מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן נט
לידידי הרב הה"ג וכו' לתשובות יקרתו הנני בזה מחמת אהבתו. ואבא בזה על דבריו בקצרה. א) מה שהקשה על מ"ש הטור בפירושו על התורה בשם אביו הרא"ש לפרש הקרא והסגיר את הנגע שצריך לעשות רושם סביבותו לסימן לראות אם פשה וגם הפסוק אומר והסגיר את הנגע ולא קאמר את הנגוע והקשה כת"ה ממשנה:
דנגעים פ"ה מ"ד כל ספק נגעים בתחלה טהור כיצד שנים שבאו אצל כהן וכו' ואינו יודע באיזה מהם:
פשה. ואי כפי' הרא"ש האיך אפשר למצוא ספק הלז שלא ידע איזה פשה והלא על כל נגע ונגע עשה רושם סביב ועל כרחך כפירש"י דלא עשה רושם סביב הנגע רק את האדם הנגוע הסגירו בבית עכת"ד:
הנה מלבד שאין להקשות על פי' התורה מהראשונים שפי' ע"ד הפשט יותר שלא כפי ההלכה ודרשת רז"ל כאשר מצינו לכל הראשונים בפי' תנ"ך שפירשו בהרבה מקומות ע"ד הפשט לולא דברי רז"ל. וראי' להם נ"ל מש"ס יבמות (דף כ"ד ע"א) דאמר רבא אע"ג דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתי' ג"ש אפיקתי' מפשטי' לגמרי ואי לאו גזירה שוה הוה אמינא יקום על שם אחיו שם ממש שיקרא שמו כן ע"ש משמע דשם דוקא שאני מכל התורה שהוציאו מן הפשט לגמרי (ואסור לפרש כפשוטו שיקרא שמו כן) אבל בשאר מקומות התירו להם הראשונים בחלק הפשט לפרש כפשוטו אבל לא להלכה ח"ו נגד דרז"ל אך גם מלבד זה הנז' אין סתירה ממתני' דנגעים הנז' שי"ל שנמחק הרושם או הוסר החוט שרשם סביבותיו וכיוצא שהוא שכיח ע"כ הוי ספק וז"פ. ולק"מ. וגם מלבד זה כיון דלפי הפשט הי' נ"ל כיון שכתיב הנגע ולא הנגוע כנז' ע"כ פי' כן. ובאבן עזרא פי' שם שהסגיר את הנגוע (כדברי רש"י ז"ל) משום שהוא כן בדרכי הרפואה ע"ש והלך בזה בדרכו:
ב) ומה שהקשה על דברי רש"י (במעילה ג' ע"א) שכ' אבל בשאר קדשים כגון עולה ואשם ושלמי צבור משום לאו דלכפרה קאתי עכ"ל והקשה הא אשם לכפרה אתי עכ"ד. הנה מנ"ל דרש"י מיירי באלו אשמות שבאו לכפר שיוכל להקשות עי"ז הלא י"ל כונת רש"י באשמות שלא באו לכפר כגון אשם נזיר ואשם מצורע שבאו רק להכשיר ולא לכפר וע' מנחות (צ"א ע"ב) דבעינן בהו תרי קראי משום דאשם להכשיר וחטאת לכפר וגם עיין במנחות (דף ד' ע"ב) דאמרינן כיון דאיכא אשם גזילות ואשם מעילות וכו' לא פסיקא לי' ע"ש בשטה מקובצת בשם גליון רגמ"ה דאי הוי אמר חוץ מפסח ואשם לא ידענא איזה אשם קאמר אי אשם דלהכשיר אי אשם דלכפר עכ"ל הרי דאשם סתם קרינן ג"כ רק לאשמות שבאו להכשיר ולא לכפר וא"כ ג"כ כונת רש"י י"ל שפיר כן שכ' אשם סתם וז"ב אך עדיין צ"ע דהא לפי"ד הש"ס שם לפי גי' רש"י דכיון דאתי לכפרה בדילי מיני' א"כ מהאי טעמא י"ל גם בבאו להכשיר דבדילי מיניי' כיון דצריך להם שיכשירו. אך רש"י לא ס"ל כן וס"ל דרק בבאו לכפר בדילי מיניי' – וע' תוס' שבועות (ח' ע"א) ד'ה ואימא יולדת:
ידידוש"ת