרש אמור ובקהלת רבה עה"כ לך אכול בשמחה לחמך כ' הך דאנשים ונשים וטף רק על מתענין ולא כ' כלל מענין לובשים לבנים. וע' פרד"א פט"ו ומובא בטור סי' תר"ו מענין עומדים יחפים ושאר דברים כמלאכי השרת ואשר הקשה מע"ל על המטה אפרים בסי' תר"ה סעי' ט' שסותר א"ע למ"ש בסי' תרי"ט סעי' כ"א ע"ש. לק"מ שבסי' תר"ה כ' שהנשים לובשים לבנים לכבוד היום. היינו שהביא המנהג כמו שהוא באמת גם עתה בזמנינו דהא גם המג"א שכ' שם שאין נשים לובשים לבנים דל"ש להתדמות למלאכים מ"מ כ' שיוכלו הנשים ללבוש הקיטעל כיון שהוא רק לשבר הלב וע"כ בזמנינו שאין לובשות הקיטעל מ"מ לובשות מבגדים אחרים של לבן כדי לעורר הלב לפחד קדושת היום סליחה שחטאינו כשלג ילבינו. ושם בסי' תרי"ט כ' שאין לנשים לעמוד כל היום דל"ש בנשים להתדמות למלאכים רק לעורר כנז' והא ראי' שכ' במט"א בסי' תקפ"א סעי' נ"ה שהנשים לובשים לבנים בר"ה אף שבר"ה ל"ש דוגמת מלאכים כיון דאיכא אכילה ושתי' ובע"כ רק כדי לעורר כנז'. ואינו סותר א"ע. אך מ"ש שם במטה אפרים שמ"מ לא יקשטו א"ע בתכשיטין שמקשטין בהן שבת ויו"ט משום אימת הדין. זהו קשה בעיני שהוא נגד דברי התוס' במגילה (דף ל"א ע"א) ד"ה במנחה קורין שבמנחת יוהכ"פ קורין בעריות לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן עכ"ל הרי מפורש שהלכו מקושטות ביוהכ"פ ואדרבא נראה מזה שהלכו ביוהכ"פ בקישוטין יותר משאר יו"ט (שהוא לכבוד יום סליחה. ואולי נצמח זה מהך דסוף תענית לא היו יו"ט לישראל ביוהכ"פ וט"ו באב שבהן בנות ישראל יוצאות וכו' ואמרינן בגמ' בשלמא יוה"כ דאית בי' סליחה ומחילה ויום שנתנו בו לוחות האחרונות. ועיי' בהגהות הרש"ש במגילה שם שציין ג"כ עד התוס' אלו שהלכו מקושטות לעיי' בסוף תענית) ע"כ הוצרכו להזהירם אז דוקא. ודוחק לומר שבשביל שהוא יום סליחה ותשובה ע"כ הזהירו אז על שהלכו מקושטות בשאר יו"ט זהו ל"ש לומר. ועכ"פ נראה מדברי התוס' דשהלכו מקושטות כמו בשאר יו"ט בודאי או יותר. וע' בהגהות על הטור סי' תרכ"ב בטורים דפוס קעניגסבערג מ"ש בזה. וגם בהאי ענינא זה כביר הוא לפלא גדול בעיני על רבינו הטו"ז בה' יוהכ"פ (סי' תרכ"ב ס"ק ג') שהביא דברי התוס' שם במגילה דף ל"א בשם המדרש וכ' ולי נראה כיון שנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע"כ מזכירין ע"ז ביוה"כ שהוא יום נורא וכו' עכ"ל הט"ז ולפלא הלא זה הטעם כבר כ' רש"י ז"ל שם ד"ה קורין בעריות ע"ש והטו"ז כתבו בלשון ''ולי נראה". (ומ"ש כמע"ל שתמוה לו על המג"א דהא מהש"ס דסוף סוטה לא היו יו"ט לישראל וכו' שבהן בנות ישראל יוצאות וכו' נראה בעליל דמותר גם לנשים ללבוש לבנים ביוה"כ עכ"ד ותמהתי עליו וכי כ' המג"א שאסור להם ללבוש לבנים רק שכ' דמטעם דוגמת המלאכים ל"ש בנשים כמ"ש מהמדרש. ואם כדי לעורר כבר כ' המג"א שיוכלו ללבוש הקיטעל כנז'. ואי מטעם שהמנהג הי' אז בזמן הגמ' שיוצאות וחולות וכו' משום זיווגים הרי זה המננג נתבטל כבר. ולק"מ:)