אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן נה

סימן נד

וע"ד פירכוס לאחר רבע שעה או יותר שהחמיר בזבח שמואל בשם הג"מ מרדכי אבד"ק ליסא ז"ל דלא מהני, הנה הדברים המה לפלא וכתימה בעיני השומעים דזכי חזרה לחיותה אח"כ וכל מה שאחרה הפירכוס אדרבא בידוע שהיתה חי' בשעת השחיטה וז"פ. וע' בבינת אדם מה שפלפל בסוף שער או"ה עם הג' בעל ס' דרך חיים על יו"ד ודעתם שוה לטובה בזה דלא כהזבח שמואל שאין לאסור גם אם איחרה הפירכוס זמן כמה (רק אם פירכסה לאחר שנשבר המפרקת בזה נראים דברי הב"א שכ' כיון דאחז"ל דהוא כבר כמתה א"כ הפירכוס אינו חיות רק כזנב הלטאה וא"כ לא הוי פירכוס כלל משא"כ כשנשחטו הסימנים והמפרקת קיים גם כשאיחרה הרבה הפרכוס בודאי אין נ"מ כלל ומותר) אמנם הרב בעל דרך חיים עצמו בתורה אור כ' מיהו אם לא פרכסה מיד ויצאתה באיסור ואח"כ פרכסה יש להחמיר ולאסור עכ"ל (וכן הביאו דבריו בחומרא זו במנחת הזבח ומנחת יוסף ודרכי תשובה) ובקצת אחרונים החמירו כדבריו אם שהה ה' מינוטין וכיוצא נתנו דבריהם לשיעורין בלי מקור וטעם ולע"ד המחמיר כדבריהם הוא איבוד ממון של ישראל כי איך שייך בזה יצתה באיסור, נחזי אנן במורנא בריאה שלא מצאו מיד המורנא או בחסרה המרה וטעמו בכבד או בבני מעיים ולא מצאו מיד טעם מר ואח"כ טעם ונמצאו טעם מר האם נאמר דהוי כיצתה באיסור כבר דאין להתיר עוד ואין לומר דשאני הכא דיש לבהמה חזקת איסור בחיי' ולא ניתרה בשחיטה כיון דיצתה באיסור ז"א דאיזו יצתה באיסור שייך בזה ואין מהצורך לראיות לזה, וכ"כ מרן בשו"ת דברי חיים (ח"ב סי' ג') להתיר גם בפירכסה לאחר זמן ואף שכ' שם שפרכסה הרבה י"ל לאו דוקא פירכוס הרבה רק פירכוס כדינא ואין להטריף בחנם מחומרא שאין לה טעם דל"ש בזה יצתה באיסור דכיון דעפ"י הלכה אין חילוק בין אם פירכסה לאחר זמן הרבה א"כ איך יצתה באיסור הא הי' צריכין להמתין אולי תפרכס עוד ותהי' מותרת ובאמת כשפירכסה גם לאחר זמן (אם עדיין לא נשברו בה המפרקת כנז') מותרת וז"ב וחיים ושלום וכט"ס

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה