מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן מה
להמופלג וכו'. אבא בשניות מד"ס להשיבך על מה שהקשית ע"ד הרשב"א בתשו' (ח"א סי' צ"ג) ששאלו על מה שאמרו במדרש משלי עה"כ טבחה טבחה שכל המועדים יהיו בטלים וימי הפורים לא נבטלים שנאמר וימי הפורים האלו לא יעברו וכו' ומי הוא זה שיאמר שיבטל מן התורה אפי' אות א' ותי' הרשב"א ז"ל שכל המועדים לא הבטיח הש"י שלא יגרום החטא בטולם כמו שכתוב שכח ד' בציון מועד אבל בימי הפורים הבטיח דכתיב לא יעברו מתוך היהודים וכן יוה"כ ע"ש וע"ז הקשית דשם במדרש מיירי לטת"ל ומה חטא שייך התם וגם וכי בשביל שיגרום החטא יתבטל התורה ומצוות המועדים והלא אפי' אות א' מה"ת לא יתבטל כקו' השואל ומה השיב לו הרשב"א ז"ל על ככה:
הנה לחומר הנושא. נ"ל ליישב. דהנה הרמב"ם ז"ל בסוף ה' מגילה כ' וז"ל כל ספרי הנביאי' וכל הכתובים עתידין לבטל לימות המשיח חוץ ממגילת. אסתר והרי הוא קיימת כחמשה חומשי תור' וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם ואע"פ שכל, זכרון הצרות יבטל שנא' כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני ימי הפורים לא יבטלו שנא' וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים עכ"ל הרמב"ם וידוע השגת הראב"ד ודברי המ"מ שם ולכאו' דברי רבינו הרמב"ם צ"ע כי מקורו כנראה מדברי המדרש משלי הנז' שימי הפורים לא יבטלו והלא כתוב ששאר המועדים יהיו בטלים ולמה לא הביא זאת הרמב"ם ושינה דרכו ולשונו הזהב בזה להסב דרך אחרת קצת ששאר הכתובי' יהיו בטלים וכו' אולם י"ל שהי' קשה בעיניו לומר שיתבטלו שאר המועדים לעת"ל דהא אנו מאמינים שלא תהא תורה אחרת מוחלפת מאתו ית'. וגם הרמב"ם לשיטתו שפסק בסוף ה' מלכים כשמואל דאין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד ע"כ הסיב דרכו בקודש וכונתו כאשר נקדים מה שכתבתי בעה"י בחיבורי שער יששכר על המועדים (פ' זכור) עה"כ והי' בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך מסביב תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ופירשנו עפי"ד הש"ס בברכות (י"ג ע"א) שלעתיד לבא אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו זו יציאת מצרים משל למה הדבר דומה לאדם שהי' מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והי' מספר והולך מעשה זאב וכו' פגע בו ארי וכו' פגע בו נחש וניצל ממנו שכ"ח מעשה שניהם והי' מספר והולך מעשה נחש אף כך ישראל צרות אחרונות משכחות את:
הראשונות עכ"ל הגמ' ע"ש דהיינו שכל הצרות ישכחו לגבי הישועה הגדולה מהצרה האחרונה ממלחמת גוג ומגוג וגם יציאת מצרים תהי' טפילה לגבי שיעבוד מלכיות שיצאו אז מהם לחירות עולם כדאמרינן שם בגמ' ברכות בדף הקודם והנה ייסד הקליר בפיוט אם כל המועדים יהיו בטלים וימי הפורים לא נבטלים וכן הוא במדרש משלי וכ' ע"ז בספרים הקדושי' הטעם שכיון שלעתיד תהי' כל הישועה ממחיי"ת עמל"ק ומלחמת גו"ג ומגו"ג והראשונות לא תזכרנה שארי המועדים המיוסדים על יציא"ת מצרי"ם יהיה טפל והוצאות שיעבוד מלכיות עיקר והיינו מחיית עמלק (שהוא ראשית גוים עמלק וגם שהוא שורש אדו"ם רגל רביעי מהד' מלכיות המרכבה הטמאה והוא כולל את כולם כמ"ש בבני"ש לחנוכה שנקרא אדו"ם בחי' הנ"ל לאשר כוללם יחד ברשעתו בכל הענינים) שאז יהי' שמו שלם וכסאו שלם ב"ב על כן ימי הפורים המיוסדים על מחיית עמלק לא נבטלים משום דאז אדרבא עיקר כח קיומם לעתיד עכד"ה בתוספת ביאור קצת וזהו י"ל והי' בהניח ה' אלקיך לך מסביב בארץ לעתיד לבא (שהוא בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך ולאחר מלחמת גוג ומגוג) תמחה את זכר עמלק (אז יתקיים מחיית עמלק באמת) ל"א תשכ"ח היינו שזה לא תשכח עוד כדאמרינן שם בגמ' פגע בו נחש וניצול ממנו שכ"ח מעשה שניהם והי' מספר והולך מעשה נחש כך ישראל הצרות הראשונות משכחות את הראשונות אבל ההוצאה משיעבוד מלכיות (שהוא אדום ועמלק הגלות האחרון) לא ישכחו עוד כמו ששכחו הישועות הקודמות ששכח ומספר הנס האחרון וישן מפני חדש יוציאו וישכחו אבל זה ישאר לקיום עד עולם לא תשכח עוד שלא יהי' עוד צרות אחריו שמשכחתו וכדברי הגמ' ובזה מובן לשון הרמב"ם סוף ה' מגילה הלכה י"ח וז"ל ואעפ"י שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני ימי הפורים לא יבטלו שנאמר וימי הפורי' וכו' עכ"ל היינו כדברינו שהצרות הראשונות ישתכחו ויהי' עיקר רק נס מחיית עמלק וחירות משיעבוד מלכיות לספר בזה והוא ימי הפורים מחיית עמלק כנז'. ובזה יובן מ"ש במדרש שכל המועדים יהיו בטלי'. לא שיתבטלו לגמרי דהא לא תהא תורה אחרת או מוחלפת רק כמו שארז"ל בברכות שיהי' חירות משיעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל והנה כל המועדים המה זכר ליציא"ת מצרי"ם ובפרט חג הפסח והסכות ע"כ יהיו לעתיד רק נופל כמו נר שבטל בפני האבוקה שנק' בט"ל (אף שאינו בטל בעצם) כיון שיציאת מצרים יהי' טפל לגבי הצלה ממלכיות ועמלק בראשם והא ע"ז נוסד שמחת פורים ע"כ ימי הפורים לא יבטלו לעתיד ויהיו עוד ברביא סגיא כשימחו זכר עמלק לגמרי מתחת השמים ויהי' שמו שלם וכסאו שלם ב"ב עכ"ד בשער יששכר בעה"י (ודברתי מזה עוד שם במאמרי פורים וע"מ שאמרו שיוהכ"פ ג"כ לא יתבטל). והיוצא לנו מזה שהרמב"ם נשמר כדי שלא יוקשה דהא לא תהא תורה מוחלפת מאתו ית' ע"כ שפיר לא הביא כל לשון המדרש היינו גם דכל המועדים יהיו בטלים דלא יוקשה כנז'. ופי' בכונת המדרש רק כמו שכתבנו ע"כ כ' העיקר בלשונו ''ואע"פ שכל זכרון הצרות יבוטלו ימי הפורים לא יבוטלו'' ולכאו' זכרון הצרות מה בעי הכי. אולם כונתו היינו כמשרז"ל בפ"א דברכות הראשונות לא תזכרנה כהאי מעשה צרות הזאב והדוב וכו' כנז' ושיהי' זכר יציאת מצרים טפל לגבי חירות משיעבוד מלכיות לעתיד שהוא מחיית עמלק לגמרי שיהי' רק לעתיד וע"כ שמחת פורים יהי' אז העיקר כנז' וזהו שפיר שכתב הרמב"ם שם בתחלה שכל הנביאים והכתובים יתבטלו ותמהו עליו שם ובזה יובן היינו שהנו"כ המה סיפור צרות ישראל וקורותיהם ונסים שנעשו להם בכל דור מצרותיהם ונבואת הנביאים על צרותיהם ותוכחתם וכיוצא וכיון שכל אלו הצרות ישתכחו ויתבטלו לגבי מלחמת גוג ומגוג ע"כ שפיר כתב שיתבטלו הנו"כ סיפורי' האלו בדרך ביטול הנר בפני האבוקה לגבי מגילת אסתר שהוא מחיית עמלק. ודו"ק כי הוא נכון וקרוב לאמת כפשוטו הוא. וכמו שפירשתי לד' הרמב"ם כן י"ל דהרשב"א ג"כ כפי מה שהקשה לו השואל דהא דבר א' מן התורה לא יתבטל והנה לשון המדרש משלי דימי הפורים לא נבטלים הוא עה"כ אף ערכה שלחנה וז"ל שערכה לה שלחן בעוה"ז ובעוה"ב שכל המועדים יהיו בטלים וימי הפורים לא נבטלים לעולם שנאמר וימי הפורים וכו' והשואל ברשב"א סבר דעיקר דיוק המדרש על לעת"ל ושיתבטלו אז שאר המועדים וכאשר סברו העולם וע"ז הקשה שפיר והשיב לו הרשב"א דעיקר דיוק המדרש שהעריכה שלחנה בעוה"ז ובעוה"ב היינו שגם ''בעוה"ז'' שגרם החטא שנמצאו צרות רבות ורעות בעו"ה באורך הגלות וטלטולים ממקום למקום וגודל הגזירות מאו"ה לבטל מצות התורה (וכשאחז"ל הציבו לך ציונים שובי בדרך הלכת שלא ישכחו התורה כשישובו לא"י וכמו שהביא שכח ד' בציון מועד וכו') עכ"ז על פורים נאמר הבטחה בקרא שלא יארע לעולם בשום שנה שום סיבה בזו שיתבטלו או שישכחו מלעשות ימי הפורים האלו גם בעבדותינו וגלותינו ועיקר הרבותא שגם בעוה"ז בכל אורך השנים כנז' אבל לעת"ל לעוה"ב בודאי לא יבוטלו וגם שאר המועדים לא יבוטלו כמו שפירשנו לעיל לדעת הרמב"ם שאדרבא אז יהי' דעת רחבה יותר לשמור תורת ה' בלי מניעות כמ"ש הרמב"ם בה' מלכים רק שיהי' זכר שמחת עמלק גדול הרבה יותר כנז' ודו"ק. והי' שלום וכט"ס. ידידושו"ט: