מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן עב
ומ"ש בדבר קריאת שם לעפאלד האיך לכתוב בגט כבר הדבר נפתח בגדולים ז"ל בשמות כמו אלה בעו"ה ודיברו מזה בחת"ס ודברי חיים בתשו' ובס' אהלי שם והסכימו להלכה לכתוב המכונה כגון אברהם המכונה אדאלף שכ' בד"ה בתשו' ועפי"ז בנידון דידן ששאל כת"ה יש לכתוב בגט יהודא המכונה ליב והמכונה למפאלד (כיון שרק מקצת איזה מהזקנים שזוכרים משנים קדמניות קורין אותו גם בשם ליב וכולם יקראוהו לעפאלד) וכן נוהגים פה אצלינו בכגון דא בשמות נכרים לכתוב המכונה. וכן בענין גוף שם לעפאלד שכ' כת"ה. הנה פשוט שקורין אותו למפאלד ולא לעאפאלד אך לכאו' יש להסתפק כיון דהוא שם הנכרים ואצלם נכתב לעאפאלד בא אחר הע אמנם נ"ל כיון דאין נרגש כ"כ במבטא גם של הנכרים בפיהם רק הע' היינו סגול תחת הלמד בתחלתו שגם הם קורין כמו לעפאלד רק שנכתב בכתבם ובלשונם בגופן שלהם ע עם א עכ"פ כיון שאינו נקרא בדיוק כן ואינו ניכר ובכתיבת הגט אין כותבים באותיות גופן שלהם רק כתב אשורית ע"כ יש לכתוב בעי"ן בלבד וזהו די כמו שקורין אותו הכל גם לפי לשון הנכרים בפיהם דאם יכתבו בא' עוד נוסף על העיין יש לטעות שהוא פתח דהיינו לבטות לעאפאלד וזהו בודאי אינו שם ע"כ טוב יותר לכתוב בע' בלבד וכמו שקורין אותו היהודים לכ"ע. והנה בספרי שמות גיטין לא נמצא שם זה לאשר הוא משמות חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו בעו"ה שמות נכרים להתדמות להם בכל מה דאפשר קראו בשמותם להיות כמותם. והנלע"ד בזה כיון שבאמת כתב ר"ת ז"ל דחלילה להזכיר שם גיות בכדת משה וישראל דהיינו בגט אלא שבחת"ס (ח"ב מאהע"ז תשו' ל"ח) כתב כיון דהרגילה עצמה המגורשת בשם זה יש לכותבו בגט וע"ש מה שתי' וכתב דלא תיקשי מדברי ר"ת הנז' וא"כ כיון שכותבים שם זה רק מחמת שנקרא בפי כל היהודים כן והמה קורין אותו לעפאלד כנז' משא"כ אם נכתב לעאפאלד (בדיוק א) שלא כמו שקורין אותו היהודים רק לדקדוק לשונם בשם גיות שלהם זהו בודאי נגד דברי ר"ת ז"ל ע"כ אין לכתוב רק לעפאלד כמו שנקרא בסתם כנז' ושם שקורין היהודים ממילא בכל מקום – והנה אודות שם יהודא (מאבי המגרש) הנז' לעיל אין מהראוי לדרוש כלל אחרי חתימתו איך הוא חותם אם בה"ה בסופו או באל"ף דהנה בזה פלוגתת הט"ז עם החולקים עליו דהט"ז ס"ל אם חותם א"ע באלף הוא שינוי השם אם כותבים בה"ה והחולקים עליו ס"ל דאפי' לכתחלה כותבים בה"ה גם אם הוא חותם א"ע באלף אין משגיחין על חתימתו ואף דבנידון ביהודה המכונה ליב כ' הכנסת יחזקאל דבודאי יש לכתוב בה"ה כיון שהכינוי להכתוב גור ארי' יהודא בקרא עכ"ז גם בכה"ג כ' בד"ח שלא לשנות מחתימתו ע"ש וכ"ז לע"ד באיש שרגיל לחתום א"ע בכתב יהודית אבל איש כזה (כפי שהנני מכירו) שכתב יהודית מוזר לו ואולי יזכור עוד מימי נערותו לצרף אותיות חתימתו. ובאם נצוה עליו לחתום ויחתום גם באל"ף בסופו בודאי אין להעמיד ע"ז שום יסוד לענ"ד גם להט"ז דרק אתרומי דאתרמי לי' שכתב עתה באלף כפי דעתו עתה שצריכין לכתוב כן כמו שרגילין בשמות החול ולא מיקרי זה חתימתו כיון שאינו חותם כלל בכתב יהודית וטוב יותר שלא לצוות לו לחתום כנז' כדי שלא נכנס בספיקות כלל ויוכלו לכתוב יהודה בה"ה כראוי בנידון כזה מטעם הנז':
ומ"ש לענין שם דיולא האיך לכתוב. הנה כפי הנראה בשמות חול אשכנז במקום נקודת קמץ כותבים וא"ו וכ"כ בחתם סופר לענין כמה שמות נראה שם דהוא"ו במקום קמץ אך בדברי חיים (על שמות גיטין בשער (הנקודות) כ' שנכתבו אל"ף במקום קמץ לפי מנהג מדינתינו. והנה לענ"ד לא סתרי זל"ז דבאמת שמדינת אשכנז ואונגארן שמיירי החת"ס ודעימי' כותבים וא"ו במקום קמץ בכל המכתבים בל"א יהודית כנודע. ובמדינת פולין כותבים אלף במקום קמץ (וכשנכתב וא"ו קורין אותה כמו מלאפום וחירק) ומזה מיירי הדברי חיים ממנהג מדינתינו גאליציען ופולין. אך גם במדינת גאליצען עתה בזמנינו הכותבים במכתב לשון אשכנז צחה (בכתב יהודית) כותבים וא"ו במקום הקמץ. ע"כ כיון שגם מרן הדברי חיים כ' שם בשם המהרי"ט דיכתב השם כפי ערך צחות לשון שנובע ממנו ויש כותבים דכותבים לפי מליצת לשון המקום שמגרש בו וכו' עכת"ד וכיון שגם השם דיולא הוא שם הנכרים הונגארי. ואינו כלל במדינת פולין פשוט דיש לכתוב דיולא בוא"ו אחר היו"ד כיון שהוא נקרא ונכתב בלשונם בתיבת קמץ ובאונגארן כותבים היהודים במקום קמץ כזה וא"ו כנז' ע"כ בודאי יש לכתוב כן כפי צחות הלשון שנובע ממנו השם וגם לפי מה שכותבים במקום שמגרשים כנז' ממהרי"ט ואם כתבו דיאלא (באלף אחר היוד) אז יהי' משמע או בפתח או עכ"פ יהי' משמע א כמו שקונין חטף קמץ ע"כ יכתבו רק בוא"ו כנז' וכן הכרענו פה וכתבנו כך שם דיולא בגט:
ומה שכתבתי בתשו' הראשונה השגה נגד ראי' החת"ס ממה שכותבים ב ב'פעסט ג"כ בקיצור שני השמות יחדיו בתיבה א' הנה לא נכחד ממני אז מ"ש בטיב גיטין שם פעסט בפ"ע ושם אובין הוא בודין בפ"ע וכפי ששמעתי כותבים כעת ג"כ בעיר פעסט רק פעסט לבד (וכן באובין כותבים כמו בשנים קדמוניות) כדי שלא לעשות שינוי בגיטין שלא לפסוק מלכתוב שם הראשון כמ"ש בתשו' מרן הב"י סי' ס"ה וע' תשו' חת"ס ח"ב מאהע"ז סי' י"ג וסי' ל"א וחלק ששי סי' מ"א ע"ש ועוד כמה תשובות ואני לא כתבתי רק לראי' שאין הוכחה ממה שמקצרים בכתיבה בלשונם שהרי גם בודאפעסט מקצרים כזה פעמים רבות ואעפ"כ היא שם העצם מהעיר שחוברה לה יחדיו משני עיירות כנודע אמנם השתא דאתינא להכי. הנה המעיין בתשו' חת"ס בסי' נ"א מחלק הששי שם (בכללא דכייל שם) נמצא בכלל ב' בעיר שנכתבו בה כמה גיטין וגם אם הוזכר בתורה שמה והסכימו ברבים או עפ"י מלכות לשנות שמה לשם אחר פשיטא שנעקר שם הראשון לגמרי וצריכין לשנות שמה בגיטין ואם עדיין מיקרי פורתא בשם הראשון אז נעשה עכ"מ טפילא לשם החדש שהוא העיקר וע"ש גם לענין אובין שהוא בודין וכ' דכיון שהסכימו לשנות שמה עפ"י חוק מהמלכות אפשר דאיכא נמי קצת קפידא למלכות ואיכא משום שלום מלכות וזה הוי כהסכמה גמורה לעקור שם הראשון עכת"ד ע"ש בחת"ס וא"כ עיר הבירה שנשתנה שמה מטעם המלך והמדינה לשם ''בודאפעסט'', וידוע (עפ"י מעשה) כי המה מקפידים אם ירצו לשנות שמה הלזה בשום שינוי גם אם נאמר דאינו דומה למ"ש בחת"ס שם אם עדיין נקרא פורתא בשם הראשון. דהכא נקרא עדיין בפי היהודי' בשם הראשון אבל עכ"פ למה לא יכתבו כלל שם בודאפעסט בזמנינו זה בודאי הוא תמוה לפי"ד החת"ס שם. ויש קצת ללמד זכות מחמת שגם עתה יקראו לאיזה ענינים שם פעסט בפ"ע ושם אובין בפ"ע אבל עדיין אין מתיישב על הלב כ"כ כי אף שבעניני הקהלה עיר פעסט לבד בעניני הרבנות וכיוצא מ"מ המה כותבים ג"כ ''בודאפעסט'', בתויהם ונויהם ולא ''פעסט'' לבד ואכ"מ להאריך. וגם יש לתמוה עוד יותר לפי"ד החת"ס אלו בעיר פוזנא שכותבים בודאי גם היום כמ"ש בט"ג פוזנן דמתקריא פוזנני וכ"ז לפי לשון פולניא שהיתה העיר ההיא מלפנים ממלכות פולין אבל עתה אשר היא תח"י מדינת אשכנז ובכל הערכאות והפאסט שמה רק בל"א פאזען ובפרט שגם היהודים היושבים מדברים רק שפת אשכנז ונקראת עתה פאזען וגם שם מקפידים המלכות לכתוב רק בל"א כנודע ועדיף יותר מהך דתשו' פנים מאירות סי' ס"ה לענין אובין ומובא בחת"ס בתשו' הנז' ולבסוף לא יזכירו שם פאזען בגט כ"ז מהתימה וכהנה וכהנה יפלא בכמה עיירות לפי"ד החת"ס אלו בכלל ב' הנז' וצ"ע. ואין מהדרך לערער ולהוציא לעז ח"ו על מקומות אחרות ובפרט בעניני גיטין והנח להם לישראל ע"כ לא אאריך בזה. וחיים ושלום וכט"ס וימי האורה יופיעו אלינו מאור תורה דמי הנסים עלינו יתנוססו בנזר חסדים וישועות בכלל כ"י במהרה דידן ידידוש"ת: