מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן לז
הקשוני א' ע"ד הטו"ז בה' מתנות כהונה (סי' ס"א ס"ק כ"ז) על דינו של הרמ"א בשם המרדכי דבמקום שנוהגים לשחוט אצל נכרי ואם נמצא כשירה לוקחו הישראל פטור ממתנות דל"א בריר' והוי שותפות ופטור ממתנות אע"ג דרוב בהמו' כשרי' מ"מ הא קיי"ל כשמואל דבממונא לא אזלינן בתר רובא ע"כ הכהן המע"ה ופטור מליתן לו כ"כ במרדכי ומובא בט"ז ע"ש וע"ז הקשה עפי"ד ההפלאה בסוף פ"א דכתובות דהיכא שהוחזק כבר הרוב מה"ת לענין שאר דברי' אז מוחזקינן אח"כ בזה גם לענין ממון ג"כ ול"ש לומר דאין הולכין בממון אחר הרוב והדברי' עתיקין ונודעים בכל האחרונים וא"כ קשה בזה כיון דהוחזקה הבהמה שהיא כשירה מחמת רוב בהמות כשרות לענין החלב שחלבו ממנה וכן לכל דבר וכיון שהוחזק הרוב כ"ש אין הולכין בממון אחר הרוב עכ"ד. ושמעתי כבר קו' זו גם בשם גאון א' ז"ל. והשבתי לו דלע"ד יש ליישב דבאמת מה דחידש ההפלאה דל"ש אין הולכין בממון אחר הרוב היכא שהוחזק כבר הרוב לענין שאר מילי בעל כרחך ההסבר הוא דהא הטעם דאין הולכין בממון אחרי הרוב הוא משום דחזקת ממון אלים ע"כ מצרפינן המיעוט ואמרינן סמוך מיעוטא לחזקה לחזק' ממון דלא ליזול בתר רובא כמ"ש התוס' ב"ב (דף כ"ז ע"ב ד"ה קיי"ל). ועל כן ברוב שהוחזק כבר מה"ת בדבר זה לענין שאר מילי והוי כודאי אף שיש עדיין החזקת ממון כנגדו כשבאים לדון לענין ממון מ"מ כיון דהוי כמו המיעוט בטל ולא נחשב עוד כלל א"כ ל"ש סמוך מיעוטא לחזקה דהמיעוט כמאן דליתא עוד נגד הרוב המוחזק כבר כמו ודאי. אבל הכא בדין של המרדכי דכל עיקר שבאו לעסק השותפות בזה שאם יהיה כשירה יקח הישראל את הבהמה ואם טריפה יהיה הבהמה להנכרי שהבחינה יהי' במה שימצאו על ידי בדיקת הריאה וכיון דכל בדיקת הריאה היא רק מחמת שחוששין להמיעוט טריפות דהא באמת רוב בהמות כשרות גם על הריאה אך שת שחוששין לבודקו מחמת המיעוטא אי משום מיעוט המצוי או משום שבקל יוכל לברר ע"י נפיחה מברירין (ולא דמיא לשאר ח"י טריפות דהתם טירחא הוא לבדקן עיי' פמ"ג בפתיחה לסי' ל"ה) וכיון שאנו חוששין לבודקו על הריאה מחמת המיעוט הרי ל"ש לומר דהמיעוט כמאן דליתא דאדרבא אנו חוששין לבודקו מחמת המיעוט טריפות וע"ז נסובב כל הענין אם יקחו הישראל את הבהמה ע"י נכרי איך ימצא בבדיקתו בזה כנז' ול"ש כלל לומר בזה כסברתו של הפלאה לענין אין הולכין בממון אחר הרוב היכא שהוחזק הרוב דשם י"ל דהמיעוט כמאן דליתא ע"כ ל"ש סמוך מיעוטא לחזקה כנז' משא"כ הכא אדרבא חוששין רק להמיעוט ובודאי י"ל סמוך מיעוטא לחזקת ממון ואין הולכין בממון אחר הרוב ונכון דברי המרדכי המובא ברמ"א והט"ז שם – שוב ראיתי בס' שערי תורה (ח"ג כלל י"א פרט י"ב) שהוכיח מהתוס' כתובות שם סוף פ"ק לענין תינוק הנמצא במקום שרוב ישראל לענין להחזיר לו אבידה וכו' ועל כרחך מזה דאף שהוחזק הרוב שהוא מרוב ישראל לענין שאר מילי קודם שמצא האבידה מ"מ אין הולכין אחר הרוב בדיני ממון אף שהוחזק כבר הרוב מקודם לשאר מילי וסיים בשע"ת ועיי' במרדכי במס' חולין פ' הזרוע וכנראה כונתו לקו' זה שהקשה הנ"ל דאם נאמר דהיכא שהוחזק הרוב אזלינן בממון ג"כ בתר רובא א"כ קשה דברי המרדכי הנז' במתנות כהונה כנז' וא"כ לפי"ז ל"ק כלל קו' הנז' אך בהפלאה שם עמד ג"כ מעצמו על דברי התוס' (בסוף פ"ק דכתובות) דהא לפי סברתו דהיכא שהוחזק הרוב מכבר אזלינן בתרי' גם בממון וא"כ ל"ש שם בתינוק שנמצא הך דאין הולכין בממון אחר הרוב (כקו' השע"ת) ע"ש מה שתי' ע"ז בהפלאה ולפי"ד ההפלאה עדיין צריך ישוב לקו' השואל הנז' ועל כרחך נכון כמו שתירצנו בעה"י: