אור ברסלב

מנחת אלעזר חלק א· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן יד

סימן יג

ב"ה כבוד הרב המאה"ג וכו'.

בדבר שאלתו אשר האדון אינו רוצה להשכיר העסק להיהודי רק באופן שיתן לו מקודם כתב שאין לו שום חזקה אח"כ כלל כדי שיוכל אח"כ להשכיר ליהודי אחר אם ירצה כי כבר הי' לו כן עם יהודי א' אשר לא יוכל לפוטרו כי יהודי אחר לא שכר ממנו כלל מחמת חזקת היהודי היושב ע"כ נתחכם ורוצה בכתב כזה מקודם שיהי' נעשה אצל כ"ת הרב אב"ד כדי שיוכל השר להראות הכתב ליהודי אחר אשר ירצה להשכיר לו, וכ"ת רוצה הסכמתי ודעתי אם לעשות כתב כזה ואם יהי' בו ממש אח"כ:

הנה מ"ש בענין מתנה ע"מ שכתוב בתורה בענין דרבנן ואם מהני מחילה וגם לענין דבר שלא בא לעולם ימחול לעיין במשנה למלך ה' אישות פכ"ג ביאר שם הענין באורך בד"ה מעשה בא' שמכר ביתו לעכו"ם וכו' ופסק שם דמהני סילוק אף בדיבור אף מקודם שקנה הקונה ע"ש דברים בטעמים ומזה נלמוד לכאן ופשוט עוד ביתר שאת דליהוי מהני מחילה ומ"ש לענין אם יהי' מתנה על תקנת חכמים הנה זה פשיטא דהיינו רק זכותו יוכל למחול להאדון מקודם ולא אם יבא אחריו יהודי לחכירת העסק (מבלי שיתנה עמו האדון כנ"ל) וידור שם שני חזקה יקנה החזקה שמה והלא הוא לא יוכל למכור ולמחול חזקת אחר ורק הספק אם את שלו יוכל למחול בזה בודאי אינו עובר על תקנת חז"ל כי הם עשו רק לטובתו והוא יוכל למחול זכותו שיש לו ולאיש אחר שידור שמה בודאי ל"מ מחילתו ולפלא בעיני על כמע"ל שנחית בזה כלל לדין מתנה ע"מ שכתוב וכו' כי פשיטא דאינו ענין כלל לזה דהא אנן פסקינן כר' יהודא דבדבר שבממון מתנה ע"מ שכ' בתורה תנאי קיים כמ"ש באהע"ז סי' ל"ח סעי' ה' ואף שבאה"ע סי' ס"ט סעי' ו' כ' דמתנה נגד הכתובה תנאו בטל משום שחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה היינו שכן תיקנו חכמים שכל הפוחת משיעור כתובה הוי בעילת זנות כמ"ש שם בחלקת מחוקק ובעל כרחך כן הוא דבכתובה לבד החמירו דאל"כ איך שייך לומר דעשו חיזוק לדבריהם כשל תורה הא גם בשל תורה בדבר שבממון תנאי קיים דפסקינן כר"י בשאר כסות אף שהוא מה"ת כמ"ש בסי' ל"ח שם או דבכתובה החמירו יותר כנז' וגם זהו בדרז"ל אבל לא בתקנת הקדמונים הפוסקים. ואם נחוש שהקדמונים אסרו גם בזה שלא ימחלו להאדון כדי שלא ילמדו להשרים לעשות כזה חוזה עם כל חוכר אצלם ויתבטל תקנת החזקות ופרנסת ישראל ח"ו. הנה איך נמצא חומרא זו בתקנת החזקות, וכל ספק בתקנה אוקמי אדינא כמ"ש הב"י חו"מ סוף סי' י"ג וע' בטוש"ע אבן העזר סי' קי"ח ובתשובת הרא"ש סי' נ"ה. ואף שכתבו בדין החזקות שהיא תקנה שיש עמה גם חרם הנה נודע מ"ש בתשו' מהר"א ששון (סי' קט"ו) דכ"ז דחוששין להחמיר רק אם מסתפקים בלשון התקנה אבל כשלא נמצא כלל בתקנות רק נסתפקו אם תקנו גם על זה בודאי אזלינן להקל עכ"ד א"כ גם בזה לא נמצא כלל חומרא זו דיהי' אסור לעשות חוזה עם השר להתנות מקודם כנז' ובודאי לקולא כ"ז לכאו' להלכה. אך הנה יש להסתפק דהנה כפי ששמעתי ירצה האדון רק באופן שיתן לו כתוב וחתום מרב ומורה כת"ה שאין עוד זכות חזקה להחוכר הלז שבא עתה ומה נעשה אם הוא ימסור מודעא כדין מקודם שהיא אנוס מחמת שלא רצה לשכור לו באופן אחר ועי"ז הוא מוכרח ליתן לו כתב על חזקתו שיהי' לו אח"כ ואח"כ יתבע לדון את האחר שבא לחכור את העסק ויטען שאין ממש במחילתו והכתב יהי' ביד האדון מרב ומורה שיש לו רשות להאחר לשכור העסק ואין טו"מ לזה הראשון ונפסוק אנחנו הבד"צ אח"כ להיפך ועי' בחו"מ סי' רמ"ב ובסמ"ע שם ס"ק א' דזה מיקרי בודאי אונס ומהני המסירת מודעה על הסילוק מחזקתו כנז' וא"כ יהי' חו"ה גדול בעיני השר כי יהי' מיחזי הכתב ב"ד (של כת"ה) כשיקרא וערמה בתחלה, וגם למעשה הנה הצדק אשר העיר כת"ה כי יש לחוש שילמדו השרים זה מזה בשמעם זאת לעשות כן שלא ישכרו לשום בן ישראל שום ענין זולת אם יתן להם כתב פטורין על חזקתו ומחמת זה חוששני להיות מצטרף להסכים לזה שלא אהי' בכלל פורץ גדר ח"ו החזקת פרנסתן של ישראל. וגם כי כל אלה הענינים צריכים עיון בספרים ולהתיישב זמן מה והשליח אץ עלי למהר לשלוח תשובתי ודעתי עוד היום בבואו ביום עש"ק ע"כ לע"ע לפום רהיטא לא אחליט לא היתר ולא איסור ודי למבין בזה:

את זה השבתי להשואל על אתר. ובעיוני אח"כ בספרים ראיתי והנה הדבר נפתח בגדולים ז"ל, בתשו' מהר"י בן לב (ח"א ריש כלל ז') שטען הא' שמעשים בכל יום שהגויים שואלים מאת היהודים שיסלקו ידם וזכותם מעל החזקה עכ"ז אינו מועיל להם וההסכמה במקומה עומדת דאין ממש בזה מה שנותן היהודי סילוק להנכרי קודם שנכנס בהחנות וסילוקו לאו כלום ע"ש. וע' בתשו' מהרש"ך (בנוספות לח"ב סי' ט') ובתשו' מהרח"ש (תורת חיים ח"א סי' ל"ג) בדבר ראובן שזכה בחזקת חנות ואח"כ מת ראובן וירשו בניו החנות ונשתמשו בה וגם השכירה וכו' ובני ראובן הזוכים בחזקת החנות להשקיט הקטטות נתפשרו עם הגוי בעד שלשים שנה ישארו הם בחזקתם ליפרע לגוי קצת מעות ואחר שלשים שנה מסלקים א"ע מהחנות ונשאר החנות להגוי אף מצד החזקה הרי הוא שלו ופלפל בזה אם זכה הנכרי לאחר ל' שנה בהחזקה וכ' דאם חזר בו היהודי בתוך משך השלשים בודאי מהני חזרתו אמנם כל עיקר ראיתו שם מהך דקדושין פ' האומר במי שקידש אשה על לאחר ל' יום וחזרה בה תוך ל' שבטלו הקידושין וזהו שייך רק בנידון דידי' שמכרוהו בני ראובן רק על לאחר שלשים שנה וע"ז הביא ראיתו מקידושין. אמנם בנידון דידן שמסלק א"ע היהודי מיד מחזקתו שיהי' לו אח"כ. א"כ איך יוכל לחזור בו. וגם בגוף הדבר אם מהני סילוק בזה פלפל שם במהרח"ש בדברי מהריב"ל ומהרש"ך הנז' וטעמו ונימוקו של מהריב"ל שכ' שיש לחוש שיתבטלו עי"ז החזקות שהנכרים לא ירצו להשכיר ליהודים רק באופן זה שיתן סילוק על חזקתו מתחלה בכתב קנין כראוי וכ' המהרח"ש שאין לחוש לזה שהנכרים אינם בקיאים כ"כ בדיני ישראל וגם שבודאי אם לא ירצה היהודי ליתן לו כתב הסילוק אז ישכיר לו גם בלא הסילוק כי הוא חפץ להשכיר למי שימצא ראשון וגם הביא מכת"י שבעת יצא הפסק הנז' של מהריב"ל נפל מחלוקת בין הראשונים חכמי הדור ההוא בענין זה יש שזכו לראובן המחזיק בתחלה אף שסילק א"ע ויש שזכו לשמעון המחזיק אח"כ בהעסק והר"ש אלמשנינו ז"ל כ' שהפסיד ראובן חזקתו מכח התנאי שהתנה בתחלה והביא הרבה גדולים מחכמי הדור אז שהסכימו עמו בזה וסיים במהרח"ש שגם לדעת החולקים ואמרו שטרם שלא נכנס בהעסק יוכל לבטל מעיקרא ולסלק חזקתו מ"מ לאחר שנכנס והחזיק בה מצד הסכמוס הרבנים אפשר שיהא יתד שלא תמוט שלא להפקיע זכות החזקה אחר שזכה בה ע"ש והשאלה ההיא היתה אז גם בתשו' מהר"ש הלוי (סי' נ"א מחו"מ) ע"ש דכשהחזיק בה כבר לא מהני שום תנאי ולא בטל החזקה וע' בכנה"ג חו"מ ח"א סי' ק"מ ס"ק ס"ד בהגהות הטור וס"ק ק"א. ע"כ בודאי בנידון שאלתינו שלא החזיק עדיין בהחזקה ורוצה לסלק א"ע כרצון השר ששוכר אצלו העסק הנה גם לדעת מהר"ח עובדי' ומהר"י טייטצאק ז"ל שהביא בתשו' מהר"ש הלוי שם דסילוק מהני וגם לפי מה שרוצה לומר במהרח"ש דאין חשש הירוס החזקה בזה, זה דנו רק היכא שכבר סילק א"ע מהעסק ובאו לדון לפנינו ע"כ דעתם שאין להב"ד רשות למחות בשמעון המחזיק אח"כ בהעסק ששכר אותו כיון שהראשון סילק א"ע מהחזקה. אבל בנידון שאלתינו בודאי אין לת"ח ורב להזדקק עצמו לזה בתחלה לעשות כתב סילוק כזה שיתן היהודי להשר וכ"ע מודים בזה דאין להזדקק עצמנו בתחלה לזה שעכ"פ חשש הירוס החזקות היא כנז' שילמדו השרים זה מזה שלא להשכיר באופן אחר ליהודי ויתבטלו החזקות שתקנו רבותינו ז"ל בכל תוקף וחומר לקיים פרנסתן של ישראל וכמ"ש במהר"י בן לב כנז', ומ"ש במהרח"ש שאין לחוש כ"כ מחמת שהנכרים אינם בקיאים בדיני ישראל. הנה בעו"ה בזמנינו יש חכמה באדום להרע, וידוע שבודאי יודע להם זה שיספר השר לאחוזת מרעיו שלקח מהיהודי. כתב זה ולא ירצו להשכיר עוד באופן אחר כדי שיהי' להם קופצים אח"כ ויוכלו להעלות בדמי שכירתו כשלא יהי' חזקת הישראל היושב בו, וגם בכה"ג כ"ע מודי לפע"ד שאסור להזדקק לזה מחשש הירוס החזקות לגמרי ר ונחזיק בחזקת אבותינו ורבותינו בעלי תקנותינו זכותם יעמוד בעדנו ברוב עוז ושלום

תוכן העניינים

מנחת אלעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה