אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן מב

סימן מא

כבוד ידידי הה"ג וכו'. בדבר שאלתו דמר כת"ה נ"י במקוה שכשאב' בכלי' שלמים ויש חשש שחזרו מהכלים ג' לוגין למקוה אחר שנחסרה משיעור מקוה מ"ס כמבואר בסי' ר"א סעי' מ' וצריכה הכשר מחדש ובנין המקוה כך הוא כי אורך המקוה נתכסה בשני שלישים ע"י שליבות ומדרגות בחוזק ורק שליש המקו' אשר בו טובלים אפשר להגיע אלי' אבל המים שבמקוה מחוברי' עם המים שבכל המקוה גם תחת השליבות וממילא כיון דצריכה הכשר ההכרח להכשיר כל עוקת המקוה לארכה והלכו אנשים שאינם בני תורה והכשירו רק חלק שליש המקוה אשר בו טובלים ושני שלישי' תחת המדרגות לא הכשירו והמדרגות נתקעים בחוזק כ"כ עד שא"א ליקח ולטלטל אותם מקביעותם אם היא כשירה רק בדיעבד כמ"ש הרמ"א ר"א סוף סעי' מ' דבטורח גדול או בדיעבד יש לסמוך דאין שאיבה פוסלת במעין או יש להכשירה אף לכתחל'. וכת"ה פלפל בזה בחכמה הולך נכוחו במועצות ודעת כי"ב ואבא על דבריו בעה"י מ"ש שרצה מורה מפורסם א' לדון מדברי הפרמ"ג באו"ח סי' תס"ג ס"ק י"ח שחולק שם על הטו"ז אם הגעילו יורה מחומצת ב"י וירדו המים לבאר דאסור אפי' קודם לפסח לד' הטו"ז דקוו וקיימו ואמרינן דלא נתערבו כמו בסי' צ"ב ביו"ד בלא ניער וכיסה דאין מתבלבל בכולו והפמ"ג חולק דאפי' בלי עירוב יפה מתערב ובסי' צ"ב מיירי דמקצת החתיכה חוץ לרוטב ע"ש וא"כ לפי"ד הפמ"ג כיון שנבלל גם בלא עירבו עכ"ז נתערב בכולו א"כ יש להכשיר המקו' וגם לכתחלה אמנם כת"ה השיג והקשה על הפמ"ג העמיד סמוכין לדברי הט"ז ומחלק בין צונן לחם דשם בסי' צ"ב מיירי בחם י"ל מפעפע הבישול היטב בלח אבל בקר וצונן בודאי אינו מתערב כ"כ והט"ז שפיר פסק בבאר מים קרים. הנה כבר קדמו בחילוק זה בשערי תור' ח"ג (כלל כ' פרט ה' אות י"ח) שפלפל בזה ע"ד החו"י (סי' ק"ז) שהביא כת"ה בתוך דבריו וכן מה שהקשה כת"ה ע"ד החוי שנעלם ממני דברי הטו"ז הנז' בסי' תס"ז ס"ק י"ח כבר קדמו ג"כ בס' ערך השלחן הספרדי יו"ד סי' צ"ח הקשה כן על החו"י מדברי הט"ז הנז' כמובא בדרכי תשוב' סי' צ"ב ס"ק ד'. ועפי"ד הט"ז אלו בסי' תס"ז פסק כן בחיי אדם ה' פסח כלל קכ"ג סעי' י"ט דאם נפלה ונשתבר כד של חלב לתוך הבאר ובשלו בו בשר כשר שיש לאסור אם הי' הרוטב מלבין מן החלב ע"ש וכן מה שהעיר כת"ה שהריטב"א כ' בשם ר' משה הדרשן על הך בפ"ק דמכות דחבית שנפל' לים הגדול מימיו מלוחין וכבדין ואין המים מתערבין עמהם אבל בשאר שאובין בנהרות שמימיהם אינם מלוחים מתערבי' מיד ואינם ניכרים כלל הנה כבר העיר זה הגאון בס' עמודי אש כלל או"ה בין נ"ו אות ה' (כמובא ג"כ בדרת"ש שם) והקשה מדברי הריטב"א אלו על החו"י המדובר בזה:

גם מה שהעלה כת"ה דהך דסי' כ"ח סעי' י"ד בשחט עוף ושחט עלי' בהמה דמיירי בלא נתערב ובסי' תצ"ח בה' יו"ט מיירי בנתערבו הדמים. הנה רבינו התב"ש (בסי' כ"ח ס"ק כ"ד בתב"ש) כ' דהיינו בשחט ע"ג ולא נתערבו ודמיא להך סוגיא הנז' במכות חבית מלאה מים שנפלה לים הגדול חיישינן לג' לוגין שאובין שלא יהיו במ"א וגם בנתערב ממילא אין דם נתערב בטבעו זולת אם מערבו בידים עיי"ש:

אולם לע"ד כ"ז לענין או"ה ומסתבר טעמי' דהטהרת הקודש במנחות דף פ' ע"א (ואין הכרח מה שכת"ה דחאו לסברתו כמעט בשתי ידים) דבאמת י"ל דגם אם נימא דגוף הדבר אינו מתחלק, שוה בשוה ויש לחוש שמא אין ששים במקום ההוא מ"מ טעמו ודאי מתחלק ע"ש וכן נ"ל סמוכין לו כעין זה מדברי האחרונים. וע' בשו"ת שערי דעה מה"ק סי' כ"א. ובאו"ה נ"מ לענין הטעם אבל במקוה אין שום נ"מ לענין טעמו רק לענין המראה כמו שמצינו כמה משניות ע"ז במקואות ופסקינן כן בש"ע דתלוי רק במראה והמראה תלוי יותר בממשו כאשר עינינו רואות (דאם נתערב במקום ההוא חלב יותר נראה מראיתו ובשאר המקומות בשטח המקוה שלא נתערב ממשו כ"כ לא נראה מראיתו זולת אם מערבין היטב) ואינו תלוי בטעם כלל כמובן ע"כ יותר נראה להלכ' כדברי כת"ה דאסור לכתחל' לטבול בה די"ל דלא נתפשט החלב כשלא עירבו המים והרב שהביא ראיה מהפמ"ג הנה י"ל דבכה"ג במקוה גם הפמ"ג יודה כיון דתלוי יותר בחזותו וממשו כנז' ולא בטעמו משא"כ באו"ה וחמץ בפסח דמיירי הפמ"ג דתלוי רק בטעמו אז י"ל דנתערב ממילא וכמ"ש בטהרת הקודש כנז':

וע"כ חזינא לרבני קשישאי שבעת הכשירם המקוה ע"י חלב או יין אדום וכיוצא העמידו אנשים ובידם עצים פשוטים שיערבו חוש מהר כשמשימים החלב כדי שיתערב בכולו ויהי' בכל הזויות ופנות המקוה מראית המשק' שערבו בו וכן נהיג עלמא מורי הוראה בישראל:

ומה שכתב כת"ה שלצורך גדול ושעת הדחק יש לסמוך דאין שאיבה פוסלת במעין כמ"ש הרמ"א בסי' ר"א סעי' מ'. הנה גם זה אינו פשוט כן ולא ידעתי מדוע לא עורר כת"ה מה שכבר נודע בין החיים לומדי תורה מדברי הגאון משכנות יעקב ז"ל המובא ג"כ שם בפת"ש ס"ק כ"ח דיש לחוש לכל באר שלנו שאינו מעין ואולי מצד הנהר נמשך בתחתיתו ובפרט בגלילות העומדות בין הנהרות ובצעי המים כמ"ש שם וא"כ נפל התירא דמעין בבירא ועוד השאלה בגלילתכם הסמוכות לטייס נרא' יותר נוטה ג"כ שיש לחוש שהוא מהמשכת הנהר הגדול נהר טיייס. ומאן מפיס. והנה הגה"ק מליבאוויטש זצ"ל בצמח צדק על משניו' פ"א ממקואות משנ' ו' פלפל ע"ד המשכנות יעקב אלו והעל' דאם אנו רואין שהמעיין נובע ממקומו ואם אינו קרוב להנהר אז עכ"פ לענין ספק שאובין יש לסמוך בשעת הדחק לומר שהוא מעיין אבל בדאורייתא גם בכה"ג הוא אוסר מכ"ש אם הוא קרוב לנהר שבכה"ג גם הספק שאובין אין דעת בעל הצ"צ (החדשות) נוטה להתיר כנז' וידוע רב גדלו וחילו ז"ל ומי יקל ראש נגדו בפרט שתלוי בזה טהרתן של ישראל ממקורן:

אך י"ל לכאור' עוד היתר בזה כיון דעכ"פ הוי ספק אם נהפכו המים בתחת המדרגות ג"כ ובכל המקו' למרא' חלב ובספק שאובים מכשיר הרמ"א כיון דהוי דרבנן אכן זה תלוי עדיין בפלוגתא דהמהרי"ט בתשו' ח"א סי' י"ט כ' דדוקא מקוה שיש לה חזקת כשרות אמרינן ספיקא לקולא אבל במקו' שנחסרה ואנו רוצי' להכשירה ונפל ספק בהכשירה אז בודאי מחמרינן גם בספק שאובין כיון דהוי ס' דרבנן במקום חזק' דהעמד טמא על חזקתו אך בסדרי טהרה סי' קצ"ט האריך מאוד על דברי מהרי"ט אלו והעלה דדוקא בנמצא דבר חוצץ על גופו אבל ביש ספק במקוה ספק מים שאובין אז מותר עיי"ש ונמצא תלוי זה בפלוגתא ונאריך בזה במ"א בעה"י ואין עת עתה להרחיב הדיבור בימי הרצון האלו. ומקוה ישראל ה' מושיענו. הוא יעזרנו. וחיים ושלום וכוח"ט. ידידוש"ת באהבה.

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה