מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן לג
פסק בש"ע או"ח סי' רע"א שאסור לטעום קודם קידוש ליל שבת ומקומו מפסחים (דף ק"ז והנה נסתפקתי אם מותר לטעום בין השמשות או צריכין להחמיר כמו שסברו קצת להחמיר דאסור לטעום ביהמ"ש קודם קידוש וכן נראה שם במ"א ס"ק י' במה שכ' צ"מ על דברי הכ"מ וציין לסי' רצ"ט לענין הבדלה וכונתו פשיטא דכיון דבחדא מחתא מחתינן לה בש"ס פסחים שם והילכתא טעם מקדש טעם מבדיל א"כ דיניהם שוה לענין אכילה וטעימה ושם בסי' רצ"ט ס"ק ב' דעת המג"א להחמיר בספק חשיכה שלא לטעום בספק חשיכה קודם הבדלה אמנם דעת הט"ז שם שלא למחות ביד הנוהגים להתחיל סעודה שלישית בספק חשיכה וע"ש במשבצות וא"כ ממילא גם לענין קידוש יש להקל ביהשמ"ש כיון שפשוט אצל העולם וגדולי ישראל להתחיל בסעודה שלישית בספק חשיכה כהט"ז ממילא גם לענין קידוש כן יש להקל לטעום. ולענ"ד נראה ראי' ברורה להתיר [וסייעתא לפ"ז להט"ז כיון דדין קידוש והבדלה שוין כנז']. מש"ס ערוכה בסוכה (מ"ו ע"ב) א"ר יוחנן אתרוג בשביעי אסור בשמיני מותר סוכה אפי' בשמיני אסור וכו' א"ל רב פפא לאביי לר' יוחנן מ"ש סוכה מ"ש אתרוג א"ל סוכה דחזיא לבין השמשות דאי איתרמי לי' סעודתא בעי מיכל בגוה איתקצאי לבין השמשות מגו דאתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולה יומא דשמיני אתרוג דלא חזיא לבין השמשות וכו' (היינו בין השמשות יום ז' דסוכות לליל שמיני עצרת) וכן עסקינן בש"ע או"ח סי' תרס"ה כר' יוחנן בזה. והנה קשה האיך אי איתרמי לי' סעודתא ביהשמ"ש של שמ"ע בעי למיכל בגוה והא אסור אז לאכול קודם קידוש של שמ"ע. אלא ודאי דביהשמ"ש מותר לאכול קודם קידוש עד שתחשך וכיון שהיא עדיין ביהשמ"ש (שהרי מחוייב אז עדיין לאכול בסוכה מחמת ספק יום ז' שלפניו) ע"כ מותר לאכול קודם קידוש לכתחלה וא"צ להמתין על קידוש:
אך י"ל דראי' זו יוצדק רק לדעת הרש"ל בתשו' (סי' ס"ח) ומובא בט"ז או"ח סי' תרס"ח שאסור לקדש בליל שמ"ע קודם שתחשך מחמת הברכה לישב בסוכה כיון שעדיין יום וצריך לברך לישב בסוכה וכבר קיבל שמיני עצרת והוי תרתי דסתרי אהדדי אבל לדעת הט"ז שחלק עליו וכ' דמותר לכתחלה לקדשה בעוד יום רק שלא יברך לישב בסוכה וכ' מאן יהיב לי משפר שופרי ואכיל אז ולפי"ז א"כ אין ראיתנו ראי' די"ל דשפיר אכיל סעודתא בין השמשות דשמ"ע היינו אחר קידוש שכר קידש מקודם מבעוד יום כמו רב דצלי של שבת בע"ש. אך עכ"פ להרש"ל היא ראי' ברורה דהא אסור לקדש מקודם ועל כרחך דביהשמ"ש מותר לאכול קודם קידוש ואינו אוסר רק בודאי לילה. אמנם י"ל דגם להט"ז ראיתנו נכונה דהט"ז לא מיירי שם רק בחו"ל שצריך בלא"ה מדינא דגמ' לישב בסוכה גם ביום ח' כולו ומיתבי יתבינן רק ברוכי לא מברכינן וע"כ לענין הברכה י"ל שפיר הקיל הט"ז שא"צ לברך לישב בסוכה אחרי שכבר קיבל עליו יו"ט של שמיני עצרת אבל בא"י דבזה מיירי ר' יוחנן דסוכה אסורה בשמיני (דהא בחו"ל אסורה גם בתשעי' כמבואר בש"ע) ואם ישב בשמיני בא"י בסוכה לשם מצוה הרי עובר על בל תוסיף לכ"ע וא"כ איך נתיר לו לקדש קודם הלילה ולקבל שמיני עצרת ולישב אח"כ בסוכה דהא בסוכה מחוייב ליישב אז שעדיין הוא יום והרי לפי שיטתו כשקיבל שמ"ע עליו ולפי"ד הט"ז שם דחלה עליו קדושת יו"ט בכל פרטי' כיון שעשה עפ"י התורה דרב צלי של שבת בע"ש ע"ש ועפי"ז כ' שא"צ כלל לברך לישב בסוכה (רק בסוכה צריך לישב בלא"ה כיון שמיירי בחו"ל ומחוייב ממילא לישב בשמ"ע בסוכה כנז') וא"כ לענין בל תוסיף הוא חומרא דהוי ממש כמו יושב בשמיני בסוכה שעבר על בל תוסיף לפי"ד הט"ז שכבר הוא שמיני עצרת לדידי', ואין לומר דלא הוי בל תוסיף כיון שאינו יושב אז רק מחמת ספק שהוא עדיין יום והוי כעין מש"כ בש"ע ה' תפילין סי' ל"ד בשני זוגי תפילין רש"י ור"ת כשמניחן בבת א' מחמת ספק ויכוין שהשניים שאינם להילכתא הם כרצועות בעלמא ע"כ אינו עובר בלא תוסיף וא"כ ה"נ הרי יושב לשם מצוה ג"כ רק מחמת ביהשמ"ש ספק יום ז' שעבר אמנם ז"א סתירה כ"כ דעכ"פ חשש ספק לאו דבל תוסיף הוא ואיך יקל הט"ז לעשות כן לכתחלה וכ' אלו יהבין לי' משפר שופרי כנז' ועוד דהוי סתרי אהדדי כיון שמקדש קידוש של שמיני עצרת שחל עליו מדינא לדעת הט"ז ועושה מעשה הסותר שיושב בסוכה שהוא בא"י בבל תוסיף בשמיני עצרת אלא ודאי פשוט דבא"י גם הט"ז מודה להרש"ל שאסור לקדש קודם לילה מטעמים הנ"ל רק כ' כן כפשטות דבריו להלכה למעשה לדידן בני חו"ל שלענין הברכה אין להחמיר כיון שכבר קיבל עליו חג השמ"ע מדין תורה ע"כ לא יברך עוד לישב בסוכה וא"כ ראיתנו מר' יוחנן דמיירי בא"י שפיר מוכרח לכ"ע דמותר ביהשמ"ש לאכול קודם קידוש:
ולכאו' הי' נראה לחלק בין קודם שהתפלל ערבית לאחר שהתפלל ערבית ויל"ד דשם בגמ' דאיתרמי לי' סעודתא איירי שהוא קודם שהתפלל ערבית וכיון שהוא בין השמשות עדיין לא נתחייב כלל בקידוש ע"כ שפיר מותר לאכול אבל הכא שכבר התפלל ערבית י"ל דאסור גם בין השמשות קודם קידוש אמנם כיון שלא מצינו בפוסקים לחלק בזה מנין לנו להחמיר ע"כ עפ"י ראיתנו וסיוע להט"ז כנז' יש להקל מדינא בזה בביהשמ"ש שקודם קידוש: