מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן מז
שמעתי מקשים על דברי הרמב"ם הלכות בית הבחירה (פ"א הלכה י"ב) אין בונין את המקדש בלילה שנא' וביום הקים את המשכן והוא מש"ס דשבועות שם שהכל חייבין בבנין בביהמ"ק אנשי' ונשים. והא כיון שאין בונין את המקדש בלילה הוי מ"ע שהז"ג כמו שאר מ"ע שאינן נוהגות בלילה וא"כ נשים פטורות ולמה פסק שגם נשים חייבות בבנין ביהמ"ק. ונ"ל ליישב בעה"י בכמה אופנים. א) דהנה הרמב"ם שם כ' בלשונו והכל חייבים לבנות ולסעד בעצמם ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר עכ"ל וכ' הכ"מ שהיינו כמקדש המדבר הוא המשכן כמבואר בכתוב ויבאו האנשים על הנשים וכתיב ויעשו כל חכם לב וכתיב כל חכמת לב בידי' טוו. ולפי"ז מובן לשון הרמב"ם שכ' לבנות ולסעד בעצמם ובממונם כיון שכ' כמקדש המדבר ושם לא נאמר שעשו מלאכה רק האומונים חכמי לב וגם הנשים חכמות לב בידי' טוו אבל שאר העם אנשים פשוטים שאינם חכמי' ואומנים בבנין בית או כלים עכ"פ סייעו בממונם כמו שנאמר ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם טבעת עגיל וכומז הרי שסייעו עכ"פ כל העם בממונם ומזה למד הרמב"ם כנז' וכיון שבנין ביהמ"ק למי שאינו אומן במלאכה הוא רק בממונו וזה יוכל ליתן נדבתו גם בלילה ולא הוי מ"ע שהז"ג ע"כ שפיר נשים חייבות. אך עדיין צ"ע במה שכתבנו בלשון הרמב"ם שרק אומנים מחוייבים לעסוק בגופם במלאכת בית המקדש אבל שאר העם בסיוע ממון בלבד די וי"ל דז"א רק כונת הרמב"ם דגם כל העם אנשים ונשים מחוייבים לעסוק במלאכה בגופם ממש ומי שאינו אומן עכ"פ יוכל לישא מקצת אבנים או מים ולסייע בעבודתו לצורך הבנין וכיוצא (ומי שלא יוכל לשאת מחמת חולשתי כלל אז ממילא הוי אונס ופטור בתפילין ג"כ אם הוא חולה פטור) ומלבד זה צריך כ"א לסייע גם בממונו ג"כ ומה שכ' בקרא ויעשו כל חכם לב וגו' היינו שהם היו הבונים חושבי מחשבות וכן וכל אשה חכמת לב בידי' טוו שארז"ל שחכמה גדולה באומנות הי' לטוות מעל העזים א"כ חשבם הכתוב לשבח ולרבותא אבל י"ל גם שאר העם עסקו במלאכת המשכן איש כפי יכולתו במלאכה פשוטה או משא עכ"פ וכיוצא ומלבד זה עוד הביאו כ"א זהב וכסף וכו' כל איש אשר ידבנו לבו ע"כ הביא הרמב"ם שצריך לבנות בעצמם ובממונם היינו ששניהם יעשה בגופו בעצמו וגם בממונו. אך מלשון הרמב"ם שכ' כמקדש המדבר שהיא המשכן ושם מפורש בקרא רק שעשו האומנים כנז' ואין לומר שחשב רק האומנים לרבותא אבל באמת גם כל העם עבדו כנז'. זהו רחוק לומר. דהא במשכן לא הי' בנין אבנים רק הקמת הקרשים וזה עשה משה לבדו ועבודת חרש וחושב ורוקם זהו רק לאומנים המלומדים בכך יוכלו לעשותה אבל שאר העם בע"כ סייעו רק בממונם ע"כ שפיר כ' הרמב"ם כמקדש המדבר וכיון שלמדו ממשכן שסייעו שאר כל העם רק מממונם לביהמ"ק וזה יוכלו לעשות גם בלילה א"כ לא הוי מ"ע שהז"ג ושפיר נשים חייבות ג"כ ומתורץ. (אך עדיין צ"ע קצת בביהמ"ק בית עולמים אם לא היו מחוייבים לבנות בגופו ג"כ ששאני משכן שלא הי' רק מלאכת חרש וחושב ונמסר רק לאומנים אבל בביהמ"ק בבנין אבנים שאפשר אולי לסייע לכ"א וא' כנז' והיכא. דאפשר אולי י"ל דמחוייב לסייע וכע"ק). ב) עוד יש לתרץ לפימש"כ הטורי אבן בחגיגה דף ט"ו שהקשה דל"ל בנ"י סומכות ולא בנות ישראל הא הוי בלא"ה מ"ע שהז"ג ותי' דלא הוי מ"ע שהז"ג אלא כשקבוע הזמן וכשאזיל לי' אז בטלה מצותו כגון תפילין וציצית דבבוא יום האחר שוב מצוה אחרת הוא משא"כ סמיכה אין הלילה מבטל מצותה לגמרי רק מפסקת דכשיאור היום הדרה לה מצות סמיכה ומצוה א' הוא האי מצוה גופא שהיתה אתמול חזרה היום ע"כ לא מיקרי מעשהז"ג משא"כ ציצית ותפילין למ"ד אינו נוהג בלילה אז אזדה לי' כשהלך היום ואין יום הבא לתשלומין ע"ש באורך וא"כ ה"נ בבנין ביהמ"ק מצוה א' היא עד תשלום כל הבית בהבנותו רק הלילה מפסקת אבל לא אזדא לי' מצותו עד שישלימו אף שהלילה מפסקת ממלאכה וז"ב ע"כ לא הוי מעשהז"ג שיהי' נשי' פטורת. ג). נראה ברור לתרץ. כיון דמ"ע דבנין ביהמ"ק הוא מועשו לי מקדש ומנה ילפינן חיוב בנין בית עולמים לדורות וכן הוא בגמ' וכן תעשו לדירות ע"ש בכסף משנה בריש פ"א מה' בית הבחירה וכיון שנא' במשכן וכל אשה חכמת לב וכו' ויבאו האנשים על הנשים ומינה למד הרמב"ם חיובא דנשים א"כ הרי גילתה התורה בזה לחיובא שמחוייבות גם הנשים אף אם נאמר דהוי מ"ע שהז"ג הוי כמו מצה והקהל ושמחה שגילתה התורה שמחוייבות הנשים אף דהוי מ"ע שהז"ג. ד) עוד נראה לתרץ עפימש"כ הגאון בס' מעיין החכמה (במצות תפילין פ' ואתחנן) דאי אמרינן בקדשים מ"ע שהז"ג נשים פטורות תלוי בזה אי ילפינן דאיתקש כל כל התורה כולה לתפילין ותפילין איתקש לת"ת כדאמרי' בש"ס קידושין וא"כ בקדשים דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש בקדשים ע"כ שפיר לא אמרינן בקדשים סתם דמ"ע שהז"ג נשים פטורות לכן איצטריך קרא בני ישראל ולא ב"י סומכות בקדשים למעוטי נשים דבלא"ה לא היו פטורים נשים בסמיכת קדשים (וכנז' לעיל בתי' ב' שהקשה כן הטורי אבן דלמה איצטריך בנ"י ולא בנות ישראל הא הוי מעשהז"ג) משא"כ לר"מ ולר' יהודא דס"ל שבת זמן תפילין וה"ל מ"ע שלא הזמן גרמא ועל כרחך משום דהו"ל מצה והקהל שני כתובים הבאים כא' ע"כ ילפינן גם לקדשי' דמ"ע שהז"ג נשים פטורות ע"ש לדרכו. ולפי"ז כיון דהרמב"ם כתב בס' המצות במצות תפילין שתי המצות אלו לא יתחייב לנשים וכו' למען תהי' תורת ה' בפיך ונשים אין חייבות בת"ת וכן היא במכילתא עכ"ל וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מה' תפילין דלילה לאו זמן תפילין וא"כ בע"כ ס"ל דילפינן מתפילין ותפילין מת"ת וכיון שלשיטת הרמב"ם מה דנשים פטורי ממ"ע שהז"ג הוא נלמד מתפילין ותפילין מת"ת והנה בקדשים דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש וחי וחייבות גם במ"ע שהז"ג ע"כ שפיר פסק הרמב"ם לשיטתו דנשים חייבות בבנין ביהמ"ק גם אם נאמר דהוי מעשהז"ג כיון שאין בונין בלילה רק ביום ואם כי בתוס' יומא דף ל"ב ע"א וכ"ב ע"ב כ' דמאי דאמרינן בקדשים אין היקש חוזר ומלמד בהיקש היינו רק בגופי הקרבנות ולא בבגדי כהונה, וא"כ גם בבנין ביהמ"ק ל"ש כלל זה. אכן בתוס' שם בדף כ"ב ד"ה ילבש כתבו זה רק לתי' הראשון בדרך ספק וי"ל דשמא לא מיקרי קדשים אלא גופי הקרבנות אבל לתי' השני שם ל"צ לומר כן וא"כ י"ל גם לדעת הרמב"ם דלא ס"ל דוקא כתי' דהראשון דתוס' הנז' ואם כן בבנין ביהמ"ק י"ל דאין חוזר ולמד בהיקש:
והנה בכל בו ואבודרהם ואחריהם הגאון בסמיכות חכמים על ברכות דף כ' ע"ב כתבו הטעם שמעשהז"ג נשים פטורות משום שמשועבדת לבעלה ואולי בעת זמן חיוב עשיית המצוה יצוה לה בעלה לעשות איזה דבר ע"כ פטרתה התורה משא"כ מ"ע שהז"ג שתוכל לעשות אח"כ ע"ש בסמיכות חכמים ובתשו' כתב סופר חאו"ח סי' נ"ו וסי' ע"ה ובשאר אחרונים. ואני תמהתי ולא הבנתי כלל כי בעיקר הדבר פירכא ואין שייך כלל לומר טעם זה דהא עיקר מ"ע שהז"ג שנשים פטורות נלמד מתפילין ותפילין מת"ת והנה כ' התוס' בקידושין ל"ד ע"א ד"ה ותפילין וציצית דאע"ג דקיי"ל לילה זמן תפילין והלכה ואין מורין כן מ"מ שפיר הוי תפילין מ"ע שהזמן גרמא דהא אינו נוהג בשבתות ויו"ט. ומעתה איך שייך לומר לפי טעם הנז' דאם הי' שבת זמן תפילין הי' נשים מחוייבות ואי שבת לאו זמן תפילין נשים פטורות מתפילין וכי בשביל שמחוייבין בתפילין גם בשבת אז הנשים מחוייבות עי"ז בתפילין. ואיך שייך לומר דתוכל לעשות אח"כ. (כמש"כ הסמיכות חכמים לענין מ"ע שאין הז"ג דנשים חייבות כנ"ל) ז"א דהא תפילין חיובן ומצותן תמיד ואם תניח תפילין אח"כ הוא כבר מצוה אחרת כיון שמחוייבין בכ"ע תמיד וגם עתה הוא מחוייבת וגם לאח"כ. ואם תאמר כיון שחיוב מצות תפילין הוא רגע א' להניח עליו רק למצוה מצותן כל היום (כמו שביארתי כבר בעה"י במ"א בחי' להל' תפילין) וא"כ החיוב של תפילין רגע א' כשזמנו כל היום וכל הלילה יש לה זמן דאם תצטרך עתה לעשות רצון עבודת בעלה תוכל להניח אח"כ כיון שאין זמן החיוב עובר ותוכל לקיים אח"כ ע"כ לא פטרתה התורה מתפילין ז"א דאם כן לפי"ז גם כשנא' דשבת לאו זמן תפילין יהיו מחוייבות הנשים בתפילין לעולם כנז' כיון ששייך ג"כ כן כל ימות השבוע תוכל להניח התפילין כחיובן ברגע א' ויש לה זמן כל היום וכל הלילה (ובשבת ממילא הכל פטורין כשס"ל שבת לאו זמן תפילין) ומה זה נ"מ לפי טעם זה אם בשבת זמן תפילין או לא כיון שכל ימות השבוע זמנו תמיד ואם לא יהי' לה פנאי ביום מחמת שיעבודה לעבודת בעלה תוכל להשלים בלילה ולא דמי ללולב או שופר שצריך לקיים באותו יום וביום דייקא מהנץ החמה עד ערב אז י"ל כיון שצריכה לעשות באותו יום המועד דייקא ובשעות היום אולי לא תוכל לעשות פעולות עבודות בעלה כנז' אבל בתפילין כשזמנם כל היום וכל הלילה גם כששבת לאו זמן תפילין היא צ"ל שם חייבין בתפילין כנז' ואדרבא אי שבת ויו"ט ג"כ זמן תפילין שייך עי"ז יותר לפי סברא זו לפוטרה לאשה מתפילין כיון שמצוה הוא שנוהגות תמיד כל הימים וכל הלילות גם בשבתות ויו"ט צריכ' ליזהר בתפילין ומצותו וגוף נקי שצריכין לזה והאשה משועבדת לבעלה ע"כ לא תוכל להזהר בזה לפיכך פטרוה התורה וא"כ נהפוך הוא הסברא בזה מסברת הטעם של האבודרהם והסמיכות חכמים כנז'. ובשלמא אם נאמר דילפינן מ"ע שהז"ג דנשים פטורות כיון דהוי מצה והקהל שני כתובים הבאים כא' ע"כ אף דבתפילין ל"ש סברת הנ"ל עכ"פ י"ל דהטעם וסברא על הרוב דברו גם אם במצוה א' אינו נוהג טעם זה עכ"פ אינו סתירה. משא"כ אם נאמר דילפינן רק מתפילין ותפילין איתקש לת"ת וכיון דעיקר השורש הוא נלמד בתפילין ובתפילין ל"ש טעם זה כמו שביארנו א"כ איך שייך לומר כלל טעם זה למעשהז"ג דנשים פטורות. אולם כ"ז לד' התוס' הנז'. אבל הרמב"ם כתב בפ"ד מה' תפילין כנז' דלילה לאו זמן תפילין וא"כ שפיר ילפינן מתפילין ותפילין הוי שפיר מעשהז"ג גם לפי טעם זה כמו לולב ושופר דמצותן ביום ובלילה אינו נוהג ושוב י"ל כטעם הנז' שכיון שתתאחר האשה בעבודת היום בבעלה שמשועבדת לו אז לא תוכל לעשותו עוד בלילה ע"כ פטרתה התורה כנז'. ואולי י"ל הטעם שפסק הרמב"ם דלילה לאו זמן תפילין משום די"ל דס"ל כסברת האבודרהם הנז' בטעם מ"ע שהז"ג דנשים פטורות ולפי"ז יוקשה מה שכתבנו לעיל דהא העיקר נלמד מתפילין ואם תפילין הוי רק מ"ע שהז"ג משום ששבת ויו"ט לאו זמן תפילין ובזה ל"ש הטעם הנז' קשה כנ"ל ע"כ פסק דלילה לאו זמן תפילין על כן שפיר שייך בתפילין מ"ע שהז"ג דבשלמא אם היתה לילה ג"כ זמן תפילין ע"כ אף שמשועבדת האשה לבעלה מ"מ כשתהי' טרודה ביום תוכל להשלי' באותו מעל"ע החיוב תפילין להניח עכ"פ בלילה משא"כ אם לילה לאו זמן תפילין כשתהי' טרודה ביום לא תוכל להשלים בלילה ע"כ הוי שפיר מ"ע שהז"ג מטעם הנז' דנשים פטורות ושפיר ילפינן מזה ג"כ לשאר מ"ע שהז"ג כעין לולב ושופר דזמנן ג"כ רק ביום והבן: