אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן ז

סימן ו

עוד בענין הנז' בסי' הקדום כבוד מחו' הרב הגה"צ וכו'

מכתבו הגיעני קונטרס ארוך מלא על כל גדותיו בענין אסקופה כלפנים או כלחוץ האריך למעניתו. ברוחב בינתו בפלפול וסברא. ברוב הדרה. ואם לדין יש תשובה. בנידון דידן. כי מ"ש בתשובתי להדר"ג בענין אסקופה כלפנים או לא היינו רק ליתר שאת ועוז של תורה אבל באמת אין נ"מ לנידון דידן דגם אם נאמר דאסקופה כלחוץ בכל מקום מ"מ לענין מזוזה איך שייך לומר כדברי הדר"ג שהאסקופה שייך להחדר שלפניו ע"כ אין צריך להיות בטפח הסמוך לחוץ כיון שהאסקופה שייך לבית שלפניו הוא שמור כבר מהמזוזה של הפתח דהחדר הא' עכ"ד וזה לא ניתן להאמר כלל דהא כיון דהמזוזה נעשית לשמירת הבית הב' איך צוותה תור' לקובעו בחדר אחר היינו בהאסקופ' שזה שייך לחדר הא' ואותו מקום הוא שמור ממזוזה אחרת בפתח שלפניו אלא ודאי פשוט דלענין מזוזה נחשבו מזוזות הבית לחדר השני ששם חיוב קביעת המזוזה לחדר הב' על מזוזות ביתיך ובשעריך ואם כן שייכים שפיר שני הטעמים דגמ' אי משום שיפגע במצוה מיד דזה בודאי שייך גם לפי"ד הדר"ג עכ"פ חיוב קביעת המזוזה של החדר הב' היא במזוזות הפתח במקום האסקופה וכיון ששם מקום מצות קביעת המזוזה צ"ל קבועה בטפח הראשון כדי שיפגע במצוה מיד וז"ב. ואי משום הטעם שיהא כל הבית שמור כיון דשם מתחיל שמירת החדר הב' ע"י המזוזה דשם מקומה ומצות קביעתה. (וכמ"ש במכתבי הקודם ובחיבורי הנדפס בעה"י סי' ל"ו:)

הן אמת אם ידעתי ברור שהמזוזות שהזכיר כהדר"ג מבית גדול וקדוש זי"ע נעשו קביעתן אז ברצוני ודעתו בכונה בפרטות באופן כזה אז בודאי היינו מחוייבין למשכוני נפשן ליישב. כי עמי מקור חיים באורו נראה אור עד נכון היום רוח אפנו קדוש ה' רבשכבה"ג אשר אמרנו בצלו נחי'. זי"ע. אכן כפי הנרא' ונשמע קשה להאמין שנעשה בכונה. וכאשר ספרתי לכהדר"ג כבר. ואין ספק מוציא מידי ודאי הוראת אדומו"ר מרן הגה"ק רבן של ישראל משינאווע זי"ע אשר שמעתי מפה קדשו כי למד הלכה זו (הל' מזוזה) בעיון לאמיתה של תורה וסיפר לנו לענין פלא ואות שהראו לו על ככה מאת ה' לאשר דקדק בהלכה זו לאמיתה והוא הורה לרבים שצ"ל בטפח הסמוך לחוץ בכל הפתחים כנודע וכן הוא פשוט להלכה בפי כל. אלא שכהד"ג במחכת"ה בא בעקיפין ודחוקין לומר שהש"ס דאמרו שצ"ל בטפח הסמוך לחוץ מיירי רק דאין לו רק חדר א' וזה רחוק מאוד לומר ואם יש חילוק בין פתח הא' לפתח הב' מסברות כהדר"ג אז לא הו"ל להש"ס לסתום וגם לא אישתמיט לשום א' מהפוסקים לחלק בזה ופשוט שדינו בטפח הסמוך לחוץ בכל הפתחים כמו כל דיני מזוזה וז"פ וברור:

ומ"ש כהדר"ג בפלפולו להקשות על התניא רבתי מ"ש דאסקופה כלפנים ולמדה מש"ס שבת דף ט' דאמרינן אסקופה משמשת שתי רשוייות וע"ז תמה כהדר"ג הלא בש"ס שם אמרינן דהפי' שמיירי באסקופת מבוי וקורה שאינו רחבה ד' וקירויו כלפי פנים ואם הפתח פתוח אז כיון דמבוי ניתר בקורה טפח ע"כ מותר להשתמש תחת הקורה ואם הפתח נעול אין לומר פי תקרה יורד וסותם כיון שאין בו ד' אבל בבית ל"ש כלל זה וכו' עכת"ד. זה לק"מ דמי הכריחו שהתניא ס"ל כר"י אמר רב שם וי"ל דכונת התניא אליבא דרב אשי שם דס"ל באסקופת בית עסקינן ומיירי בשתי קורות שאין להם ד' ואין ביניהם ג' ואז כשהפתח פתוח הוי כלפנים מהבית דאמרי' לבוד ופתח נעול שמפסיק ביניהם הרי הוא כלחוץ אבל עכ"פ כשהפתח פתוח באסקופת בית נחשב כלפנים מהבית ושפיר נכונים דברי התניא רבתי:

ומ"ש כהדר"ג דאם כפי דעתי שהאסקופה שייך לחדר הב' לענין מצות מזוזה וע"ז הקשה כת"ה הלא אם יסגור הדלת עד שלא יהיו נכנסים ויוצאים בו או שידור נכרי בחדר השני באופן שחדר הב' נפטר ממזוזה לא יהי' חלק ומקום מפתח הלז משומר (היינו המפתן ומקום מזוזות הדלת שלפני הדלת דחדר הב' שבעה"ב מחדר הראשון משתמש בו בכלל כל הבית) ולא יהי' בכלל מזוזה שבחדר הא' האם יצטרך ליתן גם שם מזוזה וכו' עכ"ד. זה לק"מ לענ"ד דאם החדר הב' פטור ממזוזה פשוט דל"ש לומר שיעש' מזוזה למקום המפתן הזה לבד כיון שאינו חדר כלל ולא חיוב מזוזה (ולא דמי כלל לבית שער שהוא מקום דירת השומר של השער כמבואר בש"ע) וא"כ הוא מקום פטור ממזוזה לגמרי או שהוא נגרר בע"כ אחרי החדר הא' ונחשב כמו שאר זויות הבית דחדר הא' ואם נפתח הדלת לחדר הב' וקובעים עליו מזוזה של החדר הב' אז פשוט שהוא שייך לענין דין מזוזה לחדר הב' ונגרר לחדר הב' לענין מצות המזוזה ושמירתה כיון שעליו נקבעה המזוזה לחדר הב' וממילא כיון ששייך לענין המזוזה להחדר הב' ממילא שייכים בזה ג"כ דין טפח הסמוך לחוץ משני הטעמים דאמרו בגמ' כמ"ש במכתבי הקודם בעה"י:

ומ"ש כהדר"ג דאם כפי דבריי דהאסקופה כלפנים לענין מזוזה א"כ עפ"י המבואר בטויו"ד ובש"ע בט"ז סי' רפ"ז שאם הפתח ממלא כל חלל הבית אז במקום שמסיימין כותלי הבית נחשב כפצימין וחייב במזוזה וא"כ אם יש כאן שני חדרים שדרים בהם בציור כזה והרי צריך מזוזה בדלת החיצונה וכן בדלת לחדר הפנימי ולפי דבריי לא יצטרך מזוזה רק בדלת החיצונה בטפח הסמוך לחוץ והרי הוא עול' לכל החדר החיצון שנחשב כולו כמזוזת הפתח כיון שממלא כל החלל כנז' א צ מהטור והפתח של החדר הפנימי לא יצטרך עוד למזוזה כיון שכבר יצא בהמזוזה שעשה בטפח הסמוך לחוץ שכולו נחשב כמזוזת הפתח עד החדר הפנימי והרי הוא כלפנים וא"צ עוד למזוזה וז"א דודאי חייב בשתי מזוזות אלא ודאי שהדלת מחלקת ואינו כלפנים וכו' עכ"ד. הנה באמת בכה"ג למה אמרינן דצריך שתי מזוזות הוא משום שראשי הכתלים המה חשובים כמזוזות (וכמ"ש הב"י שם דממילא משמע כן) וא"כ ל"ש לומר שיהיה מהני המזוזה הראשונה של החדר החיצון גם לחדר הב' כיון דזה ל"ש רק באסקופה לבד שאינה החדר בפ"ע והוא נגרר בע"כ לחדר שלאחריו שעליו נקבע המזוזה ששייכה לו אבל החדר החיצון שהפתח ממלא כל חללו כיון דמשני צדדיו נחשבו כותלי ביתו כמזוזות לענין דין מזוזה וע"כ חייב בשתי מזוזת וא"כ ל"ש לומר דיהי' בטל ונגרר כלפנים כיון שהוא חדר בפ"ע לענין זה שחייב במזוזה משני צדדיו ופתחיו והיינו מקום סיום כתלו ופשוט דאין לדמותו לזה לאסקופה דשם שפיר בע"כ נראה שנגררה ובטלה להבית וכיון שנגררה להבית בודאי נגררה לדין מזוזה להבית להחדר הב' מפני שהוא נושא את מזוזת שמירתו כנ"ל ולק"מ:

ומ"ש כהדר"ג ע"ד הש"ך סי' רפ"ה ס"ק ג' ע"מ שכתב המחבר נתינתה בטפח החיצון ע"ל סי' רפ"ט סעי' ב' עכ"ל הש"ך. הוא רחוק שיהיה זאת כונתו כמו שביאר הדר"ג. ופשוט לכל כונת הש"ך כיון דשם סי' רפ"ה כ' המחבר נתינתה בטפח החיצון והדברים סתומים לכאורה כי לא ידענו באיזה טפח החיצון אם בחוץ ממש אם במזוזות הפתח או כיוצא וע"ז כתב הש"ך לעיין להלן בסי' רפ"ט סעיף ב' שם מבואר בפרטות מקום קביעתה ולאיז' טפח החיצון כונתם וז"פ:

ומה שכתב כת"ה בשם המשנת חסידים. הנה באמת כ' במ"ח וז"ל לפיכך צריכה לעמוד בחלל הפתח בטפח החיצון הסמוך לרשות הרבים סוד האחוריים עכ"ל. וכן הביא בברכי יוסף בשם האריז"ל ובאמת בכהאריז"ל לא מצאנוהו לדברים האלו (במקומו' שנמצאו כונות המזוזה) ואחרי החיפוש מצאתים במצת שמורים למהרנ"ש זצ"ל כ' שם כדברים הנז' וממנו לקח המ"ח כנראה. ועכ"פ מדברי המשנת חסידים נרא' לכאורה כדברי הדר"ג דהיינו רה"ר סוד האחוריים אבל מחדר לחדר לכאו' ל"ש לפי"ז טפח הסמוך לחוץ. אמנם באמת ז"א ראי' לענ"ד כי בכהאריז"ל בכונות המזוזה בטעמי מצות בלק"ת פ' ואתחנן ובשער הקדמות דף ל"ה ל"ו מדפוס ירושלים ובסידור האריז"ל וכן במצת שמורים ובמ"ח שם) כ' דהפתח הוא האחוריים של הת"ת וכו' כדי לגרש החיצונים שיונקים שם באחורי הזעיר הנוקבא שלו רחל ושם באחורי המזוזה הוא עומד שם להגן מפני הצרים והאויבים המה הקליפה שלא ינקו עכל"ה לענינו וכן במצת שמורים פי' בזה לשון הש"ס בטפח הסמוך לחוץ כי היכא דננטרי' היינו ע"ד הסוד בשביל החיצונים שיונקים שם מן הנוקבא וכו' עש"ה וכ"כ במ"ח ואם נאמר כדברי הדר"ג דכונתם רק בטפח הסמוך לרה"ר ממש דייקא נמצא יהי' מזה חלילה כדעת הטועים שאינו חייב במזוזה רק השער החיצון וביטלו מצות מזוזה משארי הפתחים כאשר צווחו עליהם פה א' הרמ"א וכל הפוסקי' ואם נאמר כפי' הדר"ג הרי יהי' מזה חיוב מזוזה רק בשער החיצון לבד למעיין בס' מצות שמורים שם באורך כיון שכל הכונות בעניני מצות המזוזה תלויים ואחוזים זב"ז בכל המטרה לשמור שם בפתח מקום שצריך שמיר' בסוד האחוריים שלא ינקו כנז' וז"א רק בפתח הסמוך לרה"ר (כד' כת"ה) וא"כ יפטרו שארי הפתחי' ממזוזה אלא ודאי דמקום האחוריים אין הכוונה לרה"ר ממש דוקא אלא נקטו לשון הגמ' לפרשה ע"ד הסוד כדרכם בקודש של גורי האריז"ל ובכל פתח ופתח בכל חדר וחדר שייך בחי' זו דאחוריים (וכמו שנראה משער הקדמות כנז' שתלוי רק בהפת"ח) היינו לגבי החדר הזה. והבן. ואין חפצי להאריך בזה עוד בראיות ולפלפל בדברים נסתרים שהם כבשונו של עולם וידעתי מך ערכי. וגם לא באתי לנצח ח"ו רק כתבתי ליישב דעת רבותינו ואבותינו שעשו כראוי דלא כמי שערער עליהם שהחמירו לחנם מבלי דעת חלילה. הס מלהזכיר.

אך כתורה עשו כמו שביארנו בעה"י והוא ישמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם:

דברי מחו' ידידוש"ת וצדקתו.

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה