אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן נו

סימן נו

נשאלתי בחתן תוך ז' ימי המשתה שאסור בעשיית מלאכה כמבואר באה"ע סי' ס"ד סעי' א' והנה הוא פועל אומן אצל הבעה"ב של בית האפיי' והבעה"ב אינו יכול לנהל העסק מבלעדו ועל איזה ימים כבר קיבל אומן אחר להיות על מקומו בדרך עראי אמנם על כל הז' ימים אין באפשרי לו להחזיק האומן האחר כי אז ירצה האחר רק להיות לחלוטין ועי"ז בעה"ב דוחק את הפועל החתן הנז' לעסוק במלאכתו כי אם לא אז מוכרח ליקח האחר לחלוטין ויודחה היא ממשמרתו להשאר בלי מצב פרנסתו. והנה הכלה מסכמת שיעבוד עבודתו כדי שלא יופסד ממשמרת פרנסתו. אך הנה הרמ"א כ' שם דחתן אסור בעשיית מלאכה וכ' הח"מ וב"ש דאף שכבר כתבו המחבר מ"מ חידש הרב הרמ"א דלאו דוקא משום לתא דידה תיקנו זה כנראה מלשון המחבר דאז הי' מהני מחילתה וע"ז השמיעונו הרמ"א דאסור היינו אף שהוא מוחלת מ"מ לענין מלאכה לא מהני מחילתה ע"ש. אמנם הנה כ' בתשו' זקן אהרן למהר"א הלוי ז"ל (בזמן מהר"י בי רב ז"ל) סי' רט"ו בחתן תוך ז' ימי חופתו אם נאסר גם שותפו לעשות מלאכה בחנותו וכיוצא כמו באבילות שנאסר גם שותפו והורה דחתן לא חמיר כ"כ ושותפו מותר וכן פסק כזה בשו"ת מהרי"ט צהלון ז"ל (סי' קע"ח) דחתן לא חמיר כ"כ כאבילות בזה. וכן בשו"ת פרח מטה אהרן (ח"ב סי' ס"ה) שהביאו גם בפת"ש שם וכיון דחתן לא חמיר כ"כ בכל דיני פרטיו כאבילות ובאבילות מותר בדבר האבד כ"ש בזה בחתן שיאבד מצב פרנסתו שדהוי דבר האבד ומותר לעשות מלאכתו בכה"ג ועכ"פ לא חמיר חתן מאבילות דהא בירושלמי פ"ק דכתובות מדמי להו להדרי דתניא משה תיקן להם לישראל שבעת ימי המשתה ו' ימי אבילות וא"כ י"ל דמותר עכ"פ בדבר האבד כמו באבילות ועוד יש להוסיף כמ"ש בזקן אהרן שם לענינו כיון דחתן צריך לאכול יותר ממה שהוא רגיל ולהאכיל ג"כ אחרים משלו ומצוה לעשות לו מלאכתו כדי שישמח ושמח את אשתו עכ"ד לענינו וא"כ בנידון דידן צריך לו על שמחת אשתו וגם אם נאסר לו לעסוק במלאכתו אין זה שמחה אלא תוגה אם ידע שיפסיד עי"ז את מצב פרנסתו כנזכר. אמנם בבית דוד הספרדי (חיו"ד סי' קע"ו) הורה דחתן אסור במלאכה גם בדבר האבד וראייתו מדכתב הב"י שאסור במלאכה משום שדומה למלך ותיפוק לי' משום שהם כרגל אע"כ אצטריך לי' שאי מפני שהוא כרגל הי' אפשר שהוא כחול המועד שמותר בדבר האבד לכך אצטריך טעמא מפני שהוא כמלך לומר כמלך שאינו עושה גם בדבר האבד בטעמא דרגל אצטריך לענין אבילות ע"ש אך נ"ל דאין להחמיר כדבריו בפרט לעניננו בנידון דידן דכיון שאשתו הכלה מוחלת לו ורק טעם האיסור הוא כיון שנראה מדברי הרמ"א לאסור גם בכה"ג והטעם כמ"ש בחלקת מחוקק כיון שנקרא מלך ע"כ לא מהני מחילה ולפי"ז מתורץ דיוק הבית דוד על הב"י דלמה לו טעם. שאסור במלאכה משום שנק' מלך תיפוק לי' דהוי כרגל. ז"א דשפיר אצטריך דנק' מלך דל"מ מחילה כמו במלך משא"כ משום רגל י"ל כיון דהרגל ושמחה רק משום ושמח את אשתו ע"כ יכולה למחול ולפי"ז י"ל דגם הב"י ובמחבר ס"ל דגם כשהיא מוחלת אסור (אלא שלא ביאר כ"כ במחבר וקיצר בלשונו) ולא פליג עם הרמ"א ומעתה אין ראי' מ"ש בבית דוד לאסור גם בדבר האבד די"ל דאשמעי' מטעם מלך כדי לאסור גם אם היא מוחלת כנזכר, אמנם הבית דוד בע"כ ס"ל דהב"י פליג עם הרמ"א וכמ"ש הח"מ וב"ש ולא אתי הב"י לאשמעינן בהך שכ' דדינו כמלך רק לאסור דבר האבד ולא לאסור כשהיא מוחלת ומעתה בעובדא שנשאלתי שהיא מוחלת וגם היא דבר האבד אז בע"כ ממ"נ מותר דאם לדעת הב"י מותר כשהיא מוחלת ואם נאמר שדעת הב"י במ"ש שדינו כמלך היינו לאסור גם כשהיא מוחלת כמו מלך שמחל על כבודו דל"מ מחילה כמ"ש לעיל וא"כ לא שמעי' כלל מהב"י דיוקו של הבית דוד לאסור בדבר האבד וא"כ ס"ל להב"י דמותר בדבר האבד וממ"נ מותר מאיזה צד שיהי' לדעת הב"י. ואם לדעת הרמ"א ממילא לא נמצא כלל שום דיוק לאסור גם בדבר האבד (וגם הבית דוד לא כ' רק לדעת הב"י) וא"כ ממ"נ מותר בעובדא זו, וגם בח"מ שם שכ' בכונת הרב הרמ"א כן לאסור גם כשהיא מוחלת סיים ואין זה מוכרח וגם בביאור הגאון הרד"ל על הפרקי דר"א פרק ט"ז שממנו מקורו בר"ן כתובות הביא מהפרד"א שדינו כמלך לאסור במלאכה וזה הביא בב"י וברמ"א בזה) העיר שבאמת בפרד"א דידן שם לא נמצא הנוסחא חתן דומה למלך שאינו אסור במלאכה רק הר"ן כנראה העתיקו מלשון חי' הרמב"ן ושם כ' שלמדו מהתוספתא ושוב כ' (ששמע שנמצא באגדה וכו' אבל לאיסור מלאכה בפירוש לא נמצא לא בתוספתא ולא באגדה וע"ש עוד בחי' הרד"ל מ"ש פי' דברי הרב המגיד על הרמב"ם בפ"י מה' אישות בזה. וזקיני הלבוש פסק בפירוש שהיא יכולה למחול על כ"ז ומהני מחילתה וכן בס' עצי ארזים שם חולק על הב"ש והעלה דיכולה היא למחול שילך למלאכתו גם לד' הרמ"א. עכ"פ הבו דלא לוסיף עלה לאיסורו יותר מחוה"מ שמותר מלאכת דבר האבד ע"כ בודאי אין להחמיר בפרט שהיא מוחלת ג"כ כנזכר:

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה