אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן כג

סימן כב

כבוד ידידיי האחים הגבירים החו"ב בח"ת וכו' כו'.

מכתבם הגיענו וע"ד קושייתם על הש"ס ע"ז (כ"ג ע"ב) בהך דאין מוסרים להם בהמה מפני שחשודין על הרביעה ומנא תימרא דשאני בין לכתחלה דתנן לא תתיחד אשה עמהם מפני שחשודין על העריות ורמינהו האשה שנחבשה בידי נכרים ע"י ממון מותרת לבעלה ע"י נפשות אסורה לבעלה אלא לאו ש"מ שאני לו בין לכתחלה לדיעבד. והקשו דאפשר דאשה שנחבשה מש"ה מותרת משום שטוענת בברי טהורה אני ע"כ נאמנת בדיעבד וכן במתני' דכתובות דראוה מדברת חזינא דמותרת מפני שטוענת לכשר נבעלתי אבל מנא ידעינן לענין בהמה להיות הדין כן עכ"ד. לע"ד לק"מ דגם שם בכתובות (י"ג ע"ב) קאמר ר' יהושע אי אתם מודים בשבוי' שנשבית ויש לה עדים שנשבית והוא אומרת טהורה אני שאינה נאמנת וזהו לכ"ע וכן פסקינן בש"ע אה"ע סי' ז' סעי' ד' דכשיש ב' עדים שנשבית אינה נאמנת לומר טהורה אני והך דאשה שנחבשה בידי נכרים הוא שם בסעי' י"א דע"י ממון מותרת לבעלה שמתיראים הנכרי' ליגע בה שלא יפסידו מכיסם והאשה שנחבשה היינו שנודע שהוא שבוי' וא"כ בכה"ג אינה נאמנת לומר טהורה דל"ש לומר הפה שאסר הפה שהתיר נשביתי וטהורה אני דהא נודע מקודם (בלא"ה בלא הגדתה) שהוא שבוי' וא"כ אינה נאמנת לומר טהורה אני רק מחמת שנחבשה מחמת ממון מותרת מטעם הנז' וא"כ ל"ש כלל להש"ס בע"ז לחלק בהאשה שנחבשה לומר דמחמת שהיא אומרת טהורה אני ע"כ מותרת דכיון דהאשה שנחבשה היינו שהכל יודעים שנחבשה ובנודע מקודם וע"י עדים שנחבשה לא מהני הגדתה כלל ואינה נאמנת כלל על פי' בין לר"ע בין לר"א בין לר"י כנז' ול"ש הפלוגתא דראוה מדברת וא"כ שאין לסמוך על הגדתה בזה כלל על כרחך שפיר החילוק בקס"ד בש"ס רק מחמת לכתחלה ודיעבד וממנה נלמד לענין בהמה כנז'. ולק"מ. ידידוש"ת ומוקירם.

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה