מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן נד
כבוד ידידי וכו'.
הנה מה שהקשית ע"ד הפרמ"ג יו"ד סי' י"ז (משבצות סוף ס"ק ב') דלהרמב"ם יש הוכחה דאם לא פירכסה הוי ודאי נבילה שיצתה נשמתה מקודם דאל"כ השוחט בלילה וא"י אם פירכסה אסורה והא הוי ס"ס שמא פירכסה ושמא לא מתה מקודם וכ"ת דהוי ס"ס משם א' הא הרמב"ם סובר כה"ג הוי ספק ספיקא מדפסק בהלכות איסורי ביאה פיתוי קטנה לאו אונס וכו' אלא דאי ס"ס במקום חזקה לאו כלום אין הוכחה דהוי ס"ס במקום חזקת איסור שאינו זבוח עכת"ד הפמ"ג. והעירות עפי"ד החתם סופר (חיו"ד תשו' כ') דיש חזקת חי גבי מסוכנת כהאי דתנן שנגע לא' בלילה ולמחר השכים ומצאו מת ר' מאיר מטהר ורבנן לא פליגי אלא מטעם חומרא דקדשים אבל לא לחולין וא"כ ה"נ י"ל חזקת חי ע"ש וא"כ יש בזה חזקת חי לנגד חזקת איסור שאינו זבוח וא"כ עדיין הוי ס"ס שלא במקום איסור דנגד החזקת איסור יש חזקת חי שלא מתה עודנה. וא"כ הוי הוכחה דהוי ודאי נבילה להרמב"ם כדברי הפמ"ג בקס"ד ולא כמסקנתו ע"כ דבריך:
הן האמת אגיד שעל דברי החתם סופר הנז' מעולם תמהתי עליהם כי אין הנדון דומה לראי' שהביא מנגע בא' בלילה ולמחר השכים ומצאו מת דיש לו חזקת חי אבל הכא בנידון דידן ששוחט הבהמה ועושה מעשה להוציאה מחזקת חי לשוחטה ולהמיתה א"כ איתרע החזקת חי בודאי בשעת מעשה השחיטה וגרע יותר מחזקה שנשתנית דהא עושה מעשה השחיטה לסלק חיותה כי זהו תכלית כונתו בשחיטתה אבל בנגע בא' בלילה מעולם לא איתרע ונשתנה כלל ע"כ יש לו חזקת חי. וזה ברור מסברא ובפרט לדברי זקיני הלבוש והובא בפמ"ג ג"כ דודאי כשלא פירכסה נתעלפה כשהרגישה השחיטה ויצתה נשמתה קודם גמר שחיטת הרוב. וא"כ פשוט דע"י ששוחט בה במסוכנת גורם קירוב מיתתה גם מחמת שמתעלפת כשמרגשת השחיטה כנז' ובודאי הוא מגרע החזקת חי עי"ז גם בעת שחיטת הסימנים קודם שגמר השחיטה ואף שהחת"ס שם כ' עפי"מ שהביא הרא"ש מהתוספתא שמבואר שהי' מסוכן בלילה עכ"פ גם מסוכן פשיטא דלא אירע גבי' חזקת חי כלל דרוב חולין לחיים, ועדיף מהך דכ' החוו"ד על דברי הד"מ והב"א דבהמה חולה לא יצאה עדיין מרוב בהמות כשרות וע"י נגיעתו בו לא גרם כלל קירוב מיתתו משא"כ הכא ששוחט בה ועושה מעשה לסלק חיותה (ובפרט לד' זקיני הלבוש בטעם הנז') איך שייך לומר חזקת חי. ועדיף יותר זה מהך שכ' הרשב"א במשמרת הבית דל"ש סמוך מיעוטא לחזקה נגד רמאשמ"ה משום שמתעסקין לסלק החזקה וע"י רוב המתעסקין מסתלקת החזקה כ"ש הכא דבטח ע"י מעשה השחיטה סופו שתצא מחיותה וע"ז הוא כונתו א"כ עושה מעשה לסלק החזקה ואיך נדון אז בעת חתיכת הסימנים חזקת חי כמקדם והרי נשתנה עתה במעשה השחיטה שהוא עושה ממה שהיתה מקודם שהתחיל לשחוט בה (ובפרט לדברי הלבוש) הנז' וז"ב ומעתה נכונים דברי הפמ"ג דנמצא דל"ש רק חזקת איסור ולא אמרינן ס"ס בזה גם לדעת הרמב"ם כנז' אולם לכאו' יש להקשות עדיין עפי"ד החת"ס שם שכ' דל"ש שזה חזקת איסור כיון דמעשה השחיטה כבר נעשה כתקנו לפנינו והספק נולד בחיותו ע"כ יש לאוקמי' בחזקת חי וכיון דל"ש בזה חזקת איסור א"כ הדקל"ד דנימא ס"ס לדעת הרמב"ם דמהני ס"ס משם א', אונס ז"א לע"ד דמלבד דהחת"ס בנה יסודו גם בזה רק דיש חזקת חי וכיון דהוכחנו דאין ראיתו דומה ול"ש חזקת חי בזה וא"כ ממילא נסתר כ"ז אך לכאו' גם בלא זה יש להעיר עפי"ד הרשב"א במשמרת הבית הנז' כיון דמתעסקין לסלק החזקה נסתלק החזקת איסור וא"כ ה"נ כיון דנשחטה במעשה השחיטה כראוי י"ל דנסתלקה החזקת איסור אך ז"א דהא הטעם כ' שם במשמרת הבית כיון דרמאשמ"ה וע"י רוב המתעסקין נסתלקת החזקה דאין קלקול שחיטה יוצא מבר דעת ע"כ נסתלק חזקת איסור וכמ"ש בפמ"ג בכמה מקומות משא"כ הכא במסוכנת דהשאלה דכשרות השחיטה אינו תלוי במעשה אומנתו כלל רק הספק אם יצתה נפשו מקודם או לא וגם אם שחט כראוי ויצתה נפשה מקודם גמר השחיטה אז הוי נבילה ולא תלוי במעשה אומנתו כלל ואינו בידו כלל ע"כ בודאי ל"ש בזה דברי הרשב"א ושפיר יש לו חזקת איסור משא"כ לענין חזקת חי שפיר מהני מעשה השחיטה לענין להוציאה מחזקת חי דהמעשה ההוא דשחיטה תכלית כונתו להחליפה מחיים למיתה ועושה מעשה בזה ואיך נדון אז חזקת חי כמקדם כנ"ל ע"כ שפיר ל"ש ס"ס דכיון דיש חזקת איסור וחזקת חי אינו כנגדו ומיושבים דברי הפמ"ג ודו"ק
והעירנו ידידי גיסי הרב המאה"ג מ' נתן דוד שיחי' ע"ד הפמ"ג אלו דבאמת הקשו האחרונים דהא נגד חזקת שאינו זבוח יש חזקת טהרה שאינו מטמאה אולם תירצו דבעודה מפרכסת שאז אינה מטמאה ול"ש חזקת טהרה ואז חל החזקת איסור דל"ש לדון נגדה החזקת טהרה דאינה מטמאה אז וא"כ לפי"ד הפמ"ג שי"ל ס"ס ספק אם פירכסה ואת"ל לא פירכסה שמא לא יצתה נפשה מקודם אך כ' דהוי חזקת איסור לנגד הס"ס, הא לנגד זה י"ל ממ"נ דאם פירכסה הרי הוא מותר ואת"ל שמא לא פירכסה הרי שוב הדקל"ד דהוי חזקת היתר דטהרה (דל"ש לומר דבעד דלא יצתה נפשו מקודם מפרכסת אז נאסר מחמת חזקת איסור כנז', כיון דלא פירכסה כלל) וא"כ שוב הוי חזקת היתר דטהרה לנגד החזקת איסור ולא הוי ס"ס לנגד חזקה דאוקי חזקה לבהדי חזקה ומותר מטעם ס"ס, ודפח"ח