מנחת אלעזר חלק ב· רבי חיים אלעזר שפירא
או"ח
סי' מ"ד. ע"ד קו' השואל על השערי תשובה או"ח סי' ד' במי שנטל ידיו במים פסולים בשחרית וכשנזדמנו לו מים כשרים בשחרית אם יחזור ויברך:
סי' כ"ח. אם אשה שאומרת ק"ש צריכה לומר א' מלך נאמן להשלים הרמ"ח תיבות כיון שיש לה רנ"ב אברין:
ט"ז. בענין מ"ש בהגהות הסידור חמדת ישראל למהר"ש וויטאל זצ"ל בענין ד"פ אמת בברכות ק"ש:
כ. בענין התפלה ופסד"ז בקול נגד המחבלי כרמים שרצו לעשות שטאטוט באשכנז כמ"ש בקונט' יענו בקול:
ע"ב. אם מותר לענות אמן קדושה וברכו כששומע ע"י הטעלעפאן בריחוק כמה פרסאות וכן לענין קול שופר וקידוש שויו"ט:
נ"ב. בעיסה שנלושה במי חלב לאחר שעושין הגבינה ומה שנשאר אח"כ הוא כמים אם צריכין לברך במ"מ או המוציא – וגם בענין ח"ש במ"ע:
סי' מ"ג. אם מותר לעמוד לבעל החנות (קאנטין) אצל מחצב אבנים (שטיין באניא) בשבת לראות בעת תשלומי הפועלים והנכרי מקבל המעות בעדו וגם ע"ד הבאר לחי ראי מכ"ק אאמ"ו שליט"א בפי' התזוה"ק – וע"ד זקיני בבני יששכר מאמר יום הכסא לר"ה:
סי' י"א. מצדיק דבריו במנח"א ח"א סי' ל"ג לענין טעימה ביהשמ"ש קודם קידוש. ובדבריו בסי' ל"ה בענין ח"ש:
י"ח. בעובדא שקידשו על היין וקודם ששתו הכוס בא ט"ג שעל היין יש שאלה לענין יי"נ ובא בעה"ב והביא בידו כוס אחר לשתות. האיך יעשו בזה:
הערה. מ"ש בפנים לענין שותה יי"נ וכו' ולענין איסור דרבנן בשוגג אם צריך כפרה וכ' מזה גם במ"א. הנה ראיתי בשדה חמד פאת השדה אות א' כלל ז"ח להקת דעות האחרונים בזה עיי"ש:
סי' י'. בדין (קיכליך) חמץ שנמצא בתוך העמוד בבית התפלה בליל ב' דפסח וה' חשש קרוב שיאכלום התינוקות ביו"ט והורה המורה לזרקם לנהר ע"י נכרי כדין הש"ע והמ"א בחמץ שנמצא ביו"ט שני וערער עליו מפטפט א'. וביאור הלכה זו:
סי' נ"ח. אם מקיים מ"ע דתשביתו כשהי' חמץ כזית ומיעטו מכזית לד' החכ"צ דאינו עובר בב"י בחמץ ח"ש: .
ע"ז. בענין הצמוקים שעושים יין לפסח שיש חשש כפי שהעידו שמחליטין אותן ביורות העכו"ם. וגם לענין אם לא היו עשרה בעת ח"ק במנחה ואח"כ באו י' או רובן להתפלל יחד אם יוכלו לומר תפלת ש"ץ בקול:
סי' כ"א. מצדיק ומברר דבריו במנח"א ח"א סי' ל"ה בענין ח"ש במצת מצוה ושאר מ"ע. ובדבריו בסי' ל"ה שם בענין ביטול ובדיקה ל"ח. מי שיש לו כזית מצה על ליל ב' דפסח ג"כ ולחבירו אין לו גם על לילה הא' אם יתנו לחבירו ואם אומרים חטא בשביל שיזכה חבירך בכה"ג:
סי' י"ד. ע"ד ש"ס ביצה דף ט"ז בהאי סמיא דהוי מסדר מתניתא קמי' דמר שמואל בענין עירוב תבשילין ואם סומא חייב במ"ע דרבנן:
סי' נ"ו. אם מותר לעסוק בחוה"מ בהדפסת ספרים בסידור האותיות שקורין זעצען:
ס"ה. בענין התקיעה גדולה שכ' בסידורים ונוהגים לתקוע בסוף תר"ת דתקיעות דמיושב:
ס"ד. ע"ד המג"א בה' יוהכ"פ דנשים אינן לובשות בגדי לבנים ביוהכ"פ:
ס"ו. בסוגיא דמתנה ע"מ להחזיר ובהך דלא:
ליקני אינש לולבי' ביומא קמא דסוכות לקטן:
ס"ט. אם יש להחמיר שלא להניח את הלולב. ומיניו מעל"ע שלם משום דהוי כבוש לד':
החת"ס.– ובענין נתינה בע"כ בדברי הב"י אה"ע סי' קמ"ג בשם מהר"י בי רב ז"ל – ובד' הש"ס במנחות דף ו' פרט לטריפה שאינה עוברת וכו' ובפירש"י שם:
סי' מ"ו. ישוב לקו' בש"ס סוכה דף כ"ח למה לא קחשיב שינה בסוכה – וע"ד אם מותר ליתן עפר א"י לנכרי חשוב שמבקש להשימו על גופו בבוא חליפתו.
סי' ס"ח. אם יש לברך על נרות חנוכה דביהכ"נ בקהלה קטנה לפעמים כשאין באים עשרה לביהכ"נ בעת מנחה ומעריב:
מ"ט. בסוגיא דשמנים ופתילות וכו' מדליקים בהם בחנוכה:
כ"ט במה שרצה השואל לחדש לומר הנרות הללו בשבת חנוכה אחרי ביאתו מביהכ"נ מתפלת ערבית ליל שבת:
א'. בדבר ס"ת שנקרעו התפירות בעת הקריאה בשבת בפ' זכור קודם המפטיר וקשרום ע"י עניבה אי שפיר עבדו ופלפול בהלכה זו והמסתעף:
סי' ל"ב. במי שהוא רגיל ומוחזק לקרוא המגילה בביהמ"ד בכל שנה ושנה ועתה הוא תוך יב"ח:
לאביו ר"ל אם יקרא גם בשנה הזאת. ואם יברך שהחיינו:
סי' ע"ד. בדברי השבו"י בבן כרך שהוא בעיר הפרזים ביום י"ד אם מותר לעלות לתורה כשקורין ויבא עמלק קודם המגילה:
ד' מבאר מהפוסקים חיוב משתה ושמחה גם לדידן ביום ט"ו שהוא שושן פורים:
מ"ה. ע"ד תשו' הרשב"א בענין שכל המועדים יהיו בטלים וימי הפורים לא נבטלים:
י"ט תשו' לשואל ע"ד הירושלמי הפליאים בפ"ד דסנהדרין דאמרו אלו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה:
נ"ד. בסוגיא דאין עושין מצות חבילות חבילות:
ס"ב. בסוגיא דמצוה. הבאה בעבירה:
מ"ז. ישוב לקו' ע"ד הרמב"ם בהל' בית הבחירה שפסק דאין בונין את המקדש בלילה ונשים חייבות. ובענין מצו' עשה שהזמן גרמא:
ע"ח. ע"ד הרע"מ בפ' צו שכ' דיו"ט ראשון אין לו תשלומין כל ז'. וע"ד הירושלמי בחגיגה שם.– ובענין הד' זכירות בכל יום שכתב המג"א בסי' ס' ובענין ש"ס מנחות דף ס"ט חטים שירדו בעבים מהו לשתי הלחם ובד' הרמב"ם בזה ובד' החת"ס לענין דברי קבלה אם לצרפן להלכה: