אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן עא

סימן ע

כבוד יקרת הרב הה"ג וכו'. אחרש"ה בדבר שאלתו אם נוהגים פה להחמיר כמ"ש הט"ז בסופו (בענין סוגיא דבת היענה אות ב') דגם ב' שמות נפרדים שיש לא' מה שקראו לו מב' שמות ראשי אבותיו או ממשפחתו כגון ראובן שמעון אף שאין לחברם להיות נראים כתיבה א' כמו שביאר שם מ"מ יש לכותבם בחד שיטה לכתחלה. הנה חפשתי בתכריך הגיטין הנמצאים פה משנת תרי"ט והלאה ולא מצאתי שום א' שיהי' נכתב השני שמות של א' בתרי שיטי ומזה נראה שהחזיקו פה בו מאז בחומרת הט"ג בזה לכתוב בחד שיטה. ומ"ש כת"ה שקשה לצמצם כיון שראוי לגמור כל השמות מקום עמידה בשש שורות הראשונות הנה בכל הגיטין שראיתי שנכתבו בלי צמצום ודוחק כתיבה תמה ומאושרה ואין בכל א' מהם שהקילו לכתוב השני שמות של האיש או האשה בתרי שיטי. ומלבד זה מה דפשיטא לי' להדר"ג שזה נדחה מפני החומרא שצ"ל השמות והמקום בשש שורות הראשונות האי מיבעיא עדיין דהא גם זה דצ"ל כל הנז' בשש שורות הראשונות אינו מדינא רק מחומרא לכתחלה כמ"ש בס' ברכות המים דהך ראי' מש"ס גיטין הי חציו אילימא חציו הראשון אינה ראי' דצ"ל בשש שורות הראשונות ע"ש טעמו וכ' דכן ראה בכמה גיטין שנכתבו ביותר מששה שורות ואין קפידא אפי' אם לא ניתן ושלא בשעת הדחק עכת"ד הברכות מים שהוא מרן ראש מסדרי סדרי גיטין. וכ"כ בס' גט מקושר למהר"י נבון ז"ל שז"א רק לכתחלה בעלמא ומובא בפת"ש. וא"כ מה חזית לאדחויי הך לכתחלה דב' שמות של א' בתרי שיטי בשביל הלכתחלה לכותבם בשש שורות הראשונות. וגם בפרט דמ"ש הט"ג שם דבמהריב"ל וג"פ מבואר דא"צ להיות בשיטה א' ב' שמות של א' כגון ראובן שמעון הנה לא מצאתי זה בדבריהם וגם אין ראי' ממ"ש רק לענין שם טוב וכיוצא שני שמות שהם כתיבה א' משמע דבשמות נפרדים כגון ראובן שמעון פשיטא להו דבחד שיטא ג"כ. ז"א ראי' דהם לא קמיירי מזה דאצלם הספרדיים בימים ההם לא הי' שכיח אז שיתנו לא' שני שמות בשעת המילה זולת כשנשתנו אח"כ מחמת חולה כמ"ש הט"ג אף כי הבו דלא לוסיף עלה על חומרת הט"ג בזה והוא מחמיר רק לכתחלה בזה אבל מ"מ אין לדחות הך לכתחלה ויכולים לקיים ידי שניהם שיהי' הכל בו' שורות הראשונות ג"כ בלי שום דוחק:

ומ"ש כת"ה דבשם העיר שנקראת ב' שמות כאחד יש סברא שלא להקפיד כלל ויוכלו לכתבה בתרי שיטי דבשלמא בשם ראובן שמעון וכיוצא יטעה הקורא שאין לו שם עוד ויניח מעט בקריאה ויהי' חשש נכנסין ויוצאין כמ"ש הט"ג משא"כ בעיר מהיכי תיתי יסבור שאין להעיר רק שם א' כ"ש שמקום הנתינה הוא מקום הכתיבה ושם יודעין ששני שמות לעיר הזאת מהיכי תיתי יטעה עכ"ד כת"ה. ולא אדע החילוק דהא גם בעיר יש חשש הזה שכ' הט"ג לענין ראובן שמעון (כשכתבו בתרי שיטי) כגון דרך משל אם שם המקום לאניא פאלווא פאלווא יוכלו לטעות בשם מקום "לאניא,'' בלבד שכך נקרא כפר א'. באמת וכן בערעג סענט מיקלאש מיקלאש יוכל לטעות בתיבת ''בערע"ג שהוא המקום בערעג ישוב נודע בפלך הזה וכהנה וכהנה עיירות וכפרים בכל המדינה וגם לדינא אין לחלק בין אם הוא במקום הנתינה או לא וז"פ. ועוד נלע"ד דחמיר יותר בשמות עיר המחוברת בשמה בשני תיבות יחדיו דאסור לכותבה בתרי שיטי דהנה הב"ש כ' (בסי' קכ"ח ס"ק י"ח) דבנהר או עיר ששמה כמו ב' שמות כגון רעגינשפורג וכיוצא חד שם הוא וצריך לכתוב בחד תיבה וע"ש בבאה"ט דמ"ש בכנה"ג בשם תשו' מהר"ם מינץ להיפך הוא טעות וכן היא כמ"ש בב"ש בשם תשו' מהר"ם מינץ שצריך לכתוב בחד תיבה אך אם נמצא מקומות כאלו וכותבים בתרי תיבות על כרחך כדי שלא להוציא לע"ז על גיטין הראשונים י"ל כיון שנכתבו בערכאות בשני תיבות ע"כ דנו וחלקו הגדולים שלפנינו (במקום זה שהתחילו לסדר גיטין) שלא דמי לרעגענשפורג וכיוצא דהתם בודאי תיבה א' הוא כמו פרעשבורג וכיוצא אבל עיירות שנכתבים בשני תיבות (במדינתינו ובזמניננו) גרויס ווארדיין (נאדי וואראד) י"ל דבאמת שני תיבות הם רק שנקרא שם העיר בשתי תיבות אלו אף שיש לסתור זה מ"מ יש ללמוד זכות אם נכתבו תרי תיבות מטעם הנז'. אבל אם כתבו בגט עיירות כאלו בחד תיבה בודאי הגט כשר לע"ד דהרי לעיננו אף שנכתב בערכאות בשני תיבות מ"מ הוא נרשם בקו (מקיף) המחברם יחד כגון נאד מיהאל וכיוצא וה"ז דומה ממש למ"ש המהרש"ל והב"ש לכתוב בת שבע בחד תיבה וכ' הט"ג טעמו אף שבת שבע שני תיבות בקרא בכל מקום מ"מ כיון שבשמואל כתיב מקיף המחבר ב' התיבות (אף שבתהלים כתיב תרי תיבות בלא מקיף כלל) ע"כ יש לכותבם בחד תיבה וה"נ כיון שנכתב בערכאותיהם ולשונתם התיבות נאדידמיהאל ודומיהן במקיף קו המחבר ב' תיבות להורות שחד המה ושם העיר כך הוא א"כ דמי ועוד עדיף יותר לזה ממקיף שנכתב דבת שבע דהתם אם כתב בת שבע בס"ת בחד תיבה ממש בודאי פסול אף שיש מקיף כמו בכל מקום שיש מקיף בס"ת עכ"ז אסור לחבר ב' תיבות יחדיו לתיבה א' בס"ת אבל בשם העיר שיש מקיף כזה בלשונותם (להבדיל) נודע אשר מורה שיש לכותבו גם בתיבה א' וכך כותבים באדרעסען (פעמים רבות) זה לתיבה א' בלי הפרש כלל בנתיים ועכ"פ לפי מה שהעלה להלכה בט"ג (ערך בת שבע) בשם מהר"ם בן חביב בג"פ ועזרת נשים שיש לכתוב בת שבע באופן שיהי' נראה תיבה א' יותר מב' תיבות ואם כתבם בתרי שיטי הגט פסול ודיינינן לי' כספק מגורשת עכ"ד כ"ש בזה היכא שכתב שם העיר המחובר משני תיבות בקו המקיף ומחברם וכתבם בתרי שינוי דפסול הגט וכנז'. ובס' גט מקושר למהר"י נבון ז"ל הוסיף דאפי' בשתי תיבות נפרדות (גם אם הם בחד שיטה) אם אפשר להשיג גט אחר יפסלו גט זה בדיעבד ג"כ אם נכתב שם ידידי' (או בת שבע כמו שמדמי להו הט"ג) וכיוצא כן ובשני שיטין פסול לגמרי בכל אופן ע"ש. אף שבס' אהלי שם כ' לכתוב בת שבע בשני תיבות נפרדות בחד שיטה מ"מ בתרי שינוי י"ל דמודי גם הוא דפסול וא"כ כמו זה וכ"ש הוא בעיר המחוברת בשני שמות ובקו מקיף כנז' וכ"כ בנחלת שבעה (סי' מ"ה אות י"ז) לכתוב בשם עיר של שני תיבות בתיבה א' וכמ"ש הב"ש. וכ"ק אאזמ"ו הגה"ק זצללה"ה אבדפה"ק בשו"ת שם שלמה (כתי"ק) בתשו' לק' מעזילאבריץ אודות סידור גיטין שם וכ' כיון שמעזילאבריץ נכתב ג"כ בלשונם ובערכאותיהם ובחותם הפאסט בשתי תיבות ובקו (מקיף) המחברם ע"כ נכון לכתוב בשתי תיבות נראית כאחד כמו שכותבין די תיצביין או די תיהויין אמנם לאשר ראה בתשו' חתם סופר (אה"ע ח"ב סי' י"ד) שכ' (ע"ד ק' מיהאליוויץ) שנאד מיהאל הוא שני תיבות וגם שם נמצא בלשונם קו המחבר ב' התיבות ע"כ צוה לדרוש אצל הבד"צ דשם ממנהגם אם ידעו טעמן של דברים ויודיעו לו ואז יתיישב כדת מה לעשות אם לכותבו תיבה א' לגמרי או לא עכתד"ה בסוף התשו' ארוכה אבל בתרי שיטי מאן דכר שמי' לא עלה על הדעת לכותבן. והנה גם בזה נראה לחלק בין עיר שנקראת נאפוליש די איטאליא שנזכרה במהרלב"ח וע"ג ומובן שהשמות די איטאליא אינם שם העיר בעצם רק סימני העיר שהוא במדינת איטאליא כי מהסתם יש עוד עיר נאפוליש במדינה אחרת ועי"ז ידעו שהוא העיר דמדינת איטאליא ע"כ אין להקפיד כ"כ אם נכתבה בשני תיבות ולא דמי למ"ש הב"ש לענין שם ניקלשפורג אויגשפורג וכיוצא דהיא שם העצם שני התיבות יחדיו כחד חשיבי משא"כ בנאפוליש די איטאליא שהוא רק סימן שלא להחליפה בעיר אחרת ששמה כן וכיוצא והוי אולי כמו שקוראין פ"ע דמיין שלא להחליפה בפ"פ דעל נהר אדער בודאי הם תיבות נפרדות בפשיטות וכן קאמינקא סטרימאלאווא שנזכר בט"ג היא רק סימן שלא להחליפה בקאמינקא אחרת במדינת רוסיא וכיוצא ע"כ אף שיש להם בלשונם קו המחברם עכ"ז י"ל דאין לכותבו בחד תיבה כיון שנקרא בפי כל רק קאמינקא לבד וכן נאפוליש נקרא מסתמא רק נאפוליש בלבד בפי יושבי' אבל בעיר נאד מיהאל שהוא שם העצם של העיר בודאי יש לכתבה בתיבה א' כדברי הב"ש בשם המהר"ם מינץ ז"ל בלי חולק. אך הנה זקן ההוראה הגאון חת"ס זצ"ל פסק שם בתשו' הנז' להתיר ג"פ שנכתב נאד מיהאל גם בתרי שינוי' אם כי מי אנכי נגד שר התורה החת"ס זצ"ל אך הנלע"ד עפי"ד הב"ש בשם המהר"ם מינץ ואחריו נמשך הנחלת שבעה והט"ג לדבריו של המהרש"ל לענין בת שבע כיון שנכתב במקיף (קו המחברן לב' תיבות) יש לכותבו בתיבה א' אף שהוא ב' תיבות כ"ש בלשונם (להבדיל) כשנכתב בקו המחברם שהוא מורה שיכול לכותבו תיבה א' ג"כ כנ"ל ע"כ בודאי יש להחמיר גם בדיעבד אם כתבם בתרי שיטי וכמו שהעלה הט"ג בדיעבד לענין בת שבע דבתרי שיטי פסול גם בדיעבד כנז' וכ"כ ג"כ בס' תורת נזיר הספרדי בדיני שמות גיטין ובפרט כי הראי' שכ' שם החת"ס ממה שכותבים לפעמים N מיהאל בר"ת השם נאד ע"ש אינה ראי' כ"כ דגם על עיר בודאפעסט כותבים בלשונם באדרעסען כ"פ בקצרה (BEEST) כזה ועכ"ז בודאי שם העצם הוא בודאפעסט לשני עיירות שנתחברו יחדיו רק מפני ששם ארוך הוא בודאפעסט ע"כ מקצרים לפעמים בר"ת וכן בנאדמיהאל וכיוצא ואין ראי' כ"כ גם הראי' שהביא בחת"ס מקונסטאנטינאפיל שכותב ים קושטאנדינא ומחסרים תיבות נאפיל שהוא פי' גדול ז"א ראי' דשם כותבין קושטאנדינא משום שנקרא כן בתחלה בשם זה בלבד וכמ"ש במכתב. מאלי' ע"ז שלא רצו לשנות אח"כ מכתיבת שם קושטאנדינא משא"כ בנאד מיהאל שמיהאל בלבד לא יקראו אותה ואם ללשון היהודים הרי נקרא ונכתב מיהאליוויץ וז"ב:

אמנם יש להעיר לע"ד מש"ס חולין (ס"ה ע"א) שם אלא מעתה את כדרלעמר דפסק להו ספרא בתרי שמות ה"נ דתרי שמיי' ניהו אמרי התם בשני תיבות פסיק להו בשני שיטין לא פסק להו עכ"ל הש"ס ומזה כ' הר"ן שם לדון לענין שמות גיטין ואם כדברי הב"ש דבעיר שיש לה שני שמות תיבה א' היא קשה דהו"ל להגמ' למיפרך אלא מעתה בית לחם שנא' בתורה בשני תיבות ה"נ דתרי שמיי' ניהו ולא הי' יכול לתרץ בשני שיטין לא מפסיק להו כמו דמתרצי בכדרלעמר דהא בתיבות בית לחם מותר באמת להפסיק גם בשני שיטין א"ו מזה ראי' דבית לחם הוא שני תיבות ולפיכך כותבין אותה גם בשני שיטין אולם ז"א ראי' כ"כ לסתור דברי הב"ש בשם המהר"ם מינץ די"ל שמות לשון הקודש לחודא ושמות אשכנז וחול לחודא. ואף שנקרא בית לחם עתה בימינו בלשונם תיבה א' בעטלעהעם כנודע מ"מ עפ"י לשון התוה"ק הוא שני תיבות ע"כ כשכותבין גם בבית לחם יש לכתוב אפי' בשני שיטין כיון שאין במסורה מקיף המחברן יחדיו אבל בשמות חול שכ' הב"ש לכתוב בתיבה א' וגם אם נכתבו בלשונם ב' תיבות בקו המחברם אם נכתבו בשני שיטין יש לחוש גם בדיעבד כנ"ל:

אך בדיעבד במקום עיגון כשנכתבו בב' שיטין ג"כ יש לצדד היתר עפי"ד מרן הדברי חיים (בערך בת שבע) דבשמות אשה יש מקום להתיר במקום עיגון כשחלקום בב' שמות כיון דכל עיקר הטעם דפסול כ' בתשו' המיוחסות להרמב"ן (סי' קמ"ח) משום דאין דרך כתיבה בכך ובגט כתיב וכתב לה והנה שם האשה לרוב שיטות הפוסקים אינה דאורייתא עכ"ד והנה בד"ח בשער שינוי המקומות העלה בארוכה דבזמנינו שאין דירתנו קבועה רק רפוי' ע"כ כתיבת המקום אינה מה"ת וכשר מה"ת גם בלא מקום רק מדרבנן אסור ע"ש וא"כ לפי"ז ל"ש לומר דאינו דרך כתיבה בכך כיון דאינו מה"ת וכתב לה ויש מקום להקל במקום עיגון בכתיבת המקום (של ב' תיבות כנ"ל) בב' שיטין בדיעבד אף כי זהו אם שם האשה דאורייתא תלוי בפלוגתא דרבוואתה וגם האחרונים מ"מ לענין שם המקום לא מצינו אחרונים שחולקים עליו כלל ע"ש סברתו דבזמה"ז הכל מודים דאין כתיבת המקום מה"ת א"כ יש להקל במקום עיגון בדיעבד כשכ' המקום כנז' בב' תיבות אך גם בבת שבע הניח מרן הד"ח בצ"ע גם במקום עיגון (אף שהוא ס"ל דלרוב הפוסקים שם אשה ג"כ אינו מה"ת) אנן מה נענו אבתרי' ועדיין צ"ע:

הן אמת כי גם לכתחלה יש לדון דעדיף יותר לכתוב שני תיבות נראים כא' (דאז הוא כמו שנכתב אצלם היינו שני תיבות ומחוברים יחד) כמ"ש אאזמ"ו בשו"ת שם שלמה כת"י כנ"ל ולא תיבה א' ממש די"ל דלא דמי לשמות ערי אשכנז אויגספורג או ניקלשפורג דבאמת תיבה א' הוא (וכן נכתבו בלשונם בתיבה א' ממש) ע"כ כ' הב"ש לכותבם בחד תיבה משא"כ אלו דנכתבו גם בלשונותם בשני תיבות רק מחוברים בקו כנז' ע"כ צ"ע בהם. אבל בתרי שיטי בודאי אסור לכותבם וגם בדיעבד יש לחוש דמיפסלי מראיות שביארתי בבת שבע דפסק המהר"ם בן חביב וט"ג ושאר אחרונים לדונה כספק מגורשת גם בדיעבד כנ"ל בעהי"ת. זולת אם נסמוך על מ"ש הב"י בשם המהרי"ק דשם ישראל עיקר גם בשם המקומות וא"כ כיון שנקרא בפי היהודים מיהאליוויץ ע"כ אולי יש להקל גם כשנכתב שם נאד מיהאל של הנכרים שלא כראוי בב' שיטין וכן כיוצא בשאר עיר של שני שמות בפי הנכרים. אך נודע דאם נכתב בשינוי גרע מאלו לא סי' נכתב כלל שם הנכרים וצ"ע. ואחתום בברכת שלום וכט"ס:

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה