אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן מב

סימן מא

לידידי הרב המאה"ג כו'. הגיענו יקרת מכתבו וכו' וע"ד ד"ת שכתב ליישב. קו' השעה"מ על הרמב"ם שפסק דאשה שזינתה ברצון אינה נאמנות שמא עיני' נתנה באחר והקשה השעה"מ דהא הפסידה כתובתה אם זינתה ברצון וכל היכא דאין לה כתובה לא חיישינן שמא עיני' נתנה באחר. ותירץ כת"ה דהנה הקשו אמאי הדין דאשה שזינתה ברצון אין לה כתובה אדרבא נימא דיהי' לה כתובה כדי שתודה אם זינתה דאם לא יהי' לה כתובה אזי לא תרצה האשה להודות וכהאי דאמרי' בגיטין בסוגי' דהיזק שאינו ניכר אכן באמת ל"ק דהא אשה שזינתה ברצון אינה נאמנת דשמא עיני' נתנה באחר א"כ לא שייך כדי שתודיע דהא גם אם תודיע לא תהי' נאמנת א"כ לפי"ז מתורץ קו' השעה"מ דנימא דתהי' נאמנת באומרת שזינתה ברצון משום שמפסדת כתיבתה ז"א דאם הוא נאמנות א"כ ממילא יהי' לה כתיבה דהדרא קושי' הנז' לדוכתא דיהא לה כתובה כדי שתודיע ול"ש לתרץ משום דאינה נ נאמנת דהא באמת תהי' נאמנת וא"כ יגיע לה כתובה וכשיגיע לה כתובה שוב אינה נאמנת ומתורץ קו' השעה"מ ושפיר כ' הרמב"ם דאינה נאמנת עכ"ד אם כי בדרך מושכל הם אך זהו באמת היתר כרוך בצד האיסור ומתהפך לבלתי תכלית כאשר אבאר בזה בעה"י. ובדרך כזה כבר למדו גדולי האחרונים ז"ל מהתוס' פסחים (דף כ"ו) וב"מ (דף ל') בעלה עלי' זכר דומיא דניחא לי' שהקשו והלא לא ניחא לי' שנפסלה מפרה אדומה ששוה הון רב ותי' התוס' דאם תאמר דכשרה שוב ניחא לי' ושוב קשה דאם באמת פסולה הלא לא ניחא לי' ולמה פסולה ומזה למדו ענין היתר כרוך בצד האיסור שאזלינן לחומרא בדאורייתא וע' ברוך טעם בסוגי' דטומאה אני לך ושאחד"א ושארי אחרונים ז"ל וגם אני בעניי כתבתי בעה"י בדרך כזה בכמה סוגיות בחידושיי. וא"כ גם דברי כת"ה בזה נסתרו כנ"ל דעדיין קשה קו' השעה"מ שתהא נאמנת משום שמפסדת כתובתה ואי משום כשתהי' נאמנת אז יגיע לה כתובה כנ"ל כדברי כת"ה וממילא ל"ש להאמין לה דהא יהי' לה כתובה, ז"א דסוף כל סוף מה פסק הרמב"ם דאינה נאמנת ומפסדת כתובתה א"כ עדיין קשה שתהי' נאמנת משום שמפסדת כתובתה ואי משום שאם תהי' לה כתובה תהי' נאמנת כדי שתודיע וממילא שוב אינה נאמנת דהא מקבלת כתובתה וכשאינה נאמנת שוב לא יגיע לה כתובה דהא ל"ש שתלך ותודיע כיון דאינה נאמנת גם כשתודיע כנז' וכיון שלא יגיע לה כתובה הרי שוב קשה קו' השעה"מ דתהי' נאמנת כדין כל המפסידין כתובתן שנאמנות ושוב חזר הדבר ומתהפך לבלתי תכלית וצריכין לילך לחומרא בכגון זה כנז' מדברי התוס' וצריך שתהי' נאמנת בפרט כיון שהוא איסור דאורייתא [וכמ"ש בעה"י במ"א דבממון לענין מגו במתהפך כזה לבלתי תכלית אזלינן חומרא לתובע ואוקי ממונא בחזקתי' כמובן וז"ב] ע"כ שפיר הקש' השעה"מ על הרמב"ם שפסק דאינה נאמנת ומפסדת כתובתה דהא צריכה להיות נאמנת לחומרא כנז' ונסתרו דברי כת"ה ודו"ק ודי בזה לחכם כי"ב והנני פה במקום מעינות הרחצה מחוסר ספרים ואסתגר בזה לע"ע וחיים ושלום וה' ירפאנו ויחזקנו לתורתו ועבודתו בהרחבה ונחת וכט"ס ידידוש"ת באהבה:

אחר כתבי זאת העירני ת"ח גדול דיש ראי' ברורה לדברינו ונמצא כן כמפורש בדברי הירושלמי יבמות (פט"ו הלכה ז') חשודה הוא לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה לכך אינה נאמנת ומקשה מעתה אפי' על עצמה לא תהא נאמנת (ומשני) מתוך שהוא יודעת שלא עשו דבריה אצל חבירתה כלום אף היא אומרת אמת (ומקשי שוב) מעתה כיון שאומרת אמתלא אפילו על צרתה תהא נאמת (ומשני) א"ר הילא חוזר לקילקול הראשון חשודה היא לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה עכ"ל וע"ש בפני משה. הרי מבואר כדברינו דלחומרא (כיון שהוא דאורייתא) אמרינן שאין נאמנת לגבי צרתה ולגבי עצמה נאמנת (אף שיש לומר להיפך) והוי היתר כרוך בצד האיסור לחומרא וממנו יהי' יתד ופינה להיתר כרוך בצד האיסור שכ' האחרוני' מהתוס' הנז' ובזה יהי' מקורו מירושלמי הלז דהנה לכאו' יש להקשות בדברי הירושלמי דאם ניזול בכל צד לחומרא א"כ הי' לנו לומר דגם לגבי עצמה לא תהי' נאמנת שמת בעלה כיון דחשדינן דמשקרת כדי לקלקל צרתה. אולם י"ל באמת שקיל וטרי בירושלמי מתוך שהוא יודעת שלא עשו דברי' אצל חבירתה כלום (לפי הדין עתה שאינה נאמנת לגבי חברתה א"כ) אף הוא אומרת אמת רק דחזר הדין דא"כ שוב כשנאמין לה לא תהי' נאמנת והוי כהיתר כרוך ע"כ אוקמי' אדינא כמו באמרה רק על עצמה בלבד מת בעלי דנאמנת דאמרינן בגמ' מתוך חומר שהחמרת עלי' בסופה הקלת עלי' בתחלתה דנאמנת לגבי עצמה ומה שאמרה לגבי חבירתה אמרינן דאינה בזה נאמנת לחומרא בטעם היתר כרוך מתהפך כנז' אבל זה לא יגרע דגם לגבי עצמה לא תהי' נאמנת כיון דכל עיקר מה שנסתפקנו שמשקרת היא רק מחמת חבירתה שחשודה לקלקל עצמה כדי לקלקל חברתה כשתהי' נאמנת לגבי חברתה אבל כיון דאזלינן לחומרא דאינה נאמנת לגבי חבירתה פשיטא דלגבי עצמה בלבד נאמנת לומר מת בעלי כדינא דגמ' דמתוך חומר שהחמרת עלי' וכו' כנז' ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה