אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן כא

סימן כ

כבוד ידידי הה"ג וכו'. הגיענו יקרתו וברוב טרדותי הנני להשיבו על דבריו רק בקצרה להצדיק את דברינו בעה"י. מ"ש על מה שכתבתי בחיבורי מנח"א (סי' ל"ה) ע"ד השבו"י שהוכיח דבח"ש ליכא מצוה כלל מהא דקי"ל הנשבע שלא לאכול מצה כל השנה אסור ל לאכול מצה בליל פסח א"ו דבח"ש ליכא מצוה כלל ועפי"ז כתבתי דלפמ"ש המל"מ פ"ד מה' שבועו' בענין פלוגתא דרע"ק ורבנן בשבועה שלא אוכל ואכל כ"ש דבאמת בלשון בנ"א נק' אכילה גם בכ"ש לרע"ק וכו' ומעתה י"ל דהוי קצת מצוה בח"ש אך אדרבא כיון דהכי הוי מצוה ואוכל כדי לצאת המצוה בע"כ נקרא אכילה א"כ שוב הוא בכלל השבועה דהרי דעתו היה, על אכילה ושפיר אסור לאכול אפי' ח"ש לקיים המצוה וע"ז תמה כת"ה כיון דהטעם שיהי' קצת מצוה בח"ש היינו רק משום דחזי לאצטרופי כמו באיסור דאסור ח"ש לר"י מטעם זה כמו כן במצוה הוי קצת מצוה. אבל באמת לא נק' אכילה. ובדרך זה תמה גם על החכם השואל בשבו"י מ"ש לר"ל במצה דחדש יאכל ח"ש ולפי"ד כת"ה ל"ש זה רק לר' יוחנן דס"ל חזי לאצטרופי. ולפענ"ד לא נראה זה כלל דמהיכי תיתי לומר כן אדרבא הא מצינו באמת דילפינן מכל חלב לרבות ח"ש ועפי"ז באמת הקשו התוס' ביומא שם דא"כ למה לר' יוחנן טעמא דחזי לאצטרופי כיון דאיכא ריבוי דכל חלב ע"ש מה שתי' א"כ דילמא זהו לחומרא לענין איסור יש לנו ריבוי זה אבל לענין עשה מנ"ל זה לומר שיהי' בכ"ש א"ו דכיון דאמרינן דחזי לאצטרופי וכסברת החכם צבי מטעם אחשבי' וכבר כ' האחרונים דסברת החכ"צ דאחשבי' היינו ג"כ כדברי הש"ס משום דחזי לאצטרופי וטעם א' הוא ועכ"פ מטעם אחשבי' נקרא קצת אכילה ע"כ כמו כן לענין עשה כגון בערב תאכלו מצות נסתפקו דהוי קצת אכילה ויוצא קצה המ"ע וכיון דנקרא קצת אכילה הרי הוא כבר נשבע על לשון אכילה דהרי הוא נשבע סתם על אכילה ובאכילת רשות הוי נק' אכילה רק כזית לרבנן דבאכילת רשות אזלינן בתר לשון בנ"א משא"כ באכילת מצה לזה גם לשון בנ"א נמשך בע"כ אחר לשון התורה כיון דבאכילת רשות תלוי בלשון בנ"א איך הוא בטבע בני אדם אם יחשבוהו לאכילה אם נהנים או קובעים לאכילה על שיעור כזה או יותר אבל באכילה לצאת, י"ח המצוה כיון דרוצים רק לקיים המצוה בין אם נהנין ממנו או לא ואין נ"מ אם בנ"א קובעים אכילה ע"ז כיון שרק לצאת המצוה עושים כן א"כ נמשכים בע"כ בנ"א בזה רק אחרי לשון התורה ממה שנחשב בלשון תורה אם נק' אכילה בשיעור כזה שיצאו י"ח בערב תאכלו מצות או לא וכיון שהוא נשבע על לשון ''אכילי' (סתם) דאף דבשבוע' אזלינן בתר לשון בנ"א מ"מ לענין בערב תאכלו מצות או שאר מ"ע שרוצים לצאת י"ח התורה אז גם לשון בנ"א נגרר בע"כ בזה אחר לשון התורה. וא"כ אם נאמר שנק' עפ"י התורה אכילה קצת לצאת עכ"פ מקצת מהמ"ע דבערב תאכלו מצות א"כ כמו כן אסור לאכלו מחמת השבועה וזהו שכתבתי שם בספרי בעה"י והדברים ברורים בסברא ויש להמתיק יותר בענין זה עפי"ד הר"א מזרחי הידועים דבאמת אכילה מה"ת בכ"ש רק דהלל"מ אפקי' מכזית לענין עונשין ובמל"מ פ"א מחמץ הסביר דגם כונת ר' יוחנן כן דמטעם חזי לאצטרופי אוקמינן לענין איסורא אלשון הקרא (ואפקי' מהללמ"מ) דאכילה בכ"ש וא"כ גם אם נאמר כדברי כת"ה דטעם ח"ש בעשה שיהי' בו קצת מצוה היינו רק משום דחזי לאצטרופי והוי כמו באיסור הטעם דמשום דחזי לאצטרופי והרי גם באיסור הוי הטעם משום דחזי לאצטרופי ע"כ אוקמוהו אלשון דקרא והוי אכילה בכל שהו וכיון שנק' אכילה הרי הוא אסור מכח שבועה שנשבע שלא לאכול דהוי זה בלשון בנ"א כיון דמיירי לענין לצאת ידי חובתו מן התורה כנ"ל ושפיר נכונים דברינו בעזרת השם יתברך ותן לחכם ויחכם עוד:

ומ"ש כת"ה על דברינו במנח"א (בסי' ל"ד) בודקין שלא יעבור בב"י וב"י עפי"ד התוס' בסוכה וברכות והפמ"ג בפתיחה כוללת דהיכא שתקנו חכמים שלא יעשה המצוה רק באופן זה לא קיים הדאו' ורצ' כת"ה לחדש דזהו רק משום מהב"ע והיינו רק היכא שעושה מעשה להיפך מדברי חכמים כגון שיושב בסוכה ושלחנו בתוך הבית אבל כשלא קיים דברי חכמים בשוא"ת ל"ש זה עכת"ד. תמהני מאוד על דבריו דהא גם בברכות בתוס' וברבינו יונה כשקרא ק"ש אחר חצות לילה ג"כ לא אסרו חכמים שיקרא אחר חצות לילה ואדרבה ראוי לקרות ק"ש על המטה גם אם מניח א"ע לישן אחר חצות רק מחמת שעבר בשוא"ת שלא קרא בזמנו קוד' חצות לילה כתקנ' חכמי' ע"כ ס"ל דגם מ"ע דאו' לא קיים ע"ש וא"כ ה"נ כן וכ"כ קדוש זקיני בהקדמת דרך פקודיך לענין מצ"כ עפי"ד התוס' הנז' דגם אם נאמר דמצ"כ רק מדרבנן גם במ"ע דאו' מ"מ י"ל כיון דלא קיים הדרבנן שהצריכו כונה ע"כ גם הדאו' לא קיים כ"כ שם בהקדמה לענין תפלת י"ח שתקנו אנשי כנה"ג שי"ל ג"כ בדרך זה ע"ש והרי מפורש כדברינו. והיינו משום שיש כח ביד חכמים לעקור קיום המ"ע כדי להזהר עי"ז לקיים דבריהם בכל פרטיהם:

ידידוש"ת באהבה.

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה