מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן נז
ע"ד שאלתך בא' שעשה ביתו גבוה מביהכ"נ ורוצה לתקן זאת עכ"פ במה דאפשר ורוצה לעשות דגל על הביהכ"נ שיגיע עד כנגד למעלה מביתו ובזה יהי' הביהכ"נ גבוה מביתו:
הנה לכאו' יש לפשוט שאלה זו מש"ס שבת (דף י"א ע"א) בענין שלא יעשה ביתו גבוה מביהכ"נ דאמרינן וה"מ בבתים אבל בקשקושי ואברורי פירש"י בירניות ומגדלים לית לן בה והיינו בקשקושי שעל ביתו. וכיון שהמגדלים אינם נחשבים בזה מגוף הבנין אף להחמיר היינו שמותר לעשות אותם גבוה מביהכ"נ כ"ש שאינם נחשבים כלל מגוף הבנין להקל על ידן שיהי' עי"ז נחשב הביהכ"נ גבוה מביתו. אולם י"ל עפימש"כ בתוס' ישנים שם בשם רבינו יעקב דהני גגי דידן כקשקושי וברורי דמי דל"ל בה לפי שאין משתמשין עליהם על הגגות בימינו כמו שהיו הם רגילים להשתמש על גגותיהם ואינו גנאי לביהכ"נ. וכן פסק בש"ע או"ח (סי' ק"נ סעי' ב'). וא"כ הטעם דאמרינן בגמ' בקשקושי וברורי דל"ל ביה רק משום שאין משתמשין עליהם ע"כ מותר לעשותם גבוה מביהכ"נ ובאמת י"ל דנחשבים מגוף הבנין וא"כ אין ראי' די"ל דלהשימם על הביהכ"נ באמת מועילים שיהי' נחשב עי"ז הביהכ"נ גבוה מביתו והא דאין הקשקושי וברורי על הבתים נחשבים לאיסור היינו משום שאין משתמשין עליהם ע"כ לנו גנאי לאסור כנז' וא"כ י"ל דמצטרפים להקל בנידון דידן. והנה בש"ע כ' בסעי' ג' שאם יעשה בנין גבוה יותר בקרן א' מביהכ"נ סגי בכך. וכ' שם המ"א דדוקא בנין כגון גג או עלי' אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן א' ולא הועילו חכמים בתקנתן עכ"ל המ"א. א"כ כשעושה דגל יפה או בנין א' כעין מגדל י"ל דמהני ודוקא עמוד ברזל שפוד פשוט מקהה קהי בי' המ"א דלא מהני אבל מגדל או דגל לנוי מהני כנראה – אך הנה בזמנינו לע"ד דיצא שכרו בהפסדו אם יעמוד דגל או כעין מגדל על הביהכ"נ שזהו דרך המתחדשים בעו"ה להתדמות להיכלות שלהם ובכמה מקומות שהתירו להם אין ממש בהיתרם רק מטעם עבר ושנה נעשה להם כהיתר וכ' מזה במ"א ואכמ"ל וראיתי בשם גדול א' שהעיר מדברי הראב"ד (פי"א מה' ע"ז פ"א) שנראה משם אם עושה בביהכ"נ סימן שהוא מקום לקבץ בו את הרבים כדרך שהם עושים ג"כ אסור מדאורייתא ע"ש וא"כ בנידון דידן גם דגל הוא סימן לפעמים לבית קיבוץ שלהם ע"כ טוב ההחדל בודאי בפרט מגדל שאסור בודאי שהוא התדמות להם זולת אם יתקע שפוד פשוט שהוא אינו דומה כלל לענין מגדל וזה מותר ואף שכ' המ"א ששפוד לא מהני כלל מ"מ בפמ"ג שם כתב דהיכא דלא אפשר יעשה בשפוד ובזמנינו הוי לא אפשר מחמת חשש איסור ההתדמות שהנהגינו בזה הכופרים בבירניות ומגדלים על הבתי כנסיות ויטוש ישראל עושהו ויבנו היכלות, ה' ישמרנו מדרכם ומזימותם. ע"כ יוכל לתקן רק בשפוד כנז' הנלע"ד כתבתי, וה' יזכנו לראות בבנין ארמון על תלה ב"ב ברחמים: